פונדקאות-בין ציפיות למציאות המרכז להורות באמצעות פונדקאות 

האבחונים הפסיכולוגיים הם תנאי הכרחי לכניסה לתהליך.
האבחון אמור לתת לנו תמונה המאפשרת לנבא במידה זו או אחרת תפקוד יעיל ונורמטיבי בתהליך. מתוך נסיון של שנים נוכחנו לדעת שלעיתים, כשעולות בעיות במהלך תהליך הפונדקאות, ניתן בדיעבד היה לחשוב שיתכן והן וריאציות של קוים אישיותיים שעלו באבחון.. עם זאת, קווים אישיותיים קיימים אצל כולם, ולא בהכרח יובילו לבעיה כזו או אחרת, סביר להניח שההבעיות במידה ונוצרות תליות גם בגורמים נוספים המעורבים בתהליך.
האיבחונים: החוק מחייב את ההורים המיועדים ואת האם הנושאת לעבור אבחון פסיכולוגי. מטרת האבחון להבין את עולם התוכן הפנימי של הצדדים, לזהות מרכיבים אישיותיים, אשר יכולים לתת תמונה לגבי התנהגות הצדדים בסיטואציות שונות. ממצאי האבחון מסייעים:
1. לאתר את החלקים האישיותיים החלשים יותר,אשר חשוב להתייחס אילהם ולתת להם מענה באמצעות, תמיכה, הכוונה, גישור, קביעת גבולות ברורים בקשר וכו'.
2.להתאים בין הצדדים, לא רק על פי התרשמות ודרישות שעולות הקשורות במרחק המגורים גיל בן זוג וכו', אלא גם על פי צרכים וציפיות שיש לצדדים שלא בהכרח הם מודעים להם, או שאינם לוקחים אותם בחשבון ומניסיוננו המקצועי נמצאו משמעותיים בתהליך.
הכוונה כאן היא בצרכים פסיכולוגים כמו לדוגמה הצורך והיכולת להיות בקשר אינטימי לאורך זמן, או ההיפך הצורך והיכולת ליצור מרחק פסיכולוגי מתוך החשש להיקשר או לחלופין להיפגע. הצורך להיות בשליטה, יחד עם היכולת לסמוך ולתת אמון באישה שנושאת את ההריון.
מניסיוננו, בקרב שני הצדדים קיים לעיתים קרובות קונפליקט פנימי בין הצורך לבין היכולת .דבר שיכול להשפיע גם על הקשר בין הצדדים.
אבחון פסיכולוגי נעשה בזמן מסוים ולכן חלקים רבים ממנו נכונים לאותו זמן אבל, באופן טבעי החיים הם דינמיים ומפגישים אותנו עם סיטואציות חדשות שיביאו עימם תגובות שלא צפינו אותם מראש.
התכונות האישיותיות שאובחנו אצל כל אחד מהצדדים ,יכולות לבוא לידי ביטוי בצורה קיצונית יותר מול אותם מצבים. הכוונה לדוגמא, פונדקאית אשר באישיותה נוטה לפתח תלות, יכולה בסיטואציה של שמירת הריון, להפוך לתלותית יותר. אחד מבני הזוג שבאישיותו חשדן, יכול להגיב בסיטואציות מסוימות באשמה שאין לה בסיס ובכך ללבות אש במערכת היחסים. פונדקאית יכולה לפרש תכונה של נדיבות אצל אחד או שני בני הזוג בסיטואציות מסוימות כאפשרות לפריצת גבולות.
הקשר בין ההורים המיועדים לפונדקאית המאמרים מדברים על יכולות ואפיונים נדרשים של האם הנושאת אבל פחות מתייחסים לאינטראקציה הנוצרת או יכולה להיווצר בין הצדדים.
יש משמעות רבה לקשר הזה שאמור להחזיק את התהליך. הקשר בין הצדדים ניבנה על סמך ציפיות הדדיות ואינטרפטציות שהצדדים נותנים למערכת היחסים הנרקמת בניהם., ולצרכים של כל אחד במערכת יחסים זו. לאורך התהליך מערכת הציפיות עשויה להשתנות, דבר שידרוש גמישות רבה משני הצדדים. רמת הגמישות יכולה לנבא את יכולת ההתמודדות של הצדדים עם הקשיים שיעלו בתהליך. נשיאת עובר של זוג , והשמת עובר ברחמה של אישה זרה, הינה סיטואציה מציאותית אך רחוקה מהדבר הטבעי, שמכינים אותנו לקראתו בתקופות חיינו השונות.
כל כניסה לתהליך כזה, גם אם היא מלווה בהכנה, אינה יכולה להתבסס על חוויות חיים קודמות, לכן מראש ניתן לצפות שהמציאות תהיה שונה מכל דמיון. הכוונה, פונדקאית לדוגמא חוותה הריונות של ילדיה, אך לא הריון שהיא נושאת עבור משהוא אחר. פונדקאית חוותה הריון תקין, אך אינה מיומנת בסיטואציה של שמירת הריון.
זוג חווה ניסיונות כושלים של טיפולי הפריה, אך לא ניסיונות כושלים כשהעוברים הוחזרו לרחמה של הפונדקאית שלכל הדעות הינה אישה פורייה.
שאלות למחשבה: האם אם פונדקאית מתאימה היא כזו ששומרת על ההריון בדרכה כמובן בגבולות הנורמה ונפרדת מהעובר ומהזוג בצורה טובה תוך שמירה על מצבם הרגשי שלה ושל ילדיה? הסיטואציה של הריון שלי השמור בגוף של האחר מראש מועד למצבים בעייתיים שכן נשים שונות נוטות לשמור באופן שונה על ההריון פונדקאית טובה בעיני זוגות מסוימים תהיה כזו שתמלא אחר כל הציפיות של ההורים המיועדים, האם זה אפשרי?
האם ניתן לצפות שאדם יכנס לעורו של האחר במידה כל כך מושלמת? התשובה היא כנראה לא וישנו קושי די ברור ואובייקטיבי להשלים עם זה. לעיתים קרובות האכזבה תהיה כזו שתיצור תחושה של אכזבה מהפונדקאית מחד ומהאבחונים שנעשו לה מאידך. מתח שמלווה מערכת יחסים כזו בשל ציפיות לא ראליות שלא מומשו עלול ליצור בעיות אמיתיות בתוך מערכת היחסים.
האם מהלך התקדמות התהליך מהווה גורם השפעה משמעותי על דרך תפיסת האחר בתהליך? פונדקאית או הורים מיועדים יכולים לקבלת תיוג של פונדקאית/הורים מיועדים "טובים" במידה וההריון הושג בטיפול הראשון וההריון עבר בצורה מושלמת ואילו אחרים עלולים להיות מתויגים כ"פונדקאית או הורים בעייתיים" כי ההריון הושג לאחר מספר רב של ניסיונות אם בכלל.
במצב כזה הרגשות השליליים שמקורם באכזבה ובקושי הפיזי הרגשי הטמון במצבי אי הצלחה יכולים להתנקז בקלות למערכת היחסים בין זוג לפונדקאית ובטעות יכולים לתייג אחד את השני כבעייתיים.
התהליך טומן בחובו מטען רגשי רב, והבטחה גדולה לשינוי, עבור שני הצדדים, אופן התקדמות התהליך יכול במידה רבה להשפיע על הקשר בין הצדדים ותפישתם אחד את השני כמתאימים או לא מתאימים לתהליך, וכראויים או לא ראויים אחד לשני.
סיכום: לדעתנו האבחונים השונים שנעשים להורים המיועדים ולפונדקאית לפני התהליך חשובים מאוד ומהווים בעצם אינדיקציה להתאמה לתהליך וגם התאמה זה לזה. חשוב אבל גם להתייחס להמלצות האבחונים, בכדי שהחלקים החלשים יותר שעולים אצל כל אחד מהצדדים יקבל מענה במהלך התהליך. מכיוון שהחיים מזמנים לנו סיטואצית חדשות שמולידות תגובות בלתי צפויות איננו יכולים להסתמך אז רק על האבחון אלא גם על מערכת היחסים שהצדדים הצליחו ליצור.
הדבר נכון גם לגבי מערכות יחסים בין צדדים שהצהירו הצהרה מסוימת לגבי תפיסתם את מערכת היחסים אבל בפועל תפקודם היה שונה.
היכולת להתגמש ולהסתגל לדרישות חדשות לאורך הקשר, מעלה את הסיכוי להתמודדות טובה, ולקשר יציב. ואחרון, אופן התקדמות התהליך, משפיע על תפישת הצדדים אחד את השני וכל אחד את עצמו. תהליך שמשך השגת ההריון נמתחה על פני זמן רב שהדרך עד השגת המטרה ארוכה יותר , או שרמת החרדה גבוהה יותר כי התהליך מלווה בסיטואציות שבהן מרכיב האי ודאות גבוה יותר, יצור מצב בו השותפים לתהליך יטו לפרש את התאמתו של כל אחד מהצדדים לתהליך כנמוכה יותר.