ארבעת נהרות גן העדן 

יוני 2008
פתח דבר - הפרק מציג את דברי הכותבים העתיקים ביותר בצורה מטפורית ונותנת להם את הגוון הפרקטי אליו אנו שואפים.

לפני שניגש למשל עצמו , הבה ניקח רגע ונקבל מעט רקע ופרספקטיבה באשר למקור הכתבים.
הדבר יקל על התייחסות למשל עצמו ולהתגברות על מכשולי הספקנות או לאנטגוניזם טבעי באשר למקור:
תנ"ך עברי כ"ספר הספרים" עומד אמנם בצל הספקנות באשר למהימנותו ההיסטורית , אך אין עוררין על גילו העתיק. חקר התנ"ך הוא תחום עיסוק רחב ומקורותיו עדיין מהווים מקור למחלוקת חריפה.
עם זאת , אם לשים בצד לרגע את מאמיני כתיבת התורה ב 'אצבע אלוקים' במעמד הר סיני, הרי שרוב רובם של החוקרים מסכימים על כך אין לחשוב שמקור הכתבים העתיקים של ספררי בראשית הוא אותו מקור הכתבים המאוחרים יותר של חמשת חומשי התורה. כלומר , כולם מסכימים כי 'הכותב' של הספרים הראשונים הוא אינו 'הכותב' של הספרים האחרונים. יתרה על כך רוב החוקרים טוענים כי הספרים הראשונים של חמשת חומשי התורה לא נכתבו כלל על ידי אדם אחד, אלא הם מקבץ של 'אמונות עממיות' שהועלו על הכתב אלפי שנים לפני שנערכו כאוסף בעל סדר כרונולוגי ועלילתי. בעצם ישנה מן טענה רווחת כי לא יהיה זה מוטעה להגיד כי אין קשר ממשי בין מקורות הכתבים הראשונים, ועריכתם בסדר המוכר לנו התבצעה אלפי שנים מאוחר יותר. לא מן הנמנע אגב כי מבחינת תיארוך היסטורי נוכל למצוא כי העורך הפך לא פעם את הסדר כדי שיתאים לעלילה הרצויה.
מכל מקום, מבלי להיכנס יותר לעומק חקר תנ"ך , רק אציין פה כי כך או כך ועם כל השאלות הפתוחות לא נוכל להתעלם כי כתבים אלו משקפים דרך חשיבה מסוימת. אם להתעלם מהעלילתיות או מהמסר והמהלך שמנסה עורך הכתובים להשיג ( ב'סאגה הפוליטית' הזו) , נוכל להוציא ממחשבות האנשים שהגו את המילים לראשונה את השקפותיהם ואת הפילוסופיה שלהם. נוכל אף להסב את הפילוסופיה שלהם למטרתנו בפילוסופיה הפרקטית.

לשם כך אביא דוגמא אחת - זוהי פיסקה מספר בראשית פרק ב' המתארת את ''גן העדן'' שיצר האל :
"ונהר יצא מעדן להשקות את-הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. יא שם האחד פישון הוא הסבב את כל-ארץ החוילה אשר-שם הזהב. יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם. יג ושם-הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל-ארץ כוש. יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת. טו ויקח יהוה אלהים את-האדם וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה. "

לפני שנתייחס למטאפורה שמציג הכותב ניתן רק קצת רקע על הפסקה. התיאור הזה ניתן בפרק ב' לאחר שבפרק א' תוארה בריאת העולם, אחרי שבעת ימי הבריאה , לפני יצירת בת הזוג לאדם עוצר הכותב ומתאר את הגן שיצר האל. שוב, מבלי להיכנס למהימנות דברי הכותב והאם הוא אכן מתאר סיפור בריאה אותנטי..הבה ננסה לקחת את דבריו ולהתייחס אליהם כ - פילוסופיה-פואטית , כלומר מטאפורה.
מנקודת מבטנו בפילוסופיה הפרקטית רוב העיסוק סובב סביב חווית האד את חייו בעולמו הסובייקטיבי..
לכן אנסה לשייך את המטאפורה דווקא לכיוון הזה. תחילה נגדיר את המשל והנמשל ואז נתייחס לארבעת הנהרות. המשל הוא כפי שאנו רואים בתיאור, נהר יוצא 'מעדן' להשקות את 'גן העדן' שיצר האל, ביציאתו מ'עדן' הנהר
מתפצל לארבעה נהרות : פישון - סובב את ארץ החווילה והזהב
גיחון - סובב את ארץ כוש
חידקל - הולך קידמת ארץ אשור
פרת - נהר מסתורי שכל שמצוין הוא שמו
אלו הם ארבעת הנהרות מוצגים במשל כהמשקים את גן האלוהים . בפסוק האחרון מצין הכתוב כי האל הניח את האדם בגן לעבד ולשמור על הארץ.
את הנמשל אנסה להוציא מתוך הפילוסופיה הפרקטית ומתוך היכרות עם עולם התוכן התנכ"י

תחילה נגדיר את נמשל הגן ואת נמשל העדן . הקושי נעוץ בעובדה שלכאורה מקריאה ראשונה כיצד יכול לצאת נהר "מעדן" ולהשקות את הגן והרי הגן ו`עדן` הם היינו הך - כלומר הגן הוא גן העדן מאין יוצא הנהר ולאן הוא פונה? עניין זה כשלעצמו רומז לקרוא כי עליו להעמיק מחשבתו כבר בתחילת התיאור, הכותב מתאר נהר הנובע מתוך הגן עצמו (מתוך העדן) ומספק השקיה לכל הגן כולו. כלומר אין הבדל בין מקור הנהר וליעדו, אלו הם שני היבטים של אותו האחד והנהר סובב את כל ההיבטים האחרים של הגן. אם להמשיל לאדם ... נוכל להגיד כי הנהר יוצא מתוך האדם מספק מקור חיים לאותה חוויה של האדם עצמו בכל היבטי חייו. יש אשר יאמרו כי `הנהר` יוצא מ`עדן` שזוהי תודעתו של האדם ומשקה את `הגן` שזהו ליבו ותחושותיו של האדם, אך אין זה מדויק כי לא ניתן להגיד בוודאות כי מקור החיים הוא המח.
מכל מקום הנמשל הראשון הוא הנהר שהוא החוויה שלנו והתפיסה שלנו את החיים. מקורו בנו ומטרתו היא לספק את קיומנו ואת הוויה שלנו בכל היבטי החיים. מהם היבטי החיים לדעת הכותב -
אלו הם ארבעת הנהרות .
פישון - סובב ארץ הזהב - זה הוא ההיבט החומרי או הגשמי של חווית חייו של האדם .
גיחון - סובב ארץ כוש - ארץ כוש היא ארץ הטבע הפראי (דרום-מרכז אפריקה של
היום),זה הוא ההיבט החייתי של האדם. האינטואיציה החייתית
והדחפים הטבעיים המשותפים ליצורים
חידקל -פונה קידמת אשור - אשור היא ערש התרבות האנושית (עירק של ימנו), זו אחת
הערים הראשונות והעתיקות ביותר אשר הותירה מקורות כתובים ,
החברה הראשונה שהחלה לכתוב,החברה הראשונה שהחלה לבסס ערכי
חברה ופיתוח מערכות שונות(במז"הת). זהו ההיבט האינטלקטואלי
של האדם השואף לפיתוח וידע.
פרת - הנהר מסתורי - הכותב לא מתאר את הנהר את הארץ אותה הוא משקה. זהו ההיבט של
עולם הנסתר והלא ידוע שבחיי האדם. זהו ההיבט הרגשי של האדם
עליו לא יכול הכותב להציג הגדרה מטפורית הולמת.
אלו הם ארבעת היבטי חייו של האדם אותם מציג הכותב כארבעת אזורי הגן השונים. אלו הם ארבעת הנהרות המספקים לנו חוויה ותפיסה את ארבעת עולמות חוויה של האדם. גשמי , חייתי , אינטלקט , רגש.
החלק האחרון של המשל הוא המשימה שהוטלה על האדם לעבוד ולשמור על הגן. הנמשל כאן היא אחריותו של האדם על שיפור ושמירה על היבטי חייו. בעצם בצעד אחד קדימה ניתן להגיד כי על האדם לשמור על הנהרות שיהיו לא מזוהמים ובכך לשמור על הגן או יותר נכון על ההוויה שלו.
זה הוט משל בפילוסופיה הפרקטית שאבי היקר הנחיל לי עוד בהיותי נער והיום הועלה על הכתב. משל המציג את חשיבות הניתוח והפיתוח העצמי תוך הסתכלות והתייחסות ראשונה לארבעת עולמות חוויה של האדם. זהו משל מטפורי שנכתב כ 1500-1800 לפנה"ס (ומקורו בסיפור שבע"פ אלפי שנים קודם לכן) אשר פונה לאדם , אולי וניתן להניח כי בזמנו לווה הסיפור בהסבר לוגי. כך או כך זהו השימוש שלי בדברי קודמי והצגתם כפילוסופיה פרקטית להקל על המטרה הראשונה של חווית חיים נעימה