אתם והאחר זורקים אל המים אבן. לכל אחד אבן משלו, לכל אחד עוצמת זריקה משלו, לכל אחד כיוון משלו.
האבן שזרקתם יוצרת במים מעגלים הולכים וגדלים, וכך גם האבן של האחר. בהנחה שיש ביניכם קשר כלשהו, בשלב מסוים ייפגשו המעגלים שלכם. אותו מקום מפגש הוא האינטראקציה ביניכם.
כך גם בחיים. אנו מקיימים קשר עם אדם, כל אחד מאיתנו מביא איתו את המטענים, התכונות, הכוונות והרצונות שלו. כל אחד מביא איתו את טון הדיבור, את הראיה הייחודית שלו את החיים, כל אחד מביא איתו יחס שונה לגבי הקשר עם השני.
יחסים בין אנשים הם מטבעם דינאמיים ומשתנים. האומנם?
לעיתים נדמה כי הדינאמיקה היחידה שיש היא בעוצמת העצבים/ הציפיות/ האכזבה/ הכעס שיש כלפי האחר. יחסים מבוססים על מערך שלם של דפוסים וריטואלים. מהם אותם ריטואלים? מה שתמלמלו לעצמכם כשתראו מרחוק שכנה "אנטיפטית", האופן בו תאמרו בוקר טוב לשותף למשרד.
כשאתם מזהים בטלפון שיחה שאינה רצויה, המשפט שיעבור בראשכם יהייה "יו איך הוא הולך לעצבן אותי עכשיו". מה הסיכוי שאתם מותירים ליצירת שיחה נעימה? מה הסיכוי לשינוי האינטראקציה הקבועה?
התשובה לשינוי דפוסי קשר נמצאת אצל כל אחד מאיתנו ולא אצל האחר. זוכרים את אותה אבן שזרקנו בהתחלה אל המים?
די בכך שתשנו את עוצמת הזריקה, די בכך שתבחרו אבן אחרת כדי לשנות את האופן בו ייפגשו המעגלים שלכם עם אותו אדם.
לעיתים נדמה כי אנחנו קרובים במילימטר מלגרום לאחר להשתנות, מלגרום לו "לפקוח את עיניו" ולהבין שהוא חייב לשנות ולהשתנות. האנרגיה הנדרשת לשם שינוי בנו קטנה ויעילה בהרבה.
כשאתם מרגישים שקשר "תקוע" על תדר לא טוב, כשבקפה של הבוקר אתם כבר "יודעים" שהשכנה תרגיז אתכם במבט הקר שלה, עשו שינוי בעצמכם. תחליטו אחרת, השינוי המתבקש יכול להיות קטן- תחליטו שהבוקר אתם מקדמים את פני השכנה ב"בוקר טוב" עם חיוך. אל תצפו ממנה לדבר- ברגע זה שברתם את עולם האינטראקציה ביניכם כפי שהיא הכירה אותו, הרי גם היא "ידעה" מה יקרה כששמעה אתכם יורדים במדרגות.
כך גם ביחסי חברות וזוגיות. נסו לשנות משהו. משהו אחד קטן בריטואלים ובדפוסים שיצרתם מבלי להרגיש: באופן בו תבקשו דבר מה, באופן בו תברכו לשלום כשהאחר נכנס הביתה.
ערכו בדיקה של הדגש שאתם שמים בלומר תודה, בלציין לטובה, לעומת הדגש שאתם שמים על להעיר, להתלונן, להביע אכזבה. ביחסים עם האחר השאלה היא לפעמים שאלת הביצה והתרנגולת. מה קדם למה? התלונות שלנו או המעשים המאכזבים/מרגיזים של האחר? נסו לפרק את החבילה הזו מבלי להגיע לתשובה- שנו אתם את הדרישות, את אופן הפניה, את הגישה אל הקשר.
אל תחששו מתמיהה או לעג של האחר. גם הוא מצפה לשינוי- היו אתם אלו שיודעים איך לבצע אותו.
האבן שזרקתם יוצרת במים מעגלים הולכים וגדלים, וכך גם האבן של האחר. בהנחה שיש ביניכם קשר כלשהו, בשלב מסוים ייפגשו המעגלים שלכם. אותו מקום מפגש הוא האינטראקציה ביניכם.
כך גם בחיים. אנו מקיימים קשר עם אדם, כל אחד מאיתנו מביא איתו את המטענים, התכונות, הכוונות והרצונות שלו. כל אחד מביא איתו את טון הדיבור, את הראיה הייחודית שלו את החיים, כל אחד מביא איתו יחס שונה לגבי הקשר עם השני.
יחסים בין אנשים הם מטבעם דינאמיים ומשתנים. האומנם?
לעיתים נדמה כי הדינאמיקה היחידה שיש היא בעוצמת העצבים/ הציפיות/ האכזבה/ הכעס שיש כלפי האחר. יחסים מבוססים על מערך שלם של דפוסים וריטואלים. מהם אותם ריטואלים? מה שתמלמלו לעצמכם כשתראו מרחוק שכנה "אנטיפטית", האופן בו תאמרו בוקר טוב לשותף למשרד.
כשאתם מזהים בטלפון שיחה שאינה רצויה, המשפט שיעבור בראשכם יהייה "יו איך הוא הולך לעצבן אותי עכשיו". מה הסיכוי שאתם מותירים ליצירת שיחה נעימה? מה הסיכוי לשינוי האינטראקציה הקבועה?
התשובה לשינוי דפוסי קשר נמצאת אצל כל אחד מאיתנו ולא אצל האחר. זוכרים את אותה אבן שזרקנו בהתחלה אל המים?
די בכך שתשנו את עוצמת הזריקה, די בכך שתבחרו אבן אחרת כדי לשנות את האופן בו ייפגשו המעגלים שלכם עם אותו אדם.
לעיתים נדמה כי אנחנו קרובים במילימטר מלגרום לאחר להשתנות, מלגרום לו "לפקוח את עיניו" ולהבין שהוא חייב לשנות ולהשתנות. האנרגיה הנדרשת לשם שינוי בנו קטנה ויעילה בהרבה.
כשאתם מרגישים שקשר "תקוע" על תדר לא טוב, כשבקפה של הבוקר אתם כבר "יודעים" שהשכנה תרגיז אתכם במבט הקר שלה, עשו שינוי בעצמכם. תחליטו אחרת, השינוי המתבקש יכול להיות קטן- תחליטו שהבוקר אתם מקדמים את פני השכנה ב"בוקר טוב" עם חיוך. אל תצפו ממנה לדבר- ברגע זה שברתם את עולם האינטראקציה ביניכם כפי שהיא הכירה אותו, הרי גם היא "ידעה" מה יקרה כששמעה אתכם יורדים במדרגות.
כך גם ביחסי חברות וזוגיות. נסו לשנות משהו. משהו אחד קטן בריטואלים ובדפוסים שיצרתם מבלי להרגיש: באופן בו תבקשו דבר מה, באופן בו תברכו לשלום כשהאחר נכנס הביתה.
ערכו בדיקה של הדגש שאתם שמים בלומר תודה, בלציין לטובה, לעומת הדגש שאתם שמים על להעיר, להתלונן, להביע אכזבה. ביחסים עם האחר השאלה היא לפעמים שאלת הביצה והתרנגולת. מה קדם למה? התלונות שלנו או המעשים המאכזבים/מרגיזים של האחר? נסו לפרק את החבילה הזו מבלי להגיע לתשובה- שנו אתם את הדרישות, את אופן הפניה, את הגישה אל הקשר.
אל תחששו מתמיהה או לעג של האחר. גם הוא מצפה לשינוי- היו אתם אלו שיודעים איך לבצע אותו.
דבי ברקן
מאמנת אישית http://www.debicoach.com
מאמנת אישית http://www.debicoach.com