משבר - שלבים ושערים 

משבר - שלבים ושערים

יש משברים שהמציאות החיצונית כופה עלינו, אירועים קשים שנוחתים עלינו בהפתעה מבלי שיכולנו, כך זה נדמה, להיערך אליהם מבעוד מועד. קידום אישי שנקטע עקב מדיניות דירקטוריון,פיטורים בעקבות מכירת חברה, בן הזוג מודיע כרעם ביום בהיר שברצונו להתגרש. מחלה קשה . . .

מה כבר יכולת לעשות -

משהו נשבר, משתבש לחלוטין, נסדק ברמה כזאת שאין דרך להרכיב את החלקים מחדש, נבצר מאיתנו להוביל את עצמנו קדימה. המשבר מייצר חוויה רגשית קשה שמלווה בשאלות מעשיות מאיימות. לפעמים עולה בנו חשש שמי שאמור היה לדאוג לנו הפקיר אותנו. ספקות עמוקים משתלטים, תחושת "אין כוח", חוסר אמון בעצמנו. שורה תחתונה - אין מרווח נשימה המאפשר לחשוב בבהירות, אנו נסחפים למערבולת פנימית ומעשית כאחד.

להבדיל, יש גם משברים קטנים. רגעים ביומיום שפתאום, לרגע קט, נראה כי הכול מתמוטט. צעקה מהבוס תשתק מישהו לחצי יום, מניפולציה תוציא את האחר מדעתו, יחטפו לך את החנייה ותתפרץ בזעם. ילד עלול לחוות משבר ברגע שחבר יפנה לו עורף, או כשאמא תגיש לארוחת הערב מנה שאינה מנחשת את טעמו . כל הורה מכיר זאת.

על פניו לא נראה קשר בין המשברים הגדולים לרגעי הלחץ היומיומיים, הקטנים. בנוסף לכך זה תמיד נראה שמשבר נוחת עלינו משום מקום.

אבל ! ככל שנבין את דרך ההתמודדות שלנו במופעי המשבר הללו , ואת תפקידו הנסתר של משבר בחיינו, כך נתקרב לפצח קוד התנהגות נסתר שמזיק ומחבל בנו.

אירועים משבריים, גדולים כקטנים, מייצרים הזדמנויות למידה. בין אם מדובר במשבר קריירה או התפרצות בבית. לפעמים דווקא אירוע "קטן" מאפשר מעבדת למידה טובה יותר. העוצמה הרגשית פחותה, התוכן זמין מה שיחד יוצר הזדמנות נגישה וקלה יותר לעיבוד.

מקובל לפרק תהליך משברי לשלבים וכך להקל על עיבודו. ניתן להתייחס למשבר מנקודת מבט נוספת, והיא הבנת הזדמנות הלמידה שהוא מעניק. לכל המבקש לבטא את עצמו במלוא העוצמה, משבר, ולא משנה מה תוכנו ועוצמתו, מספק שער לשיעור מעצים.

כאשר נשלב את שתי נקודות המבט הללו, שלבים ושערים, תיווצר פרספקטיבת הסתכלות עמוקה ורחבה שתאפשר להפיק את המירב מהמצוקה.

המאמר מציע דרך הסתכלות חדשה המאפשרת זיהוי מדרגת השיפור הבאה עבורך. וכן כלים למיפוי ולעיבוד החוויות האישיות ודרכי הפעולה להן אתה מורגל. חקירה עצמית שתוביל אותך להיכרות עומק חדשה עם עצמך.

התהוות סמויה של המשבר

לאורך תקופה התרחשו אירועים שהובילו למשבר. אבל רק כעת, בהסתכלות לאחור, תוכל אפילו לזהות את ניצני המשבר שהופיעו הרבה קודם. להיזכר ברוח ובזרעים שהיא נשאה. בעת ההתרחשות פשוט לא יכולת להבחין בהם, הם כמעט ולא נרשמו. הם היו שם כרמזים, שדרים בעוצמה נמוכה. כה נמוכה עד כי לא עברו את סף ההכרה, בוודאי שלא זכו לעיבוד והתייחסות מעמיקים. כתמי צבע דהויים ופזורים שלא נרקמו לכדי תמונה שלמה.

הסתכלות לאחור פעמים רבות עלולה להיות מלווה ברגשות ביקורת והאשמה עצמית. הקל על עצמך - הכתובת עדיין לא היתה שם, וגם לא היה קיר. גם אם עכשיו תאמר לעצמך, "יכול הייתי", או "הייתי צריך לדעת", דע לך כי לא יכולת. ובאמת הזאת אתה חייב להכיר. עשית את מיטבך באותה עת. ראית, שמעת, הרגשת, רשמת אך ורק את מה שיכולת.

ההכרה הזאת רלוונטית לאירועים שקרו, אך בראש ובראשונה היא עוסקת באנשים ובתקשורת בינאישית. ייתכן כי התבוננות מדויקת יותר על דרכם וסגנון התקשורת שלהם היתה מתריעה על אפשרות למוקש, לצרה, לקונפליקט . . . אך מסיבות כאלה ואחרות העדפת שלא להביא תוכן זה למודעות.

הכרה חדה בניצני התהוות המשבר מחייבת התפכחות והתגייסות מיידית. אם תוכל לראות ולקבל את עצמך כמי שבאותה נקודת זמן לא היה מוכן ועכשיו אולי כן, הרי שעשית בכך צעד ראשון לקבלה עצמית, לאפשרות לסלוח לעצמך, והבונוס הוא הבנת מנגנון היווצרות המשבר.

באותה נקודת זמן המצב נתפס כנראה כאיום. ומתוך הרגל של הימנעות מאיום, העדפת להתעלם מסימניו ולהדחיקם. האם תוכל לקבל זאת ללא טענה כלפי עצמך, ללא ביקורת? יתכן שכן.

עליך לדעת - אותו הרגל, אותה העדפה בלתי מודעת, יכול להשתנות. אולי לא מיד, תידרש עבודה, אבל זה אפשרי!

הימנעות כעמדת מוצא, כסגנון תקשורת, כדרך חיים, משקפת אסטרטגיית הישרדות עמוקה שהתפתחה משכבר הימים וכיום היא מושרשת. כמו הימנעות ישנן דרכי התמודדות נוספות שפעם היו נחוצות אבל כיום, כשהן מופיעות הן גורמות לחסימות ומגבילות את מימוש הפוטנציאל האישי. היום ניתן לייצר שם בחירה.

לשם כך נדרשת היכרות מדויקת של הופעת המנגנון. בירור חוויות אישיות ודרך ההתנהגות בתקופה שקדמה לפרוץ המשבר, יעזור לך לזהות את דינמיקת דפוס הימנעות שלך.

מופע המשבר

ההודעה הפורמאלית הופיעה כרעם והכתה כברק. בבת אחת הפכה המציאות החדשה לעובדה - ומשמעותה הרעת התנאים בהשוואה לאתמול.

המציאות החדשה עלולה להציף אותך בפחדים, חששות וספקות. תרחישים שחורים עלולים להשתלט עליך. תתקשה לחשוב כיצד להמשיך הלאה. המציאות נראית ככדור שלג שרק הולך ומתעצם.

אם זאת החוויה שלך, זה הזמן לעצור. לעצור ולהתחיל לברר באיזה חלק פנימי פגע החץ?

זאת לא שאלה קלה אבל היא מחזיקה במפתח. הרי חץ המשבר פוגש מקום פגיע בתוכך. מקום של חווית חולשה, אולי של הערכה עצמית נמוכה, אולי פחד. המקום הזה מוכר לך. למעשה, רק לך הוא מוכר במדויק, גם אם אתה מעדיף מרבית הזמן להרחיק את המבט ממנו, עדיין, אותו דפוס שלך הוא וכבר זרק אותך לקרשים כמה פעמים בעבר.

דווקא עכשיו, בתוך הכאוס והמצוקה, מגיחה הזדמנות של ממש.

מכירים את המושג "יום סגריר"? מישהו יטען שלא היו לו ימים כאלה? או שלא יתכנו כאלה מחר? זו לא הנקודה. השאלה היחידה היא איך נתמודד כאשר הדברים אינם מסתדרים לפי התוכניות שלנו - האם ננסה בכל כוחנו ללמוד ולהבין טוב יותר את עצמנו דווקא מתוך המצוקה, האם נשתדל להיפתח ונלמד לקבל עזרה בזמן קריטי, או שניתן לעצמנו לשקוע. הרי אנו אחראים רק על מעשינו, לא על שער הדולר שיורד ולא על מחירי הנפט שמאמירים.

האם אתה יודע לומר משהו על המקום הפנימי בתוכך שחווה פחד וחשש?

הרגע הזה שבו הודיעו לך שאתה מפוטר, נניח, הרי למעשה יש בו רק הודעה. אבל באותו רגע חווית מצוקה רבת עוצמה. ההשלכות במציאות החדשה עדיין לא הופיעו, רק הודיעו לך, אבל לנגד עיניך עלה תרחיש שחור שבו אינך יכול לשלם את המשכנתא והבנק זורק אותך לרחוב.

החלק בך שמיד מריץ סרטים שחורים, אותו יש לך עכשיו הזדמנות להכיר. עדיין לא יהיה נכון לומר "לעשות איתו שלום", אבל כן להכיר אותו.

זאת העבודה שלפניך.

לצד אותו מקום שמריץ סרטים שחורים, גורם לאי-שקט שלא נותן לך מנוח, מאיץ בך למצוא פתרונות מיידיים, מצויים שכנים נוספים. הם אולי פחות מעיקים, אבל גם הם מחוללי סבל.

טווח רחב של שיחות פנימיות יכול להתעורר: חוסר שקט, מוטרדות, אי-נוחות, מועקה, לחץ, צורך להתגונן, דחף לתקוף. אצל כל אחד בא הדבר לידי ביטוי אחרת, בעוצמה, בתכנים, בקצב אחר.

מופע הרגשות והשיחות הפנימיות שעולה בנו ברגע הכרזת האיום מזמן לנו אפשרות להכיר אותן לעומק. זו השיטה. להכיר על מנת שבפעם הבאה, כאשר אותן התנהגויות יבקשו להשתלט עליך תצליח לעצור את האוטומט הודות לעיבוד מוקדם ושיקול הדעת שיתפתח.

ניתן לראות רצף שבו בקצה אחד ישנה הצפת רגשות קשים ותחושות חולשה ומנגד ישנה עמדת שקט יציבה. נוכחות איתנה למרות הכול. מתוך עמדת השקט נוכל לשמוע ולהכיל את האכזבה, לזהות ולהכיר בתחושות קשות שיעלו, להקשיב ולעבד, ומשם לשקול את המשך הדרך.

התגובה הראשונה שלנו למשבר מכילה את קוד ההוויה שלנו בהווה. "החדשות הטובות", וזה תמצית המסר, את הקוד הזה ניתן לשנות. לכן יש מקום להתבוננות ולמחשבה.

נסה להיזכר כעת ברגע אחד מסוים של "קבלת ההודעה".

האם אתה יכול לזהות אילו רגשות עלו בך ברגע ההוא - האם היו אלה רגשות חשש או שמא פעלת כהרגלך בקור רוח?

האם אתה חושש לפעול מתוך סערה רגשית ומעדיף "להחזיק את עצמך"?

מהו אופי הגל הרגשי הראשון שתקף אותך - בהלה? פחד? מבוכה?

האם סערת הרגשות פגעה בשיקול הדעת שלך?

מהו המצב רגשי שפוקד אותך עם שוך הגל הראשון?

האם אתה פונה לאחרים כבר בשלב הראשוני, או שאתה מעדיף תחילה להיות בינך לבין עצמך?

לקום לעשות

אחרי שהכול שקע וההלם הראשוני חלף, המציאות מתבהרת ברזולוציה חדשה, מופיעה הכרה שכך לא ניתן להמשיך. עולה רצון לייצר אפשרויות חדשות, להתניע פעולה. זהירות!

מתוך המשבר עשויים להתגלות אמנם כוחות המתבססים על הפקת לקחים ויכולת לנוע, אך פעמים רבות תופיע עשייה שמשחזרת פעם נוספת את הישן והמוכר. עלולה להיות חזרה ל"עוד מאותו דבר".

יתחיל אמנם חיפוש מעשי אך המעצורים עדיין חזקים. החוויה הרגשית עדיין קשה וחוסמת. דפוסים מוכרים ומכבידים יכניעו את הרצון בפריצת דרך, אין עדיין בשלות לשינוי של ממש, העמדה הפנימית עדיין לא צלולה מספיק.

לפנינו מזלג דרכים: לחזור ולהמשיך בסביבה המוכרת ולקבל את מנת הביטחון המוכרת או לייצר קפיצת מדרגה, שינוי בסדר גודל שלא עשינו עד היום.

קפיצת המדרגה מופיעה ונעלמת, ברגע אחד היא כמעט בהישג היד ואחריו מופיעים איום והתכנסות.

מוכר?

אם זה המצב, עליך להכיר בכך שכנראה נדרשת עזרה.

בעבר נמנעת, אולי נרתעת מלקבל עזרה. זה כנראה הדבר שנחוץ לך ללמוד עכשיו - לאזור אומץ ולבקש עזרה מקצועית. לפעמים עזרה תסייע להרחיב את טווח הפתרונות האפשריים, אופק שהלחץ שבו אתה נתון לא מאפשר לראות. בהמשך, יתכן שעזרה תהפוך לליווי ביישום. יכול להיות שהצורך כרגע הוא בבירור רגשי שלוב בעשייה. כך תייצר בהירות פנימית והביטחון העצמי יתחזק.

למדתי שפעמים רבות דווקא משבר מאיץ בשלות לקבלת עזרה. צורך שהיה רדום זמן רב, עכשיו, כתוצאה מהלחצים נפתח ומתעורר.

בתהליך הייעוץ / אימון אולי תגיעו למסקנה שאין עדיין מקום לעשייה חדשה, כי אין עדיין בהירות מהו הדבר הבא, ואין מה לדהור ללא מטרה.

יתכן שנדרשת הבחנה בין תוכנית מיידית לשם פרנסה לתוכנית השינוי ארוך הטווח.

יכול להיות שנדרשת עכשיו עצירה לחידוש כוחות, הטענת מצברים.

אולי ללמוד לתת לעצמך לגיטימציה לעצור זה השיעור הנכון לך כרגע.

אצל האחד מצב של אי עשייה בא מתוך שקט, ואצל השני אותו "חוסר עשייה" יחווה כקיפאון מפחיד. רק מתוך בהירות ביחס לעמדה הפנימית ניתן יהיה באמת לדעת מה נכון לך.

לסיכום, התבוננות והכרת העמדה הפנימית המדויקת שלך היא התהליך שמאפשר קבלת החלטות מדויקות, ולכך לפעמים יש צורך בעזרה.

התגלית

אולי מכנה משותף בין קשיים שונים לפתע יתגלה. אולי יגיח ניסוח של ייחודיות אישית משמעותית. איזה שהוא אסימון ייפול. לא תמיד הוא יופיע חד וברור, לא תמיד הוא יובן מייד, אבל המסר שלו פשוט : בתוכי הפתרון.

אולי יתבהר חוט העובר בין מצבי תקיעות שונים. תזהה דפוס דומה המשתלט פעם אחר פעם וגורם לכך שבסופו של כל סיבוב אתה יוצא ניזוק. מנגד, אולי תביני שדווקא האימהות שלך מלמדת על כוחות הנצורים בך.

מתוך התובנה החדשה הזאת יופיע רצון רב עוצמה להתניע שינוי. שינוי משמעותי. תתגלה נחישות למצוא דרך חדשה, לחולל תפנית של ממש, ויתחיל חיפוש מסדר גודל חדש.

יכול להיות שתמצא את עצמך זקוק למקורות הזנה חדשים. תגלה ספרים, מאמרים, סרטים, שיחות עומק עם חברים, שקודם לא השגחת בהם. בשלב הזה קשה להגדיר התנהלות אחת ברורה. למעשה התגלתה ונפתחה דרך חדשה - הקשבה פנימה.

למדנו כי למשברים יכולים מספר תפקידים בחיינו, והראשון והבסיסי הוא לגרום לנו לייצר הקשבה חדשה לעצמנו. מתוך ההקשבה החדשה נוכל :

1. להצביע על מוקד השינוי הנדרש

2. להגדיר מטרות קונקרטיות לתהליך

3. לכונן סדר עדיפויות חדש

4. לבחון ולהגדיר מחדש ערכים על פיהם אנו פועלים


משבר כהזדמנות למידה - הלכה למעשה

קח פיטורים לדוגמא. אם תשחזר את אווירת ההתנהלות שקדמה לפיטורים, תיווכח כי זמן רב קודם לכן היו סימנים מקדימים. אולי הבוס נמנע מלשתף אותך במשימות חדשות, היו לחשושים במסדרונות שרק אתה לא שמעת, משהו בקבלת ההחלטות בהקשר לתחום שלך היה חורק, וכו'.

מדוע העדפת להתעלם מהאיתותים הללו? רצית להאמין שהכל כבר יסתדר? יתכן שכך אתה נוהג בתחומי חיים אחרים ומגלה שהמציאות תופחת על פניך לא פעם? האם בחרת לא ליזום שיחה גלויה כדי להימנע מעימות? האם אתה נוהג להימנע מעימותים ולבסוף נאלץ להתקפל ולוותר?

שחזור מעין זה שלוב בעבודת התבוננות יסייעו לך להצביע על המקום שבו נדרש כיום שינוי. אולי התשובה לא תצוף מיד, אבל היא אפשרית וזמינה במאמץ סביר.

ייתכן שאתה מכיר את הדפוס אך עדיין לא מצאת דרך להתגבר עליו. חלק אינטואיטיבי עמוק בך, חלק שמאמין ויודע שאתה יכול לעשות טוב יותר, הביא לכך שהגיעו מים עד נפש. חלק פנימי זה הביא עליך את המשבר כדי להעיר אותך, כדי לגרום לך להכיר ולפצח את הקוד שמחולל פגיעה עצמית. לפעמים, עד כדי הרס עצמי.

התעלמות משדרים במציאות יכולה לאפיין התנהלות בעבודה, קשר זוגי, יחסים במשפחה. כך קורה לעיתים בתוך מערכת נישואים, כאשר בן הזוג הנבגד יודע/לא יודע כי מתנהלת מאחורי גבו מסכת בגידות אך הוא מעדיף להדחיק זאת. ממניעים שידועים רק לו, בינו לבין עצמו.

הכלי בתמצית

מדובר בפיתוח רגישות לזיהוי שיחות פנימיות המתעוררות בנו בזמנים בהם מבעבעת מצוקה. כשנישיר מבט פנימה וננסח בכנות את מה שהתחולל בתוכנו כאשר האיתותים הראשונים חמקו ממבטנו, נוכל לזהות מה בתוכנו סירב להתמודד. איזו "עסקה" חשבנו שאנו עושים, ועם מי בתוכנו.

ההתכחשות לאורך זמן היא זאת שגורמת לכך שהמשבר נתפס כפתאומי. אם נכיר בכך שבבסיס מנגנון ההתכחשות ישנו היגיון שניתן לפיצוח ולשינוי, נבין שהתועלת שתצמח מכך עולה על כל מאמץ.

נלמד להסתכל אחרת על מתח בתקשורת, על עימותים בזוגיות, על קונפליקטים בעבודה, נלמד להכיר בצומת המורכב הזה שבו נפגשות חולשות של שני שותפים. נלמד לנסח את רגשותינו ולבטאם בלשון ברורה וללא דיחוי.

מתח שנסחב לאורך תקופה בלא שנצליח לייצר שינוי והתאמה, יוצר הסכמה שבשתיקה לחיות בסטטוס קוו מרעיל. במקום לנשוך שפתיים ולהמשיך הלאה, עלינו לחפש הזדמנות ליזום שיחת שיתוף, גם אם אין בידינו פיתרון מוכן. עלינו ללמוד לחפש יחד את הדרך, ולא להתרחק עד שפתאום יתרחש בום מטורף.

גם רגעי וואקום מייצגים שעות כושר לחוש ולהבין את כל האמת. מה קורה לך כאשר לא מזמנים אותך לישיבה, כאשר פרויקט נגמר, כאשר כבר לא קוראים לך למילואים, וכו'. ישנם אינסוף מצבים שיעזרו לך לגלות מה נתן לך תחושת ביטחון שפתאום נעלמה. על פי רוב מדובר בביטחון רעוע שלא ממש עוזר לנו בחיים.

כך יקבלו החולשה והתקיעות בהירות חדשה והכרה בכך שמה שנדחק במשך הרבה שנים כבר לא יכול להימשך, כי עכשיו המחיר והאיום ברורים. אפשר לומר זאת פשוט :

ככה אתה לא רוצה להמשיך את החיים שלך.

אלה אינן מלים גדולות. אתה חייב להכיר בכך שבכוח הרצון שלך אתה יכול לחולל שינוי. את יכולה להיוולד מחדש. נצלו כל הזדמנות למקד את המבט פנימה כדי לעשות סדר ולצמוח מתוך המשבר.