מהו ויטמין C: כאשר מה שיודעים אינו נכון - חלק ב 

מהו ויטמין C? - כאשר "יודעים" לא נכון (חלק ב')
כתב ראובן גילמור, תזונאי קליני, מרצה ומטפל בגישה התזונה האורתומולקולרית

דיברנו בחלק א' על מחלת הצפדינה, המתפתחת בשל מחסור חריף (פחות מ-40 מ"ג ליום) בוויטמין C. אם נבין את מהות המחלה, אזי נבין לפחות את אחד מתפקידיו של הוויטמין C. בגוף האדם נמצאות רקמות חיבור חזקות ומגוונות: עור, גידים, עצמות, כלי דם, חניכיים ושיניים. המשותף לכולן הוא חלבון בשם קולגן, הבנוי משרשרות שזורות של חומצות אמינו. הקולגן מחזק את הרקמות, בדיוק כמו שמוטות ברזל מחזקים את הבטון. לוויטמין C יש תפקיד חיוני ביצירת קולגן: אם אין ויטמין C, אין קולגן, ורקמות החיבור מתרככות, נחלשות ונסדקות או מתפוררות. זה מה שקורה במחלת הצפדינה. כל התופעות של מחלה זו - דימומים בחניכיים, התרככות העצמות, ודימומים פנימיים - הנן כולן תוצאות של פגם בייצור הקולגן.

מקובל בעולם הרפואה להבין את הופעתה של מחלת הצפדינה, כביטוי הראשון של חוסר בוויטמין C, אולם תפיסה זו אינה נכונה. הצפדינה היא סופו של תהליך ארוך של היחלשות הקולגן, המשתתף כגורם חשוב בבעיות רפואיות מגוונות: בעיות חניכיים, דלקות פרקים (קולגן מתפורר ונכנס לפרקים), בעיות עור מסוימות, שבץ מוחי מדמם (תוצאה של היחלשות כלי הדם המובילים למוח), וגם מחלות לב (כמוסבר בהמשך). בנוסף, בתוקף תפקידו של הוויטמין C כבונה הקולגן, יש לו חשיבות בריפוי כוויות, חבורות ופצעים מכל הסוגים, וחשיבותו בתהליך ההחלמה אחרי ניתוחים מוכחת במחקרים רבים. לכל מי שעומד לפני פרוצדורה רפואית חודרנית, מומלץ להקדים רפואה למכה, ולצרוך תוספת של ויטמין C, ולהמשיך לנוטלו במשך פרק זמן סביר לאחר מכן (עדיף לכל החיים).

עתה אציג לפניכם תיאוריה מעניינת מאוד בנוגע למחלות לב. כולם "יודעים" שכולסטרול הוא בין הגורמים, ואולי הגורם הראשי למחלות לב. נא אל תחשבוני למטורף, כאשר אומר לכם שהכולסטרול, לא רק שהוא לא גורם למחלות לב, אלא שהוא עשוי להציל את האדם ממוות קרוב, ולאפשר לו לחיות שנים רבות נוספות! ולא אני אומר את זה, אלא אמר את זה לראשונה זוכה כפול בפרס נובל, ד"ר לינוס פאולינג, מדען המכונה "אבי הכימיה המודרנית", משהו דומה לרמתו של איינשטיין בפיסיקה. ד"ר פאולינג ביקש לדעת מדוע טרשת עורקים מופיעה בעיקר בכלי הדם הכליליים, בתוך תוואי של 30 ס"מ, מתוך אלפי הקילומטרים של כלי הדם הנמצאים בגוף האדם. תשובתו הייתה, שפעימות הלב שם גורמות ללחץ גדול על דופנות העורקים. אם, למשל, מישהו דורך פעמים רבות על צינור מים פלסטי, הצינור נחלש ומתחיל להיסדק. באותה מידה, אם דופנות העורק אינן חזקות מאוד, פעימות הלב, הדוחסות את העורק יותר ממאה אלף פעמים ביום, גורמות להופעת סדקים קטנים. אם הסדקים יתרחבו, תוך זמן קצר יתחיל דימום שיוביל למוות. ומיהו המציל? את מי שולח הגוף החכם לתוך הסדקים כדי לאחות את העורק? את ה"איש הרע" ... את הכולסטרול! ייתכן שבסופו של התהליך, כעבור עוד עשרים או שלושים שנה, הצטברות הכולסטרול תתרום לסתימת העורק ולהתקף לב, אבל בינתיים הוא סותם את הפרצה ומונע מוות קרוב. בקיצור: היחלשות העורק הנה השלב הראשון בהתפתחותן של מחלות לב, וכבר ראינו שהיחלשות העורק היא תוצאה של היחלשות הקולגן, שהיא תוצאה של... מחסור בוויטמין C! זאת אומרת, שטרשת העורקים היא באמת סימפטום של מחלת הצפדינה!!!

ד"ר פאולינג המליץ על נטילת מנה יומית של כחמישה גרמים (5000 מ"ג) של ויטמין C למניעת מחלות לב, ועל נטילת כמות גדולה מזו לטיפול בהן, בנוסף לנטילת תוספים אחרים. דרך אגב, הוא עצמו נטל בין 10 ל-18 גרם ליום ויטמין C במשך כמה עשורים, והמשיך לעבוד ולהרצות עד סמוך למותו בגיל 94.

כיום מדברים על חומרים נוגדי-חמצון, או על "אנטי-אוקסידנטים", המנטרלים "רדיקלים חופשיים", מולקולות שעלולות לגרום נזקים מסוכנים למרכיבי התא, ואפילו לחומר הגנטי. מקובלת בעולם הרפואה הדעה, שרדיקלים חופשיים גורמים או תורמים למחלות רבות. יתר על כן, קיימת תיאוריה, הטוענת שבשורשו של תהליך ההזדקנות טמונים נזקי הרדיקלים החופשיים. ויטמין C ידוע כנוגד-חמצון רב פעלים, המונע נזקים אלה. במסגרת התפקיד הזה, הוא תומך בטיפול בבעיות רבות ובמניעתן, ביניהן: סרטן, מחלות לב, מחלת פרקינסון, נזקי הרעילות של תרופות ושל מתכות כבדות, מחלות אוטו-אימוניות, נזקי קרינה ועוד בעיות רבות אחרות.

תפקידו של הוויטמין C במניעת שפעת ומחלות וירליות אחרות ובטיפול בהן, נשלל על ידי רוב רובם של הרופאים. זאת למרות העובדה שמיליוני אנשים מעידים מתוך ניסיון אישי, שוויטמין C במינונים "גבוהים", בסדר גודל של 4 עד 10 גרם ביממה, מסוגל לעצור לאלתר הצטננות או שפעת. ניסיון קליני רב מאוד הצטבר במשך 60 שנה, והוא מעיד על כוחו של ויטמין זה לרפא מחלות וירליות. ד"ר פרדריק קלנר, מעיירה קטנה בקרוליינה הדרומית בארה"ב, היה החלוץ בתחום זה. באמצעות מתן מינונים תוך-ורידיים ו/או דרך הפה, הוא ריפא חולים ברשימה ארוכה של מחלות: הפטיטיס, מחלת הנשיקה, פוליו, הלם אנפילקטי, אבעבועות רוח, הרפס, סקרלטינה, דלקת ריאות וירלית, דלקת לבלב, חצבת, חזרת ועוד. המינונים שהוא נתן, הגיעו עד 200 גרם (200,000 מ"ג) ביממה! דוגמה נוספת של רופא הדוגל בוויטמין C, היא זו של ד"ר רוברט קתקרט, שעבד בקליפורניה והלך לעולמו בשנת 2007. ד"ר קתקרט העיד על כך שהוא טיפל ביותר מעשרים וחמישה אלף פציינטים באמצעות מתן ויטמין C במינוני-ענק, ודיווח על תוצאות דומות לאלה שהשיג ד"ר קלנר. שיטתו היא ליטול ויטמין C עד מציאת המינון שגורם להתרככות היציאות ואפילו לשלשול (מצב שלא מזיק), ולרדת למינון של גרם או שניים פחות מזה. כמות זו מאדם לאדם, והמעניין הוא, שככל שהאדם חולה יותר, הוא מסוגל לצרוך יותר ויטמין C מבלי לפתח שלשול. זאת אומרת, הסביר ד"ר קתקרט, שכל תעוקה שגוף האדם סובל, מגבירה את הצורך בוויטמין C.

תפקידים נוספים של הוויטמין C בגוף הם:
-נטרול נזקי עישון: מומלץ לצרוך לפחות 500 מ"ג ויטמין C, כפיצוי מול כל סיגריה.
-נטרול רעלנים שונים: למשל, הוכח שוויטמין C מונע את הפיכתם של הניטרטים בשימורי בשר לחומרים מסרטנים. לכן, יש לקחת גרם אחד ויטמין C עם פסטרמה או עם בשר מהמנגל.
-ויטמין C משתתף ביצירת ההורמונים סרוטונין ואדרנלין, ולכן כדאי לקחת תוספת של ויטמין C בכל מצב של לחץ נפשי ורגשי.
-ויטמין C הנו חיוני ליצירת מלחי מרה מכולסטרול, ולכן הוא מוריד את רמת הכולסטרול, כמוכח במחקרים רבים, ועשוי בדרך זו גם לשפר את העיכול, למרות העובדה שדבר זה טרם הוכח, למיטב ידיעתי.

ניתן לקנות ויטמין C בצורות שונות ובמוצרים רבים. הוא מיוצר בתהליך די פשוט, ולכן בדרך כלל אפשר לקנות את המוצר הזול ביותר. לפי דעתו של ד"ר פאולינג ואחרים, אין יתרון לוויטמין C המופק ממקור "טבעי" (מאסרולה או מפקעות ורדים), או לפחות אין בו די יתרון להצדיק את המחיר היקר של מוצר כזה. בנוסף, המינון במוצר של ויטמין C"טבעי" הנו בהכרח קטן מאוד. לפי שיטת הרפואה האורתומולקולרית, המושג "טבעי" מתייחס למבנה המולקולרי של חומר, ואין זה משנה אם החומר מיוצר במעבדה או מופק מצמח. שמו הכימי של ויטמין C הוא 'חומצה אסקורבית'. לחלק קטן מן האנשים יש בעיה עם החומציות אשר בצורה זאת, והם יכולים לקנות ויטמין C בצורה לא חומצית, הנקראת סידן אסקורבט, נתרן אסקורבט, מגנזיום אסקורבט ועוד אסקורבטים מינרליים. צורת הקפסולות הנה מועדפת על טבליות, ועדיף וזול מכולם הוא ויטמין C בצורת אבקה, שאפשר לערבבה במים או במיץ פירות. עדיפות זו הנה בעלת משמעות, במיוחד עבור אלה הרוצים ליטול מינונים גבוהים. עבור ילדים, יש מגוון טבליות ממותקות, שהן פחות מומלצות מאשר הערבוב של אבקה טהורה במיץ תפוחים, למשל. אין לחשוש לתת ויטמין C לילדים. ד"ר קלנר המליץ לתת גרם אחד ליום לכל שנת גיל עד גיל 10, ולהמשיך ברמה זו של 10 גרם ליום לכל החיים!

תופעות לוואי שליליות? אלה מופיעות, רובן, בספרים, אך לא אצל בני האדם, חוץ ממקרים נדירים מאוד. לפי התיאוריה, למשל, אפשר לצפות שוויטמין C יגרום לאבנים בכליות. למעשה, אבן בכליות מוויטמין C דומה לחיה המיתולוגית, החד-קרן. כולם יודעים מה זה, אבל אף אחד לא מצא אותו. ההיפך הוא הנכון: ד"ר קלנר ואחרים השתמשו בוויטמין C לריפוי אבנים בכליות. הקדשתי עמוד לנושא זה בספרי, "רפואה כמוסה: הכוח האמיתי של ויטמין C". אתמהה! אלה שלא ניסו ולא למדו לעומק, נחשבים כמומחים, בשעה שאלה שיש להם ניסיון אישי בעניין ושלמדו את הנושא לעומק, נחשבים כהדיוטות.
נסיים בשני ציטוטים מדברי ד"ר קלנר:
1. "ראוי לקבל, ככלל ברפואה, את נתינת ויטמין C במינונים גבוהים בכל מצב פתולוגי, בשעה שהרופא מהרהר באבחונו."
2. "קיים עיקרון, שהוא מחסום מול כל מידע, שהוא הוכחה מול כל טיעון, ואשר מצליח להחזיק אנשים בבורות נצחית: העיקרון הזה הוא 'שלילה ללא חקירה'".

כהערה האחרונה במאמר זה, אני חייב להודות על כך, שמינונים גבוהים של ויטמין C אכן גורמים לעתים אצל אנשים מסוימים, לאי נוחות במערכת העיכול, כמו שכתוב בספרים. ומה אני אומר על כך? תופעות לוואי כאלה מופיעות אצלי, כאשר אני אוכל יותר משתי פרוסות של פיצה!!!