נשמה, שאותה אני חש בקרבי,
את יותר יקרה לי מכסף או פז,
טהורה כמו תכלת צלולה של טופז.
בשירה את פותחת עיני מלאכים,
מקשטת שמחה בלבלוב הפרחים
ברכות העוטפת את כל העולם,
כשאנחנו ביחד הכל כה מושלם.
את אוצר אגדי שבשמי המרום,
חשוקה וחמה כמו אבן אדום,
עדינה מגן עדן, מתוקה מדבש,
ולכן מתאהב בך כל יום מחדש.
מפיצה את כנוגה ברקי יהלום,
בנגינה שגורמת ללב להלום,
כי בתור זרועותיך האושר נולד,
והעושר שלי בך לנצח נמדד.
