עבודת צוות, ג'ודו והביטלס 

עבודת צוות עקרונות הג'ודו והביטלס

ארגונים רבים מגיעים לדעתם למצוינות ארגונית בעזרת מבנה ארגוני ברור והיררכי מאד קצת בדומה לזה המוכר לנו מהצבא.
מי לא שמע פעם מנהל אומר שהם "כרגע עסוקים בשינוי המבנה הארגוני" כאילו הייתה זאת מטרה ולא אמצעי?
אנשים רבים העובדים בארגונים עם רמות סטרס כאלה יאמרו ש-"ללא ספק הכסף טוב אבל אין הרבה כיף".
ככל שהארגון יהיה יותר ממוקד תוצאות ופחות FUN ומבוסס חברויות יהיה עליו קשה בטווח הארוך להשיג מצוינות ארגונית זו.

אבל יש דוגמה לקבוצת אנשים שלמדו להגיע למצוינות ארגונית לאורך זמן תוך כדי הנאה ברמות הגבוהות ביותר. זהו ללא ספק הצוות המצליח ביותר במאה האחרונה: הביטלס!
הביטלס היו אמנים מהדרגה הראשונה אבל במובנים רבים הם היו ארבעה בחורים פשוטים שמצאו דרך להצליח אמנותית וכספית ולהנות יחד מהדרך בה עשו זאת. כל חברה יכולה ללמוד מהנסיון שלהם.

אנו מופצצים במשפטי מחץ על עבודת צוות כמו "כוחו של צוות הוא בשוני שבין אנשיו ולא בדומה" ו-"צוות עם כוכב הוא צוות מצוין אך צוות בלעדיו הוא מעולה" ואלה רק שתי דוגמאות מתוך אלפים. המעניין הוא שבכמעט כל משפט כזה יש משהו שהביטלס ייצגו ויישמו בשנות השישים.


עקרונות אחדים של עבודת צוות והבאתם לידי ביטוי ע"י הביטלס

1. הנסיון והכישורים המשלימים של כל חבר צוות שווים יותר מאלה של כל חבר בנפרד. - בשיר I AM THE WALRUS השורות הראשונות מבטאות זאת בצורה הטובה ביותר:

I AM HE
AS YOU ARE HE
AS YOU ARE ME
AND WE ARE ALL TOGETHER


2. עזור לאנשי צוות אחרים להיות מותג בתוך מותג. - למרות שכמעט כל השירים חתומים על שמם של לנון-מקרטני הביטלס מצאו את האיזון במיצוב חברי הלהקה האחרים על ידי כך שרינגו סטאר למשל קיבל כמעט בכל אלבום שיר משלו. בנוסף היו הביטלס הראשונים שהופיעו כשהמתופף, שבכל להקה נחשב לחבר "נחות" מהזמר המוביל ומהגיטריסט, מוגבה על במה וממוצב על ידי כך כשווה בין שווים. לא במקרה שר רינגו בשיר "שלו" ב- סרג'נט פפר:
Oh, I get by with a little help from my friends
Mm, I get high with a little help from my friends
Mm, gonna try with a little help from my friends
ועל ידי כך מחזק בחזרה את חבריו המפרגנים.


3. הרכב את הצוות שלך מאנשי מקצוע שונים. הן בעלי ידע מקצועי ספציפי והן אנשים עם ידע רחב. - מחקרים שונים מראים שמנהלים נוטים לקחת אליהם אנשים שדומים להם כך שלמעשה הם מרכיבים צוותים בצלם עצמם. לנון ומקרטני היו שני טיפוסים מנוגדים לחלוטין! לנון, כשפגש את מקרטני ביולי 1957, היה מורד שנכנס לצרות בכל הזדמנות בעוד מקרטני היה טיפוס אופטימי שדגל בעבודה קשה והיה עסוק בלרצות את סביבתו. למרות ההבדלים המהותיים ביניהם ואולי בגללם הם כל הזמן דחפו זה את זה ליצירתיות מוגברת ולתחרות פנים צוותית. דוגמאות:

a. כשמקרטני כתב ?I?VE GOT TO ADMIT IT?S GETTING BETTER? לנון מיהר לשיר ברקע את המילים ?CAN?T GET MUCH WORSE?

b. לנון כתב את ?A DAY IN THE LIFE? בעקבות מודעה בעיתון על מות יורש אימפריית הבירה גינס, דו"ח חניה שקיבל מקרטני הביא לנו את ?LOVELY RITA?, ונהג שסיפר לביטלס שהוא עובד קשה מדיי הפך ל ?EIGHT DAYS A WEEK?.

לנון ומקרטני היו אנשי המקצוע בעלי הידע הרחב בעוד הריסון בגיטרה ובסיטאר וסטאר בתופים היו מומחים בעלי ידע ספציפי שפיתחו את התמחותם לכיוונים שונים. מספיק להקשיב לנגינת הגיטרה של הריסון בין השנים 1964-1968 כדי להבין עד כמה היא התפתחה לכיוונים יצירתיים ומלודרמטים.

לסיכום:
הביטלס מזכירים לנו שבבסיסו של כל ארגון מוצלח יש צוותים קטנים המורכבים מאנשים שעושים דברים שהם אוהבים לעשות, נהנים יחד ומרגישים חלק ממשהו גדול מהם תוך שמירה על היחודיות של כל אחד ואחד מהם.


END IN THE END
THE LOVE YOU TAKE
IS EQUAL TO THE LOVE
YOU MAKE


כצוות הביטלס לא ישבו בשקט לרגע (תנועה) והתחדשו כל הזמן.
כמו כן הם הצליחו למצוא את האיזון האופטימאלי בין דמויותיהם המאד מנוגדות מה שבסופו של דבר הביא להם את המינוף (לנגן כדי להרוויח כסף ולהכיר בחורות).