פתח דבר- עבודת הכתיבה מתחלקת לשני נושאים עיקריים או יותר נכון שני ראשי פרקים.
האחד הוא אוסף של מאמרים (כמעין רצף של מחקר כרונולוגי) ומאמרים חיצוניים שונים.
השני הוא נושא-על שייקח חיים שלמים להשלים עד לרמה של אפשרות לפרסם ואף זה לא וודאי.
מה שברצוני לעשות כאן הוא לסדר לעצמי את אופי הכתיבה ומהותה מתוך `הגדרות` וקווי יסוד שהעלנו אבי ואני. בשביל לעשות כך אחלק את הפרק לשני חלקים ממש כפי שמהות הכתיבה מתחלקת לשניים. (החלוקה תבוצע גם לשני פרסומים)
פרק א
החלק הראשון יעסוק בנושא הכתיבה הראשון והיומיומי שנבנה מדי יום מדי דקה עם כל מאמר נוסף.
תחילה אגע בנושא עצמו ולאחר מכן באופי הכתיבה ומטרתה.
הנושא הכללי של אוסף המאמרים הוא רצף הגיונות שמובילות למסקנות שונות באשר לעולם ולחיים, ישנו רצף כרונולוגי של מאמרים מתוך רצף הגיונות חיי , ישנם מאמרים חיצוניים שונים שעומדים בפני עצמם.
אם ברצוני להעמיק ולתאר את נושא הכתיבה , הייתי צריך להגדיר את טיב הפילוסופיה שאני מציג. הפרקים מתארים התחבטות פילוסופית של הכותב שמובילה אותו למסקנה משכנעת מספיק . כלומר, הכתיבה היא פילוסופיה. ואולם , אין הכותב מציג מחקר פילוסופי מן השורה ע"י הצגת רעיונות קודמיו ועריכת דו קרב דיאלוגי עם רעיונות חדשים, אין הכותב באמת עוסק בפילוסופיה אובייקטיבית וקוהרנטית. הכותב אינו מציג פילוסופיה קלאסית. ועדיין אופי הכתיבה הוא הצגת רצפים לוגיים להובלה למסקנה והרי זו פילוסופיה.
זו בדיוק הסיבה שהייתי חייב לעמוד על טיב הפילוסופיה שאני מציג בחלק זה של עבודתי. שאלה קשה...
"במרכז הקושי נמצאת ההזדמנות" אמר אלברט איינשטיין. אם כן, מה ההזדמנות פה?
העניין הוא פשוט מרגע שמגדירים אותו.
אני לא מתעסק בכתבים שלי בפילוסופיה ברומו של עולם. לא במקור היקום. ולא בערכי חברה.
הפילוסופיה שאני מציג היא ברמה הרבה יותר יומיומית. הייתה התעסקות קצרה מאד בפרקים הראשונים באשר להגדרת אלוהים(וביחס ל'לעולם תהא מטאפיסיקה'), היה מיקוד לעניין הניגודים והחשיבה מתוך `איחוד ומיזוג ניגודים`, אולם פה נגמרה ההתעסקות בנושאים גבוהים. רוב הפרקים עוסקים בדברים באנאליים ורגילים מנתחים אירועים ומובילים למסקנות, חלקן שימושיות ברמה יומיומית וחלקן מתאימות לסובייקטיב מסוים.
נדהמתי לגלות שאני עוסק במן פילוסופיה כזו שרבים כמוני ישנם שעוסקים בה אך אין לה הגדרה.
לכן, בכדי להקל על עצמי להסביר את אופי הכתיבה בחרתי בצירוף מילים פשוט שיביע את מהותה. כאשר שואלים אותי מה אני כותב , אני עונה כאילו קיים מושג ברור שכזה- " פילוסופיה פרקטית " .
כלומר , אינני מתעסק בפילוסופיה 'כבדה' אלא בפילוסופיה יומיומיות שתפקידה להקל על האדם בחוויות חייו בצורה הפשוטה והקלילה ביותר. בכל נושא פילוסופי כבד ככל שיהיה קיים לפחות קמצוץ של פרקטיות שיכולה להועיל לו לאדם, תפקידי הוא לעמוד על הנקודות האלו.
אם כן הנושא הוא - פילוסופיה פרקטית.
הוגדר הנושא, אך כעת עלי להגדיר את אופי או יותר נכון צורת הכתיבה , בתוך כך עלי להתייחס גם לקהל יעד ומטרת הקונטרס.עלי להגדיר את האוסף בהגדרה שתתפוס בעולם האובייקטיבי של אומנות הכתיבה.
אנסה להגיע להגדרות מתוך הסתכלות על הכתבים עצמם ואופיים. בתוך הנושא הראשון שנקרא אוסף מאמרים (בפילוסופיה פרקטית) קיימים פרקים שמנתחים מאורעות פרטיים שחווה הכותב ומתוכם מגיע למסקנות שונות , קיימים פרקים שלמים שרק מציגים רצף של הגיונות וויכוחים פילוסופיים על מנת להגיע למסקנה מספקת ופרקטית וקיים אף מעין מחקר מתמשך על מספר שנים שעורך הכותב בניסיונו למצוא את הגדרתו בין איש עשיה ובין איש חושב ובין ניגודים שונים אחרים.
אם כן, הכתיבה מציגה בעיקר פילוסופיה סובייקטיבית של הכותב, כוללני ככל שינסה להיות כפילוסוף, הכותב עדיין מדבר מתוך חוויות חייו ותפיסת עולמו. הפילוסופיה הפרקטית שלו אומנם פרקטית דיה לעולמו שלו אך מבחינת הגדרתה היא פרקטית רק לעולמו שלו. אם כן אין זה מחקר מדעי ואין זו פילוסופיה קלאסית שיכולה להיות כדרך חיים או תורה. זו היא אינה תורה שאני כותב.
יתרה על כך אין אני מבקש מהקורא להאמין בנקודת מוצא מסוימת או להאמין במשהו שהוא מן הנסתר,הכתיבה אינה מתבססת על אמונות או על דוגמיות. אז אין זו גם תיאוריה.
אם כך , לא פילוסופיה קוהרנטית , לא תורה , לא תיאוריה . מהי הכתיבה ומהי מטרתה ?
ההתעסקות היא בפילוסופיה פרקטית, ההגדרה כפרקטית מחייבת הסתכלות סובייקטיבית של החושב...של הקורא עצמו על חייו שלו מעבר לדברי הכותב.
במקרה הזה הכותב משתמש בטכניקה של פילוסופיה פרקטית כדי למצוא את המסקנות שישפיעו על חוויות חייו וזה מה שהוא מציג לקורא. זהו בהחלט אינו מחקר פילוסופי קוהרנטי אלא הדגמת שימוש בפילוסופיה פרקטית. הדגמת שימוש פשוט בלוגיקה.
עם חלק מהמסקנות שמוצגות במהלך ההתנסות עם הפילוסופיה הפרקטית יכול הקורא להזדהות , את חלקן הוא יכול לאמץ לעצמו ולהשתמש כפרקטיקה לשיפור חווית חייו. וישנם מסקנות אשר בהחלט אפשר להגיד עליהם שיכולות להתאים רק לסוג מסוים של סובייקטיבי .
מכל מקום, הכותב אינו מנסה להוביל כל מסקנה לרמה שתתאים לכל אדם , הוא יודע שאמנם כפילוסוף הוא מחויב לכך אך בו בזמן הוא מכיר בעובדה שמעצם הגדרת עבודתו כפילוסופיה פרקטית מעטות הן התובנות שיכולות להיות אבסולוטיות מספיק לכלל האדם.
בהחלט אין זו פילוסופיה 'אוביקטיבית' . הכותב אינו מנסה להציגה כאחת (נכון לעכשיו) וגם לא להטיף לקורא לתורה מסוימת. נראה בעצם לאורך הכתבים כי הכותב מטיף לעצמו בעיקר.
אופי הכתיבה נגזר בהכרח מהגדרתה כפילוסופיה פרקטית , מציגה את לוגיקת חייו של הכותב שהקלה על חוויותיו . מטרתה איננה להציג לקורא מסקנות הגיוניות שיוכל לשנן ולהשתמש בהן,
מטרת הכתיבה היא הצגת השימוש בפילוסופיה פרקטית , אימון הקורא בחשיבה לוגית וניתוח אנליטי של אירועים. הדגמת שימוש באנליזה לוגית פרקטית על מצבים שונים שיכולה להוביל לפתרונות ולדרכי התנהגות `נכונים` יותר איש איש לפי אופיו.
העברת מסר פשוט - ככל שמטיבים לתמלל מצבים במחשבה מטיבים לבחור דרכי פעולה יעילים.
אוסף הכתבים המציג פילוסופיה פרקטית בא לאמן את הקורא בחשיבה לוגית כדי לאפשר לו להשתמש בטכניקות בפילוסופיה פרקטית בעולם המחשבה הפרטי שלו.
הוגדרה המטרה והוגדרו האופי והנושא, עכשיו ניתן להתאים אליהם את קהל היעד.
הפרק הפותח את האוסף הראשון נכתב בשנת _200 בהיותי בן 18 , פחות או יותר מהזמן ההוא התחיל רצף של כתבים המשקפים מחשבה של גילאי 18, 20+ . אם כן אפשר להגיד שמתוך אופי מחשבתו של הכותב הוא מדבר מתוך גילאי ה 20+ (לפחות נכון להיום). להערכתי כיום הכתבים יפורסמו לכשאהיה בשנות ה 30 המאוחרות לחיי ויופנו לעבר גילאי 20-40 . זהו הגיל שבו אישיותו של האדם מקבלת את צורתה כפי שתיראה פחות או יותר לאורך חייו הבוגרים, איתה מתעצבת גם המחשבה מתוך בגרות והכרה באחריות . זהו השלב הטוב ביותר להיחשף לפילוסופיה הפרקטית שכן שימוש בה החל מתחילת חיי הבגרות תוביל לבחירות חיים נכונות.
לסיכום חלק א` -נושא עבודת הכתיבה הראשון, הכתבים והמאמרים המפורסמים לעיתים קרובות ועתידים להתפרסם כאוסף מסודר בעתיד:
הנושא הוא התעסקות בפילוסופיה פרקטית. הכתיבה מתאפיינת בשימוש בפילוסופיה ובנית רצף לוגי להובלה למסקנות מתוך כוונה לעשות את המסקנות קלילות יותר ושימושיות בחיי היומיום של האדם.
הכתבים מציגים רצף הגיונות חייו של הכותב ואת ניסיונו למצוא נקודות פילוסופיה פרקטית שיוכל להציג כאפשריות לאובייקטיביות.אבל ככלל הכותב מטיף לעצמו ומנתח את היבטי חייו ואינו מציג תורה לקורא.
מטרתה העיקרית של הכתיבה היא לחשוף את הקורא למושג הפילוסופיה הפרקטית.
בנוסף הכתיבה מציגה את אופן השימוש, את יעילותה וחשיבותה של הפילוסופיה הפרקטית בחיי כל אדם ובהתאם לאופי מחשבתו.
הכתבים מאמנים את הקורא ע"י הצגת לוגיקה פשוטה בחשיבה לוגית ובניתוח אנליטי ומעודדים אותו לנתח את היבטי חייו שלו מתוך אותה הסתכלות פילוסופית פרקטית.
קהל היעד אליו מופנית הכתיבה הוא דור 20-40 בתקופה שבה בונה לעצמו האדם את אישיותו ואת מחשבתו ומאץ לעצמו הרגלים, אמונות ודרכי התנהגות. שימוש בפילוסופיה פרקטית וניתוח אנליטי פשוט ויעיל של מצבים והיבטי חיים בגילים האלו יועיל להתפתחות מודעת ויציבה.
***
מאי 2008
לאור העובדה כי לאחרונה הועלו לא מעט כתבים לרשת ולאור התגובות והדיונים המתפתחים, נכפה עלי לתת תוקף פילוסופי (דווקא אוביקטיבי ומאד קלאסי) לצורך הבסיסי בלוגיקה ובכלל לחשיבות או למעמדה של הלוגיקה ככלי. למען האמת, לא חשבתי לרגע שאוכל להימנע מזה ואף התחלתי לא מיכבר בבנית יסודות המחשבה.
הפרק "לוגיקה-קווי מתיאר.." הוא העמוד הראשון למיסה שתעסוק במתן תוקף למושג כמושג.
זהו קונטרס שיחויב לעמוד בפני עצמו ולהיות מאד מקיף ומעמיק. אין הוא יכול להחליף את 'אוסף המאמרים' שהוצג לעיל , אך התברר מהר מאד כי הוא חייב לעמוד לצידו.
רמיזה לצורך לתת תוקף לדברים הייתה במשפט -
"מטרת הכתיבה היא הצגת השימוש בפילוסופיה פרקטית , אימון הקורא בחשיבה לוגית וניתוח אנליטי של אירועים. הדגמת שימוש באנליזה לוגית פרקטית על מצבים שונים שיכולה להוביל לפתרונות ולדרכי התנהגות `נכונים` יותר איש איש לפי אופיו."
...עם מטרה כזו, חובה עלי לתת תחילה תוקף לוגי למושג 'פילוסופיה פרקטית' מתוך 'הפילוסופיה האוביקטיבית', חובה עלי לעמוד על חשיבות הלוגיקה ככלי ו'להוכיחה' בטיעונים מסודרים. זו תהיה המסה השניה בנושא 'הפילוסופיה הפרקטית'.
