נזלת אלרגית והטיפול בה באמצעות רפואה סינית והומוטוקסיקולוגיה 

תמיד כשאתם יוצאים מן הבית אתם מוודאים שיש לכם מלאי של מטפחות טישיו ?
האף שלכם דולף ללא הפסק ?
כשהאף לא דולף הוא פשוט סתום ?
אתם סובלים מהתקפי התעטשות -
העיניים אדומות ומגרדות ?

נמאס לכם מכל התופעות המתישות שתוארו הלכתם לרופא והוא פסק כי אתם סובלים מנזלת אלרגית. הרופא הסביר כי זוהי בעיה כרונית של מערכת החיסון שקרוב לוודאי תסבלו ממנה כל חייכם.
הרופא צייד אתכם בטיפות עיניים, משאפים ואם המצב ממש קשה גם סטרואידים.

מהי נזלת אלרגית - כיצד מתייחסת אליה הרפואה הסינית - כיצד מטופלת נזלת אלרגית באמצעות הרפואה הסינית וההומוטוקסיקולוגיה ?

אלרגיה
זוהי תגובה של מערכת החיסון כנגד חומרים המצויים בסביבה. האלרגנים (גורמי האלרגיה) הם בדרך כלל חומרים טבעיים שמקורם בצמחים, בעלי חיים או בתרופות וחומרים כימיים מסוימים שהפרט נחשף אליהם וביניהם: עובש, אבק, עצים, דשא, פולן ונשורת מעורם של בעלי חיים. המערכת החיסונית מגיבה לחומרים אלו כאל חומרים רעילים ומשחררת בתגובה חומרים המכונים היסטמינים. ההיסטמינים יוצרים מגוון רחב של תגובות בגוף וביניהן: גודש בדרכי הנשימה והאף, דלקת של לחמית העין, התעטשויות תכופות וגרד בגרון.
ארבע מערכות בגוף אחראיות להתבטאות התופעות האלרגיות: נוגדנים, תאים, מתווכים כימיים ואיברים ורקמות הבאים במגע ישיר עם הסביבה החיצונית. התגובה האלרגית גורמת להתפתחות דלקת באיברים מסוימים וכתוצאה מכך מופיעות התופעות של האלרגיה: ליחה וגודש, גרד וכו'.
תגובה אלרגית מופיעה רק אצל חלק מן האוכלוסייה - ( 20%,) אשר נושאת את הנטייה התורשתית לכך. יצירת נוגדני IgE בכמויות גדולות היא תופעה שמאפיינת אנשים אלרגים. במחלות אלרגיות ככל שרמת הנוגדנים בגוף עולה, כך בהתאמה גובר הסיכוי שתתרחש תגובה אלרגית. נטייה לייצור נוגדני IgE עוברת בתורשה. ילד ששני הוריו אלרגיים, סיכוייו לסבול ממחלה אלרגית מגיעים לכ- 70%.
מעבר לתורשה, גם לסביבה החיצונית קיימת השפעה רבה על הסיכוי להופעתה של אלרגיה. חשיפה חוזרת של הגוף לגורמי אלרגיה סביבתיים, מובילה לעליה של נוגדני IgE ולהגברת הסיכוי להתפתחותה של אלרגיה בחשיפה חוזרת.
נזלת אלרגית מתחילה לרוב בין הגילאים 15-25. בגיל מבוגר יורד ריכוז נוגדני IgE ולכן עוצמת התופעות האלרגיות יורדת.

גורמים עיקריים:
תורשה
חסרים תזונתיים ותזונה מוגבלת
ליקויים בתהליכי העיכול ובניקוי הגוף מרעלים
חשיפת יתר לחומרים מסויימים

נזלת אלרגית עונתית Seasonal Allergic Rhinitis
אלרגיה לאבקות צמחים הנישאות באוויר, מכונה גם בשם "קדחת השחת". במקרים רבים האבקות הגורמות לנזלת אלרגית עונתית הן אלו שמופיעות באביב בעצי פרי ועצי נוי שונים. אחד מגורמי האלרגיה המרכזיים בישראל הינו עץ הזית. כמו כן, קיימת שכיחות רבה לאלרגיה עונתית שנובעת מחשיפה לפריחה של דגניים. אלרגיה עונתית עלולה להיגרם גם כתוצאה מחשיפה לנבגי עובש.
נזלת אלרגית עונתית מאופיינת בכך שברגע שעונת הפריחה מתחילה (בארץ בסביבות פברואר-מרץ) האף , החך, הגרון והעיניים מפתחים גירוי. במקרים רבים נלוות לכך גם עיניים דומעות, התעטשויות ודליפה מימית מן האף. במקרים רבים הסובלים מתופעות אלרגיות הופכים לנרגזים ומדוכאים בתקופה זו, מאבדים תיאבון וסובלים מנדודי שינה. רבים מפתחים גם דלקת בלחמית העין ואז איזור הלחמית מאדים ומגרד, והעיניים דומעות.

נזלת אלרגית רב שנתית Perenniel Allergic Rhinitis
דלקת אף אלרגית הנמשכת לאורך כל השנה מציגה סימפטומים דומים לאלו של נזלת אלרגית עונתית, אך אלו נמשכים לאורך כל השנה בעוצמות משתנות. האלרגנים השכיחים ביותר במקרה של נזלת אלרגית רב שנתית הם: קרדית האבק, נוצות, קשקשי חיות, או עובש. סינוסיטיס ופוליפים באף יכולים להיות סיבוכיה של נזלת אלרגית.

טיפולים מערביים לנזלת אלרגית
הטיפול הקונבנציונאלי מתבסס על שלושה פרמטרים:
א. פיקוח סביבתי-
הימנעות מחשיפה לאלרגנים. הימנעות משהייה באזורים שבהם יש אלרגנים להם רגיש הפרט. כמו כן, הקפדה על צמצום החשיפה לאבק הבית.

ב. תרופות - טבליות, תרסיסים, טיפות עיניים וזריקות.

סטרואידים-
אלו תרופות שנועדו להפחתת התגובות האלרגיות של מערכות הגוף.
תכשירים הניתנים בשאיפה ( לדוגמא: נאזוקורט , פליקוסנאז) תופעות הלוואי שלהן הן: צרידות, שיעול יבש ולעיתים פטריה על הלשון.
תכשירים הניתנים בטבליות/זריקות. אלו מיועדים למצבים קשים בלבד. שימוש לאורך זמן ממושך גורם לתופעות לוואי קשות: תיאבון מוגבר, השמנה, פצעונים, קנדידה, אולקוס (כיב קיבה), יתר לחץ דם, סוכרת, דיכוי בלוטת יותרת הכליה, האטת הגדילה אצל ילדים.

אנטי היסטמינים
תרופות אלו נועדו כדי להפחית את הגירוי של מערכת החיסון. נטילת התרופות הוותיקות יותר (פניסיטל, אהיסטון וסידלין) הייתה מלווה בישנוניות ופגיעה בערנות. התרופות החדשות יותר (לורסטין , היסטאזין וכו') אינן אמורות לגרום לישנוניות אך חולים רבים הנוטלים אותן מתלוננים על עייפות, חלק מדווחים גם על בחילה וכאבי ראש.
קיימים גם אנטי היסטמינים הניתנים בהזלפה ישירה לתוך האף וטיפות עיניים- לדלקת הלחמית.

מונעי גודש
מטרתם לגרום לכיווץ של כלי הדם וכך להאט את זרימת הדם בהם. זאת כדי להביא לצמצום הנפיחות של הריריות והקטנת הגודש. חלקם מגיעים בטבליות (סינופד, אקטיפד, נוסידקס, קלרינז) וחלקם במזלפים (אלרין, אלנאז, ויברוסיל, אוטריווין). תופעות הלוואי שלהם: האצת דופק, עליה בלחץ הדם, כאבי ראש, בחילה ותחושה של "חוסר שקט". רבים מתלוננים גם על נדודי שינה ועצבנות. שימוש ממושך בתרופות אלו עלול לגרום לפגיעה ממושכת בתפקוד הרירית ולמעגל של החמרה של הגודש.

כרומלין
(לדוגמא: לומודל)
נועדו להשפיע על התאים הגורמים לאלרגיה בריריות האף (תאי פיטום). הטענה הרווחת היא כי אין להם כמעט תופעות לוואי. אבל חשוב לזכור כי הן ניתנות בעיקר לילדים הסובלים מאלרגיה ואלו לא תמיד יודעים לדווח על אי נוחות. תופעות לוואי שכיחות: שיעול, צרידות וגירוי מקומי, במקרים קשים יותר: בחילה, הקאה, סחרחורות, כאבי ראש, פריחה ולעיתים רחוקות גם צפצופים בנשימה וקוצר נשימה.

אנטיביוטיקה
במקרה שהנזלת הופכת לסינוסיטיס, עקב זיהום חללי הסינוס בחיידקים. הזיהום יתבטא בכאבי ראש, הפרשת נזלת צהובה-ירקרקה וחום.

ג. חיסונים.
ניתנים במקרה שניתן לזהות את גורם האלרגיה (בדיקות אלרגיה). זריקות החיסון ינתנו במקרה שהטיפול התרופתי אינו נותן תוצאה משביעת רצון. תהליך החיסון נמשך לפחות 3-4 חודשים. בחיסונים ניתנות כמויות הולכות וגדלות של האלרגן.

חשוב להבין כי סימפטומים שאדם מציג מצביעים על בעיה מסויימת. אבקת צמחים, אבק, בעלי חיים, כל אלו הם דברים טבעיים בסביבתנו. נוכחותם לא אמורה לגרום לכל תגובה לא תקינה של הפרט שנחשף אליהם. הבעיה היא ההתמודדות של גופו של הפרט עם נוכחותם של האלרגנים. ההיסטמין שמופרש בגופו מבטא את רצונו של הגוף להפטר מן האלרגנים. רפואה קונבנציונאלית מתבססת בעיקר על אנטי היסטמינים וסטרואידים שמטרתם לדכא את הסימפטומים. אמנם השפעתם חזקה ומושג דיכוי של הסימפטומים אך המחיר הינו תופעות לוואי בלתי מבוטלות ובעצם אין כאן טיפול אמיתי בשורש הבעיה.

טיפול בנזלת אלרגית באמצעות רפואה סינית
הרפואה הסינית הינה רפואה טבעית ובטוחה. לרפואה הסינית כלים יעילים לטפל בסימפטומים של הנזלת האלרגית- טיפול סימפטומטי לצד טיפול שורש.
בסין השתמשו בדיקור ופורמולות צמחים במשך אלפי שנים כדי לטפל בתופעות של אלרגיה. ברפואה הסינית מכונה הנזלת האלרגית בשם: Bi Qiu כשהכוונה היא ל"אף מייבב" .
כיוון שבעת העתיקה לא היו בנמצא מיקרוסקופים ולא ידעו לזהות חיידקים ווירוסים, כל הפתוגנים ברפואה הסינית נקראו בשם: "רוח". היה ברור כי משהו נישא באוויר והוא גורם אצל חלק מן האנשים לגירוי של מערכת הנשימה העליונה. המטפלים הסיניים גם הבינו כי חלק מן המחלות הן עונתיות וקשורות לשינויי מזג האויר. חדירת "רוח" לרשת המרידיאנים פוגעת בזרימה החופשית של האנרגיה - הצ'י בגופו של הפרט. רוח פולשת תחילה לאיזורים החיצוניים יותר ולכן תוקפת תחילה את הריאות. אך, לפי התנ"ך של הרפואה הסינית ה- Nei Jing (שנכתב לפני כ-2500 שנה) אם הגוף בריא והצ'י במצב תקין "רוח" אינה יכולה לחדור. הצ'י המגן שנקרא Wei Qi אמור למנוע חדירה של פתוגנים חיצוניים לגוף. מכאן ניתן להבין כי על פי התפישה של הרפואה הסינית כל אדם שסובל מנזלת אלרגית סובל בהכרח מחולשה של הצ'י המגן, לפחות בזמן התבטאות המחלה. מכיוון שהצ'י המגן נובע מן המחמם האמצעי (מערכת העיכול) זה אומר שהאדם סובל גם מחולשה של מערכת העיכול- Spleen QI Deficiency. הטחול ( spleen) מעבד את המזונות ומעביר אותן לריאות לצורך הפקת האנרגיה של הצ'י המגן. לפי תיאורית חמשת הפאזות הטחול הוא גם האמא של הריאות, ולמרות שהריאות שולטות בצ'י של הגוף כולו, הן שולטות במיוחד בצ'י המגן. לכן, חולשה של המחמם האמצעי, חולשת טחול אצל הסובלים מנזלת אלרגית מובילה לחולשת צ'י הריאות וחולשה של הצ'י המגן. הסיבות לחולשה של הטחול הן: חולשה קונסטיטוציונית כתוצאה מחוסר בשלות, תזונה לא מתאימה: אוכל קר, אוכל לא מבושל, אכילת יתר, הרבה ממתקים וסוכרים, מאכלים שמנים ושמנוניים, עודף מחשבה, דאגה , חרדה, מאמץ יתר ותשישות, מעט מידי פעילות גופנית, הצטברות לחות, חום ולחות, מחלה כרונית, הזדקנות, תוצאה יאטרוגנית של שימוש רב מידי בחומרים בעלי אנרגטיקה מקררת (כולל כמובן - אנטיביוטיקה).

לא רק שהטחול מייצר את הצ'י ומהווה את הבסיס לייצור הצ'י המגן, הוא גם חלק עיקרי במעגל הנוזלים בגוף. במקרה שהטחול נחלש הוא ייכשל בתפקידו להניע את הנוזלים ואילו יצברו ויהפכו ללחות. הלחות שנוצרה גם היא תמשיך להחליש את הטחול. כך שנוצר פה מעגל חולשת טחול - לחות- פגיעה נוספת בטחול - עוד לחות. הלחות פוגעת גם היא בזרימה החופשית והתקינה של הצ'י בגוף ומחמירה מצבי סטגנציה של הכבד. הכבד הסטגנטיבי פוגע ומחליש עוד את הטחול וכך נוצרת עוד לחות ועוד פגיעה בטחול ובכבד. במקרה שהלחות מתחילה לעלות ממערכת העיכול היא עשויה לעלות לכיוון הריאות. כפי שניתן להבין ברפואה הסינית הטחול מהווה את שורש יצירת הלחות -ליחה. אבל הליחה מאוחסנת בריאות. אצל הסובלים מנזלת אלרגית הדבר יתבטא באף דולף ונפיחות של ריריות האף. דלקת הלחמית- (האודם, הגרד והדמעת בעיניים) נובעת מן הסטגנציה של הכבד. הכבד על פי הרפואה הסינית מתבטא בעיניים (גם בצהבת- שהיא מחלה של הכבד רואים את הביטוי בעיניים).
כך שלסיכום הסינדרום הסיני של אלרגיה על פי הרפואה הסינית ניתן לומר כי כל הסובלים מנזלת אלרגית סובלים מחולשה של טחול - ריאות שגורמת לפגיעה בצ'י המגן וזו מסתבכת כתוצאה ממצב שורש של חולשת טחול וסטגנציה של הכבד. מכיוון שקיים קשר הדוק בין הטחול והכליות תמיד יש גם קשר לכליות במצבי אלרגיה, הדבר מתבטא גם בחולשה של הכליות ,על פי הרפואה הסינית. המטפלים ברפואה סינית רואים ארבעה איברים עיקריים כאחראים למצבי נזלת אלרגית: ריאות, טחול, כליות וכבד.
מדוע אם כן אנשים מסויימים סובלים מן הנזלת האלרגית על רקע עונתי ואחרים סובלים ממנה לאורך השנה כולה ?
לפי הספרות הסינית העתיקה בתקופת האביב והקיץ הטמפרטורות עולות. אנשים חשים שחם להם ולכן צורכים יותר מזונות מקררים ולא מבושלים וכן יותר מדי פירות מתוקים וסוכרים. כיוון שהמתוק "נאסף" בטחול, עודף ממנו יוצר לחות וליחה. במקרה שיש גם רוח חיצונית (כמו בחילופי העונות) היא מחלישה את הריאות ופוגעת בזרימת הצ'י המגן. אנשים שסובלים רק בתקופת האביב וקצת בחילופי עונות הקונסטיטוציה שלהם חזקה יותר מאלו שסובלים מן התופעה לאורך כל השנה כולה. אך גם אלו וגם אלו זקוקים לטיפול.

המטפל ברפואה סינית מבצע אבחנת דופק, לשון ואבחנת גוף ומתייחס גם לסימפטומים שמציג המטופל. לאחר ביצוע האבחנה קובע המטפל אסטרטגיה טיפולית המבוססת על טיפול בכלים של דיקור, צמחים והנחיות מתאימות לאורח חיים ותזונה שישפרו את מצבו של המטופל. התזונה משחקת תפקיד חשוב ביותר במצבים של חולשת טחול, חולשת ריאות וסטגנציה של הכבד. כדי לחזק את הטחול חשוב לצמצם למינימום את צריכת המזונות הבלתי מבושלים, הקרים, השומניים והמתוקים מדי.
מבחינת צמחים - אם המטופל מגיע במצב של אלרגיה פעילה המטפל יטפל תחילה במצב האקוטי , הפסקת הנזלת, הגרד, העצבנות, העיניים הדלוקות ותרשם למטופל פורמולת צמחים מתאימה.
במצב הטוב יותר- אם המטופל מגיע לפני עונת האלרגיה, המטפל ירשום לו צמחים שיחזקו את הטחול, והריאות ויניעו את אנרגית הכבד. ניתן כך למנוע אלרגיה או לגרום לכך שהיא תהיה מאוד קלה.

חשוב לדעת כי מכיוון שברפואה הסינית הטיפול אינו רק בסימפטומים אלא גם בשורש, הפרט יחווה הטבה בסימפטומים ובעיות בריאותיות נוספות מהן הוא סובל ככאבי ראש, כאבי מחזור, בעיות עיכול, נדודי שינה, עצבנות ועוד.


מחקר שהתפרס בכתב העת "Allergy" בספטמבר, 2004 מצביע על שיפור מדדי האלרגיה אצל מטופלים שסבלו מנזלת אלרגית עונתית שקיבלו טיפול בדיקור , זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת. מטופלי קבוצת הדיקור נטלו גם פורמולת צמחים בסיסית למצבי אלרגיה שאותה נטלו 3 פעמים ביום. בנוסף קיבל כל מטופל בקבוצת הטיפולים הסיניים פורמולת צמחים שהותאמה לו באופן אישי. גם צריכת התרופות הקונבנציונאליות בקרב קבוצת המטופלים ברפואה סינית צנחה.

הומוטוקסיקולוגיה ונזלת אלרגית
בבסיס השיטה הזו עומדת ההנחה כי האורגניזם האנושי חשוף במשך כל שנות קיומו למגוון רחב של רעלנים (טוקסינים) עימם הוא נאלץ להתמודד. בדרך כלל ההתמודדות נוחלת הצלחה והגוף מנטרל ומפריש אותם. טוקסינים יכולים להיות ממקור פנימי, או חיצוני. הפנימיים נוצרים כתוצאה ממטבוליזם לא תקין. החיצוניים מקורם בחיידקים, וירוסים, פרזיטים, חומרים כימיים, צבעי מאכל, חומרים משמרים, דשנים כימיים , תרופות , טראומות מסוגים שונים ועוד. . נטרול הרעלים והפרשתם מתבצע בעזרת מנגנונים שונים בגוף ונעשה בעיקר ברמת איברי ההפרשה: כבד, כליות, עור, מערכת הנשימה וכו'.
במצבים קיצוניים כמות הרעלנים גדולה מדי ויכולתו של הגוף להתמודד איתם נפגעת. כאשר מופיעה הצטברות גדולה של רעלים הגוף אינו מצליח לפנותם - זהו מצב של חולי. אז, האורגניזם כולו עסוק בתהליך הנטרול ודורש מאיתנו לא להפריע לו לבצע את תפקידו. מכאן ניתן להבין כי ההומוטוקסיקולוגיה רואה במחלה תהליך חיובי . אם נדכא את תהליך המחלה ולא נטפל בה כיאות, אנו עלולים להפוך מחלה אקוטית לתהליך כרוני ומתמשך.
ההומוטוקסיקולוגיה כגישה טיפולית תבצע שני דברים במקביל:
א. הפסקת החשיפה וההכנסה של אותם טוקסינים לגוף על ידי שינוי בהרגלי החיים כמו שינוי בתזונה, פעילות גופנית, המנעות מחשיפה למצבים קיצוניים ועוד.
ב. עזרה לאורגניזם בסילוק הטוקסינים הקיימים על ידי עידוד הפעולה של מערכות ההפרשה בגוף בעזרת תרופות הומאופתיות שונות, המכונות תרופות מנקזות ("נקזים").
ההומוטוקסיקולוגיה עושה שימוש בעיקרון הניקוז. הפעולה מתבססת על העיקרון שאיברים שונים משמשים כמטהרי דם מרעלים שונים הנספגים מן החוץ,או מיוצרים על ידי הגוף.
בדרך כלל במצבי מחלה שונים (בעיקר מצבים כרוניים) יש צורך לעודד ולשפר את פעילותם של איברים אלה. שיפור הפעולה מאפשר לגוף להפטר מהר יותר מפסולת שהצטברה בו וכך בעצם לקצר את משך ההחלמה.
במקביל לנקזים, התרופות ההומוטוקסיקולוגיות משלבות גם צמחי מרפא בהכנה הומאופתית, יחד עם אנזימים שמתאימים לאיברים השונים.