יש לציין תחילה כי זהו נושא שאי אפשר להציגו שלא בצורה פילוסופית טהורה המבוססת על טיעונים חזקים ומחקר מעמיק. לכן, זהו מבחינתי נושא-על שאני יודע כי ייקח לי חיים שלמים להביאו לרמה הנדרשת כדי להציגו. יתרה על כך , אינני יודע בוודאות כי אמנם ניתן להציג אלו שהן הגיונות בנושא זה.
ובכן, בשונה מהחלק הראשון של הפרק הצגת נושא זה לא תיעשה בצורת הצגת הגדרות : הנושא, אופי כתיבה מטרה וקהל יעד. שוב, כיוון שאינני יודע כיצד אגש לכתיבתו.
זהו נושא שעיסוקו כרגע הוא יותר בתחום הפילוסופי בתוך ראשי ופחות בתחום הכתיבה. בימים אלו רק מצטיירים קווים ראשונים ורק לאחרונה מתהווים היקשים לוגים שניתן לבנות עליהם מסקנות. הנושא עוד כל כך בחיתוליו וכן אינני יודע היום כיצד אגש בעתיד למלאכת העלתו על הכתב.
בכל זאת אנסה להציג כאן את הקווים הראשונים שמצטיירים בראשי.ולו בשביל להעמידם בסדר הראוי להם.
לפני שאגש להצגת שם הנושא כמושג , אתאר תחילה את תחום עיסוקו.
כחוקר וכפילוסוף נברתי בנושאים המהותיים של היבטי החיים ושל חקירת היקום- נושאים כמו ראשית הקיום ועתידו, לצד נושאים כמו מוסר וחברה נמצאים אף נושאים מופשטים כמו 'לעולם תהא המטאפיסיקה' או דיטרמניזם ורצון חופשי, כאוס ואקראיות ועוד.
בתהליך בנית יסודות הפילוסופיה נאלצתי להתמודד אף עם קושיות מהתחום המופשט, כך מצאתי עצמי מעמיק בעיקרי דברי קודמי באשר לטיב הסדר והמושג דטרמיניזם ואף התעסקתי בהסתכלות וחקירת המדע הצעיר המציג את הכאוס והאקראיות. המסקנות שבררתי מתוך העיון נובעות בעיקר מהשפעותיה של הפילוסופיה הפרקטית, הניסיון לתפוס את המושגים ולעצבם כך שיסתדרו ויאפשרו חיים זורמים במעין דו קיום שכזה במטרה להנעים חווית חיים.
מכל מקום, הקדמה זו נועדה להציג את המקור שהביא לנושא-העל הזה. נמשיך ונדגיש כי
העיסוק הפילוסופי כאן מתבסס על שתי אקסיומות קיימות:
1- מושג ורעיון קיצוניות הסדר והנסיבתיות
2 - מושג ורעיון הכאוס והאקראיות
שני קיצונים איתנים אלו מבוססים דיים כדי להוות יש הכרחי (לפחות בעולם המושגי) ועדיין אינם מבטלים זה את זה.
מיותר אולי לציין שמתוך ההסתכלות על מיזוג ניגודים (מחויבת המציאות בעולם המושגים) שהתבססה כבר בפרקים הראשונים של אוסף המאמרים , תפיסת מושגים אלו של סדר מול כאוס כניגודים היא הכרחית לשם יצירת איזון וליצירת אחד שלם שהוא הקיום. הניגודים האלו מתקיימים זה בשירות זה ואף עצם הגדרתם מחייבת את קיום הקיצון הנוגד.
נקודת המוצא היא שקיימים שני ישים הכרחיים שהם הסדר והכאוס והם מחויבי המציאות ומתקיימים אחד לצד רעהו, מכאן ההסתכלות היא איננה על הגדרת הקיצונים, ההתעסקות היא לא בכל אחד מהם כשלם. אלא במה שבינהם..
מעניין לראות שמאורע כאוטי מתרחש באקראיות , אבל מרגע התרחשותו הוא כפוף שוב לסדר.
ופה ההסתכלות של המחקר. ההתעסקות הפילוסופית בעבודת הכתיבה של הנושא השני היא סביב המפגש בין הכאוס לסדר. ניתוח אנליטי של יחסי הגומלין בין הקיצונים בנקודת ההתרחשות ברגע המגע. כיצד מושפע הסדר מהמאורע הכאוטי? מדוע בין רגע מהתרחשות המאורע הסדר חל על הכאוס?
מהם ההיקשים הלוגים שניתן להסיק מהמפגש בין הניגודים - כיצד בא לידי ביטוי המיזוג בין הקיצונים?
ועוד אין סוף שאלות...
אבל חשוב מאד לשים לב שההתעסקות היא לא על הקיצונים כקיצונים אלא על האמצע שבניהם ויחסי הגומלין בניהם.
כיצד אגש למלאכת העלאת מסקנות על הכתב היא עדיין שאלה גדולה שאינה נהירה לי כרגע.
אלו הם רק קווים ראשונים, ארוכה היא הדרך עד לביסוסם והצגתם כפילוסופיה טהורה.
תחילה עלי לנסות לראות האם ישנו עיסוק פילוסופי כזה היום, על מנת למצוא את שמו של הנושא.
לאחר בירור קצר התברר לי כי קיים נושא העוסק בחקר הכאוס ומן הסתם הפיזיקה מבוססת על חקר הסדר אך לא מצאתי שום עיסוק במה שנמצא ברגע המפגש בניהם. לא קיים כיום עיסוק אך ורק סביב יחסי הגומלין בין כאוס לסדר (בשימושו הפרקטי בחיי אדם).
אם כן, לא קיים שם לנושא.
כדי לגשת לבחירת שם לנושא הזה עלי להתייחס שוב לאופי הנושא. המחקר הפילוסופי הזה משתמש בלוגיקה פשוטה (סדר) בכדי למצוא היקשים לוגים (מתוך הסדר) בתוך מפגש בין סדר וכאוס.
אז זוהי לוגיקה, העיסוק הלוגי מחייב התבססות על סדר וההסתכלות על סדרים בחיי אדם הוא לוגיקה פשוטה. הבעייתיות כאן היא הניסיון להקיש בעזרת לוגיקה על הכאוס חסר הסדר.
(מדע הכאוס עמל רבות והציג לוגיקה בעניין הכאוס ועדיין לא ביסס לוגיקה חזקה סביבו)
הניסיון שלי הוא שונה, אני מנסה למצוא את הלוגיקה שעולה תוך המפגש בין מה שלוגי ולא. זוהי בצורה מסוימת לוגיקה חדשה שמתעלה על אופי שבו ניתן כיום לתפוס את מהות המפגשים בין הסדר והכאוס. עצם העובדה שמאורע כאוטי מקבל בין רגע את מרות הסדר, מותירה בי החוקר את התחושה כי קיימת איזהשהי לוגיקה שמתעלה על הלוגיקה הקיימת של הסדר בתור סדר והכאוס בתור כאוס.
וכך נולד מושג יומרני שכזה - "על-לוגיקה" .
נשאלת השאלה למה יומרני? ולמה לבחור ביומרנות -
העניין הוא די פשוט, יומרני הוא אופי תמלול המושג, הגדרתו כמעל ללוגיקה. אבל לא כך הדבר, על-לוגיקה איננה מעל הלוגיקה אלא היא תוצר של מפגש בין מה שלוגי ומה שלא.
בעצם, בשטח שבין קיצון הסדר וקיצון הכאוס ובנקודת יחסי הגומלין עומדת איתנה לוגיקה שונה.
למה לבחור ביומרנות? זוהי אינה בחירה..לא אמנע מעצמי את המחקר סביב נושא שלא בטוח שניתן להציגו רק בשל העבודה שהדבר יחשיב אותי כיומרני,הנני חוקר ולא אוכל להתעלם מטריגרים במחשבה.
לסיכום חלק ב` -
אינני יודע אם או מתי אוכל להציג אי אלו טיעונים בעניין יחסי גומלין בין סדר וכאוס מהמבט הפרקטי שלהם. אך יודע בוודאות כי הצגה מעין זו תהיה חייבת להיות תוך שימוש בפילוסופיה טהורה ומחקר מעמיק הן בדברי קודמי והן במסקנות חדשות. זהו מן נושא שרץ ברקע המחשבה....
דבר נוסף- אמנם ישנה בעיתיות להציג את מושג הכאוס כמושג 'קיים' בעולם אוביקטיבי,
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהכרח קיומו בעולמו המושגי דואלי של האדם, ומיכולותיו המוגבלות (ומאותגרות) של האדם החושב בתור יצור חי ועוד אנושי.
***
המטרה הראשונה היא ביסוס הפילוסופיה הפרקטית : הצגתה , אופן השימוש בה והגושפנקא הפילוסופית לצורך בה.
מהיכן שאני מסתכל היום ניתן לחלק את כל עבודת הכתיבה הפילוסופית לשלוש מיסות:
1- הצגת הפילוסופיה הפרקטית (כפי שהוצג בחלק א` של פרק זה ובמאמרים השונים)
2- ביסוס המושג הנ"ל כמושג בעולם הפילוסופי , וביסוס מסקנות לוגיות באשר לצורך
בחיי סובייקטיב. ('מבוא לפילוסופיה פרקטית")
3- ואם בכלל - מבוא לעל-לוגיקה , חקר המפגש בין כאוס וסדר בכלל והשפעותיו על חיי
הסובייקטיב.(יש להניח כי הפילוסופיה הפרקטית תותיר את חותמה גם פה,
וההתיחסות תהיה דווקא בהקשר של הפקת מסקנות יעילות וקלילות.)
סמוך ובטוח אני כי במשך השנים יעבור פרק זה עוד מקצה שיפורים ואופי הכתיבה אף עלול לקבל תפנית שונה לחלוטין....אולם נכון לרגע זה , סידור המגירות וביסוס עיקרי הדברים באשר לאופי המחקר רק מועיל להתפתחותו.
***
"במקום בו הפילוסופיה האוביקטיבית עומדת אל מול תהום הספקנות, נכנסת הפילוסופיה הפרקטית לשירות הפרט"
"בשטח שבין קיצון הסדר וקיצון הכאוס עומדת איתנה העל-לוגיקה"
הסיבה היחידה שבשמה הרשתי לעצמי להציג את הנושא הזה היא כיוון שזהו החלק השני של הפרק שהוצג אמש...
