המרכיב השני הוא סכום ההון החוזר - הסכום שנדרש להפעיל את העסק מיום הקמתו ולכל התקופה שבה העסק מפסיד, קרי עד ליום שבו העסק מגיע לנקודת האיזון (נקודת הזמן שבה סך ההכנסה החודשית שקולה לסך ההוצאות).
בעוד שהמרכיב הראשון קל ופשוט בדר"כ לחיזוי, הרי שחישוב מרכיב ההון החוזר סבוך ומורכב הרבה יותר והוא תלוי במספר רב של הנחות יסוד, בניהם עמידה בלוחות הזמנים עד להפעלת העסק, תחזית המכירות והתפתחותה על פני החודשים, רמת מחירי המוצרים, אשראי לקוחות לעומת אשראי ספקים ועוד. כל טעות בהנחת יסוד עשויה להביא לתחשיבים שונים לגמרי. את מכלול הנחות היסוד והתחשיבים מביאים לידי ביטוי בתוכנית עסקית אשר אחת הנגזרות ממנה תהיה הסכום הנדרש להון החוזר.
בעוד הסיכון להערכה שגויה של הסכום הנדרש להקמה נמוך (המרכיב הראשון), הרי שהסיכון לטעות בתחשיבי התוכנית העסקית (וכנגזרת ממנה בסכום הנדרש להון החוזר) גבוה מאוד, לפיכך מומלץ מאוד להערך לסכום השקעה בהון חוזר הגדול עד לכדי 50% מהסכום שחושב
פורסם בעיתון "העיר" של דמרקר, 22/2/2008, יניב רוסו
