הבעיה עם המילה הזאת שהיא דוחקת את רגליהן של מילים אחרות, שהן טובות וראויות ממנה, ומדלדלת את הלשון. יתר על כן, בדרך כלל השימוש במהווה אינו נכון לפי העברית, שכן משמעו בעברית עושה שיהיה, יוצר, מחולל, מוליד, מביא לידי הוויה. זו מילה שמקורה בלשון חז"ל, ושימושה העיקרי בספרות המחשבה של ימי הביניים. שם מדובר, למשל, על "המהווה והמוליד", כלומר היוצר, המביא לידי הוויה או על "הכוח המהווה לכל אלו ההוויות", כלומר היוצר אותן, הנותן הוויה. ובימינו מוצאים שימוש כשר במילה מהווה בדוגמה שמביא אבן שושן במילונו: "תרכובת של שני אטומים מימן עם אטום חמצן מהווה פרודה של מים", ומהווה במשמעותה כאן היא אפוא הצורה הפעילה של מתהווה.
להלן דוגמאות לשימוש בימינו אנו במילה מהווה ולתחליפיה הרצויים:
1. משחק הקלפים מהווה את הבילוי העיקרי של הנוער המבקר במועדון. תחת זאת יש לומר "משחק הקלפים הוא הבילוי העיקרי של הנוער המבקר במועדון". במקרה הזה ובמקרים אחרים האוגד נדחק מפני הצירוף מהווה את.
2. הנסיעה במהירות מופרזת מהווה עברה. במקרה הזה עדיף לומר "הנסיעה במהירות מופרזת יש בה משום עברה". במקרה הזה רואים שהמילה מהווה דחקה את הצירוף העברי "יש בו משום".
3. פעמים רבות משתמשים במילה מהווה במקום פעלים פשוטים. הכותב אינו מעוניין לייגע את מוחו כדי למצוא את הפועל המתאים ומשתמש בפועל מהווה בתור תחליף לכל פועל. למשל, במשפט "פעולתו של האיש מהווה ניסיון למחות נגד האפליה" ראוי להמיר את "מהווה ניסיון" בפועל ולומר "במעשה הזה האיש מנסה למחות נגד האפליה" או "האיש בא למחות" או "האיש מבקש למחות".
4. במקום לומר "כל הספרים האלה מהווים אוסף נכבד" יש לומר "כל הספרים האלה מעמידים אוסף נכבד". ומכאן עולה שהפועל מעמיד הוא אחד מרבים שנדחקו מפני מהווה.
5. המשפט הזה "מצד הטיפולוגיה הן מהוות שלב אחד בתהליך" מעיד על שימוש מיותר בפועל מהווה, שכן אפשר לכתוב את המשפט הזה בפשטות בלי להזדקק למילה "מהווה": "מצד הטיפולוגיה הן שלב אחד בתהליך".
כללו של דבר, כדאי מאוד להיזהר מפני השימוש המופרז במהווה. מי שרגיל במילה הזאת יותר מדי, כדאי לו להמעיט את השימוש בה. זו מילה שנזקה מרובה מתועלתה.
ביבליוגרפיה למאמר
1. פורת, אמציה, "האם יש צורך במלה 'מהווה'", לשוננו לעם, כ"ג (תשל"ב), עמ' 202-197.
2. צבעוני, לאה, עיינו ערך עריכה: מדריך לכותב ולעורך, ירושלים תשס"ב.
הכותבת היא דוקטור לערבית מטעם בר-אילן, המתמחה ברפואה ערבית בתקופת ימי הביניים. בעבודת המסטר שלה, שנעשתה בבר-אילן, התמחתה בלקסיקוגרפיה של השרחים מצפון-אפריקה מן המאות ה-20-10. סיימה לימודי עריכת לשון בבר-אילן ועובדת בתחום.
