ימי כיף לעובדים 

עבור חלק מן המעסיקים יש נטייה פופולארית לתפוס את ימי הכיף כסוג של הוצאה כספית כבדה ששכרה אינו בהכרח בצידה.

אכן עלויות הפקת יום כיף, באם לוקחים בחשבון גם השבתה חלקית או מלאה של העסק עלולות להיות לא קטנות ולחלוטין לא זניחות. אבל האם הם יכולים להשתלם למעסיק בטווח הרחוק ולמנף את התועלת גם לרווחים עסקים? על כל זאת בסדרת הכתבות הבאות והפעם על ערכו האמיתי של יום הכיף וכיצד יכול מעביד למנף ימי כיף לתפוקות גבוהות.

לימי כיף יש מטרה ברורה וישירה אחת: הפוגה. הפגה של העובדים בעסק ויציאה משגרת היום יום של ביצוע המטלות השוטפות של תפקידיהם. לרוב מתקבלת ההחלטה על יום כיף ברמת הניהול של החברה ולאחר הקצאת המשאבים המתאימים, מוטלת המשימה על מנהלת כוח האדם של הארגון אשר מנסה להתאים בין מטרות ויעדי ההפגה אשר נקבעה לבין התקציב. זוהי משימה מסובכת ומורכבת שכן לרוב, מנסות מרבית החברות למקסם את תקציב "יום הכיף" באופן שידחסו בו כמה שיותר מאפייני נופש וחופש אפשריים. גם מסגרת הזמן הצפופה של יום אחד בודד לא מיטבה תמיד עם התוכניות האופרטיביות. נדמה שדווקא בשל כך, חשוב להדגיש את חשיבות הזמן הפנוי לשיחות הקטנות ולחיבורים בין האנשים, הזמן הזה משרת מטרה כפולה: שיש מקום לבילוי שעלותו לא גבוהה מחד אך ערכו החברתי רב.
הפעלות של קבוצות קטנות או הפעלה משותפת גם הם דרך מצוינת המאפשרת למשתתפים להכיר את האדם שמאחורי התפקיד, מה שמקרב ויוצר קיצורי דרך בתקשורת בעתיד.


אופיים של "ימי הכיף", נקבע פעמים רבות על פי אופי החברה והמועסקים בה. יש שיעדיפו ספורט אתגרי ויש שיעדיפו טיולים רגליים ארוכים או מסעות אוכל ופינוקי ספא. לאחראי משאבי האנוש של החברה ולאופיו האישי יש גם כן השפעה לא מבוטלת על צביונם של ימי הכיף.

לאחר שלב התכנון הראשוני, סגירת המסלול היעדים, ההסעות ולוח הזמנים, כל שנותר הוא לדאוג להשארת תורנים במחלקות חיוניות לתפקוד העסק ולהודיע ללקוחות חשובים על השבתתו החלקית של העסק.

מעסיקים רבים נוטים לזלזל בערכו הסמוי של יום הכיף, ולראות אך ורק את העלויות הכספיות הכבדות של יום הכיף כטרחה אך זו היא טעות מקובלת, הנובעת לרוב מכך שקשה לפרוט את ערכי הגיבוש החברתי, ההזדהות עם המטרה והכרת התודה המחלחלת בסופו של דבר לעובדי הארגון בטווח הרחוק.

בשורה התחתונה, עובדים יודעים להעריך מאמצי מעביד להביא להפוגה מוצלחת בשגרת היום יום של עבודתם והם נוטים לשייך למקום העבודה, בעיקר בשל ימי כיף מוצלחים הזכורים להם לטובה תוכנות של משפחה בית ומקום מגן ומעריך.

בטווח המידי משיגים ימי הכיף ערך של ממש בשבירה של השגרה שלבריחה ממנה יש ערך רב. על ההשפעות החיוביות של חופש, גם אם הוא מתחום בשעות ספורות או יום בודד כבר נאמר רבות. התוצאה של מרבית ימי הכיף היא עובדים רעננים ומחויכים בימי העבודה שלאחריו והתחושה כי "שברו שיגרה" תורמת רבות להעלאת תפוקות בעיקר בימים הראשונים של החזרה אליה.

אך מעבר לכך, ההשלכות הרגשיות של העובד המקשרות בין ביטחונו במקום התעסוקתי וההטבות הנקשרות בשמו של מקום העבודה הן בעלות ערך רב בטווח הרחוק ומסייעות לטפח ערכי נאמנות בין העובד למקום העבודה. לימי הכיף, במקרה הזה, תפקיד פסיכולוגי רגשי בעל ערך רב שקשה למצוא לו תחליף, וגם תמורה כספית לא בהכרח תשיג תוצאות דומות.