ממודעות לתוצאות - אימון אישי בהשראת חכמת הקבלה
www.tapuach-coach.com
ביקרו בבלוג המפרסם : www.bloghamudaut.info
--
מהי תפילה לפי חכמת הקבלה? האם היא שונה מהתפיסה הרגילה שלנו את התפילה?
--
רב אנשים מאמינים מייחסים לתפילה משמעות ומכירים בחשיבות שלה. גם אלו שלא כל כך מגדירים את עצמם כמאמינים, בשעת צרה פונים לכוח עליון שלטענתם אמור לעזור להם או להצילם מצרה לא רצויה. לרב, המתפללים פונים לה' בבקשה לספק את צורכיהם - בקשת רפואה או פרנסה טובה. לעתים, מדובר בהכרת תודה והודיה על הצלחה שהשיגו.
חכמת הקבלה אמנם מייחסת משמעות שונה לגמרי לתפילה. לפי הקבלה, תפילה מהווה כלי עזר לאדם להיות אדון לגורלו. כלי תקשורת זה מאפשר לאדם להגשים את ייעודו ומטרת קיומו המקורית.
בשביל להבין את הגישה של קבלה לתפילה, נבחן את האלמנט הראשי של לימוד הקבלה, והם מושגים של אור וכלי. אור הוא כל סוג של מילוי המיוחס למימד של שפע, אהבה או עונג. כלי, לעומת זאת - הינו מימד של קבלה והכלת התענוג. יש שוני בין אור לכלי, והוא בא בעיקר לידי ביטוי בצורתן הרוחנית השונה של שתי הוויות הללו. הצורה של אור - היא נתינה או השפעה. צורתו של כלי - היא קבלה או המשכה.
גם המודעות של בן אדם, למעשה משלבת את שני ההיבטים הללו. בהיותנו בתוך גוף גשמי, לדוגמא, אנחנו מחזיקים בתוכו את הצורה של אור שהם נפש, רוח או נשמה - כל אחד לפי דרגתו הוא.
כשתורת הקבלה, ניגשת להבנת המושג תפילה היא מכלילה את שני היבטים הללו של אור וכלי בהתייחס למילים של התפילה והכוונה שמתפלל מייחס למילים אלו. הכוונה שהמקובלים מייחסים לתפילה יש בה מהמאמץ המודע שהמכוון משקיע בשעת התפילה והוא מימד האור לעומת מימד הכלי הבא לידי ביטוי במילים של התפילה.
מכאן, אמרה ידוע של האר"י, המקובל הדגול מהמאה ה-16, המייסד השיטה הלוריאנית של לימוד הקבלה - שתפילה ללא כוונה היא כמו גוף ללא נשמה. שכן אין טעם בתפילה ללא מודעות נכונה של המתפלל.
כך לדוגמא, במקום לבקש פרנסה, לפי מקובלים, על האדם להתפלל על האמונה שהבורא טוב ומטיב ונותן את הפרנסה. שני אמונות בסיסיות שאברהם אבינו מגלה בספר היצירה הן - שהבורא טוב ומטיב, כלומר שהמהות של האור היא נתינה. ודבר נוסף, שהדרך להתחבר למהות הזאת היא נתינה ללא תנאי. כלומר הדרך שלנו בתור מקבלים של השפע, לזכות לשפע המיוחל היא באמצעות נתינת השפע מאיתנו החוצה.
שני אלמנטים אלו הם עיקר האמונה של יהודים. ומכך, אנחנו לומדים שהאור המשתלשל ונמצא בכל מקום, בודאי אמור לרפא ולהעניק שפע לכל בריותיו. ואם אנחנו חווים מחסור בתחום כל שהו, הדבר בהכרח מציין או (א) על חסרון האמונה - שהבורא נותן או (ב) לצורת הכוונה שלנו (של המקבלים) - צורת הקבלה במקום צורת הנתינה.
לפי חכמת הקבלה, אותיות עבריות הם כלים שבאמצעותם המקובלים מייסדים את התקשורת למימד של האור. קריאה בספר הזהר, התבוננות ב-ע"ב שמות ואנא בכוח - מדיטציה קבלית עתיקת יומין ורבת עוצמה - מקרבות אותנו ברמת המודעות שלהן למימד של השפעה. באמצעות כוונה על אותיות, המודעות של בן אדם מתעלה ובכך מתאפשרת רמה חדשה של הבנת המציאות - תפיסת הפכים בנושא אחד.
בדומה לבית שמאי והילל (חכמי ישראל מופלגים מהמאה הראשון לפני הספירה) ששנו על גישתם בהקשר לצורה הנכונה ללמוד תורה ולשמור על המצוות - ובכך יסדו דרכים לכאורה מנוגדות לחיבור למימד של אור. בדומה לקו ימין וקו שמאל בתקשורת רוחנית או היבט של כלל ופרט, אנחנו לומדים שבן אדם רוחני אמור להחזיק את שני ההפכים הללו בנושא אחד.
חכמת הקבלה מגלה, שלא ימין ולא שמאל לחוד אינם "צודקים", אלא שניהם ביחד או התפיסה שלנו כששניהם מאוחדים, היא המודעות המאפשרת להחזיק את עץ החיים, מודעות של אחדות ושפע שפנינו מיועדות אליהם. התבוננות שאור הבורא נמצא בכל מקום ותפיסת האחדות שלנו איתו המחייבת לשנות את הצורה ולהיות - בדומה לו - בני אדם טובים יותר, היא זאת שלמעשה מאפשרת לחבר דברים הפוכי צורה - הרצון שלי לקבל לעומת הכוונה של הבורא לתת.
תפילה לפי חכמת הקבלה, מאפשר להתחבר למימד החדש ולא כל כך טבעי לנו. זהר, פרשת "וישב" , פסוקים רעג-רפה, מגלה לנו במאמר "לב טהור ברא לי אלקים" שדוד המלך חיבר את הפסוקים הללו מתוך הכרה ברורה שיצר האדם רע בנעוריו. כלומר הצורה הבסיסית שלנו היא המשכה, אך בכוח התפילה והאמונה שיש משפיע, יש לנו את האפשרות להתחבר לצורה הנעלה - שהיא לב טהור ורוח נכון חדש בקרבי - צורה חדשה של נתינה.
בעזרת ה' בזכות התפילה, הכוונה והבקשה, שנזכה לגדול ולהשפיע כל אחד ממקומו, להכיר ולהתחבר לצורתנו הנעלה ובכך נביא שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, במהרה בימינו אמן.
--
ממודעות לתוצאות - אימון אישי בהשראת חכמת הקבלה
www.tapuach-coach.com
ביקרו בבלוג המפרסם : www.bloghamudaut.info
--
www.tapuach-coach.com
ביקרו בבלוג המפרסם : www.bloghamudaut.info
--
מהי תפילה לפי חכמת הקבלה? האם היא שונה מהתפיסה הרגילה שלנו את התפילה?
--
רב אנשים מאמינים מייחסים לתפילה משמעות ומכירים בחשיבות שלה. גם אלו שלא כל כך מגדירים את עצמם כמאמינים, בשעת צרה פונים לכוח עליון שלטענתם אמור לעזור להם או להצילם מצרה לא רצויה. לרב, המתפללים פונים לה' בבקשה לספק את צורכיהם - בקשת רפואה או פרנסה טובה. לעתים, מדובר בהכרת תודה והודיה על הצלחה שהשיגו.
חכמת הקבלה אמנם מייחסת משמעות שונה לגמרי לתפילה. לפי הקבלה, תפילה מהווה כלי עזר לאדם להיות אדון לגורלו. כלי תקשורת זה מאפשר לאדם להגשים את ייעודו ומטרת קיומו המקורית.
בשביל להבין את הגישה של קבלה לתפילה, נבחן את האלמנט הראשי של לימוד הקבלה, והם מושגים של אור וכלי. אור הוא כל סוג של מילוי המיוחס למימד של שפע, אהבה או עונג. כלי, לעומת זאת - הינו מימד של קבלה והכלת התענוג. יש שוני בין אור לכלי, והוא בא בעיקר לידי ביטוי בצורתן הרוחנית השונה של שתי הוויות הללו. הצורה של אור - היא נתינה או השפעה. צורתו של כלי - היא קבלה או המשכה.
גם המודעות של בן אדם, למעשה משלבת את שני ההיבטים הללו. בהיותנו בתוך גוף גשמי, לדוגמא, אנחנו מחזיקים בתוכו את הצורה של אור שהם נפש, רוח או נשמה - כל אחד לפי דרגתו הוא.
כשתורת הקבלה, ניגשת להבנת המושג תפילה היא מכלילה את שני היבטים הללו של אור וכלי בהתייחס למילים של התפילה והכוונה שמתפלל מייחס למילים אלו. הכוונה שהמקובלים מייחסים לתפילה יש בה מהמאמץ המודע שהמכוון משקיע בשעת התפילה והוא מימד האור לעומת מימד הכלי הבא לידי ביטוי במילים של התפילה.
מכאן, אמרה ידוע של האר"י, המקובל הדגול מהמאה ה-16, המייסד השיטה הלוריאנית של לימוד הקבלה - שתפילה ללא כוונה היא כמו גוף ללא נשמה. שכן אין טעם בתפילה ללא מודעות נכונה של המתפלל.
כך לדוגמא, במקום לבקש פרנסה, לפי מקובלים, על האדם להתפלל על האמונה שהבורא טוב ומטיב ונותן את הפרנסה. שני אמונות בסיסיות שאברהם אבינו מגלה בספר היצירה הן - שהבורא טוב ומטיב, כלומר שהמהות של האור היא נתינה. ודבר נוסף, שהדרך להתחבר למהות הזאת היא נתינה ללא תנאי. כלומר הדרך שלנו בתור מקבלים של השפע, לזכות לשפע המיוחל היא באמצעות נתינת השפע מאיתנו החוצה.
שני אלמנטים אלו הם עיקר האמונה של יהודים. ומכך, אנחנו לומדים שהאור המשתלשל ונמצא בכל מקום, בודאי אמור לרפא ולהעניק שפע לכל בריותיו. ואם אנחנו חווים מחסור בתחום כל שהו, הדבר בהכרח מציין או (א) על חסרון האמונה - שהבורא נותן או (ב) לצורת הכוונה שלנו (של המקבלים) - צורת הקבלה במקום צורת הנתינה.
לפי חכמת הקבלה, אותיות עבריות הם כלים שבאמצעותם המקובלים מייסדים את התקשורת למימד של האור. קריאה בספר הזהר, התבוננות ב-ע"ב שמות ואנא בכוח - מדיטציה קבלית עתיקת יומין ורבת עוצמה - מקרבות אותנו ברמת המודעות שלהן למימד של השפעה. באמצעות כוונה על אותיות, המודעות של בן אדם מתעלה ובכך מתאפשרת רמה חדשה של הבנת המציאות - תפיסת הפכים בנושא אחד.
בדומה לבית שמאי והילל (חכמי ישראל מופלגים מהמאה הראשון לפני הספירה) ששנו על גישתם בהקשר לצורה הנכונה ללמוד תורה ולשמור על המצוות - ובכך יסדו דרכים לכאורה מנוגדות לחיבור למימד של אור. בדומה לקו ימין וקו שמאל בתקשורת רוחנית או היבט של כלל ופרט, אנחנו לומדים שבן אדם רוחני אמור להחזיק את שני ההפכים הללו בנושא אחד.
חכמת הקבלה מגלה, שלא ימין ולא שמאל לחוד אינם "צודקים", אלא שניהם ביחד או התפיסה שלנו כששניהם מאוחדים, היא המודעות המאפשרת להחזיק את עץ החיים, מודעות של אחדות ושפע שפנינו מיועדות אליהם. התבוננות שאור הבורא נמצא בכל מקום ותפיסת האחדות שלנו איתו המחייבת לשנות את הצורה ולהיות - בדומה לו - בני אדם טובים יותר, היא זאת שלמעשה מאפשרת לחבר דברים הפוכי צורה - הרצון שלי לקבל לעומת הכוונה של הבורא לתת.
תפילה לפי חכמת הקבלה, מאפשר להתחבר למימד החדש ולא כל כך טבעי לנו. זהר, פרשת "וישב" , פסוקים רעג-רפה, מגלה לנו במאמר "לב טהור ברא לי אלקים" שדוד המלך חיבר את הפסוקים הללו מתוך הכרה ברורה שיצר האדם רע בנעוריו. כלומר הצורה הבסיסית שלנו היא המשכה, אך בכוח התפילה והאמונה שיש משפיע, יש לנו את האפשרות להתחבר לצורה הנעלה - שהיא לב טהור ורוח נכון חדש בקרבי - צורה חדשה של נתינה.
בעזרת ה' בזכות התפילה, הכוונה והבקשה, שנזכה לגדול ולהשפיע כל אחד ממקומו, להכיר ולהתחבר לצורתנו הנעלה ובכך נביא שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, במהרה בימינו אמן.
--
ממודעות לתוצאות - אימון אישי בהשראת חכמת הקבלה
www.tapuach-coach.com
ביקרו בבלוג המפרסם : www.bloghamudaut.info
--
ישראל בן דוד
--
מאמן ומדריך רוחני
תפוח - אימון רוחני עסקי
--
מאמן ומדריך רוחני
תפוח - אימון רוחני עסקי