מה שכולם "יודעים"
דולב ראובן גילמור
מורה גדול ביקש ממני פעם להסיר משקפיים ולתאר את מה שאני רואה דרך החלון. "אני רואה בית, שיחים, שולחן, עץ," אמרתי.
"ואתה, שמוליק", אמר המורה לחברי, "מה אתה רואה?"
"אני רואה מה שראה ראובן, אבל אני רואה גם כוסות על השולחן, ציפור על העץ, ופרחים על השיח."
"ובכן," אמר המורה, "מה טוב יותר, מיליון ראובן או שמוליק אחד?"
אז מה אם מיליון רופאים שמעו זה מזה שאין לוויטמינים כל יעילות רפואית מעבר למניעת מחלות ספציפיות? איך נשווה את דעתם של אלה שאפילו לא ניסו את הוויטמינים, לדעתם של קומץ רופאים שנתנו ויטמינים לעשרות אלפי פציינטים במשך כמה עשורים, כטיפול העיקרי? הנשלול את מה שראו בעיניהם בקליניקות שלהם: את המטופלים שנרפאו מסוגי מחלות רבים בצורה יוצאת מן הכלל, כאשר הטיפול היחיד היה שיפור בתזונה ונטילת ויטמינים במינוני-ענק.
אומרים, שכאשר מושג חדשני מוצג בפני קהל של 100 איש, 96 מהם יפסלו אותו על הסף, ורק 4 יהיו פתוחים לאפשרות שאולי הוא נכון. כך קרה בשנת 1747 באנגליה, כאשר סר ג'ימס לינד גילה שמתן פרי הדר אחד ליום ימנע וירפא את מחלת הצפדינה האיומה, שהשמידה אחוזים גדולים מיורדי הים באותם ימים. הרופאים "ידעו" שדבר כל כך פשוט לא ירפא מחלה קשה, ורק לאחר מותם של 100,000 מלחים במשך 40 השנים הבאות, הוכנסו פירות ההדר לתפריט של חיל הים, ונעצרה המגפה.
ניתן למצוא סיפורים רבים כאלה, כגון מה שאירע לפני כ-150 שנה, כאשר ד"ר איגנץ סמלויס הציע לרופאים לרחוץ ידיים בין לידה ללידה. אף על פי שבמרפאה שלו, ירדה התמותה בתשעים אחוז ביחס למתרחש במרפאות אחרות, הוחרם ד"ר סמלויס על ידי עמיתיו, ש"ידעו" שאין קשר. ושמא תאמר שכאלה מקרים שייכים לרפואה הפרימיטיבית של העבר, אבל בימינו, בהם הרפואה היא מדעית, כאלה דברים כבר לא קורים, לכן, אשתף אתכם בכמה "סודות":
> זה 60 שנה, עוסק ד"ר אברם הופר מקנדה בהצלחה רבה, בריפוי חולי סכיזופרניה בתזונה, על ידי שיפורים באיכות המזון ונתינת ויטמינים במינוני-ענק.
> ד"ר ויליאם קאופמן דיווח עוד לפני שנת 1950 על התועלת הרבה, שהפיקו חולי דלקת מפרקים ממינונים רב-גרמיים יומיים של ויטמין B3.
> לפני 50 שנה, הציגו האחים וילפרד ואוון שוט מאונטריו שבקנדה, תוצאות מרשימות מאוד שהושגו כתוצאה מטיפולים במחלות לב ובכוויות, באמצעות מתן מינונים גבוהים של ויטמין E .
> בזמן מגפת מחלת הפוליו בשנת 1948, טיפל ד"ר פרדריק קלנר מקרוליינה הדרומית שבארה"ב בעשרות ילדים, על ידי מתן מינוני-ענק של ויטמין C, ובכך נמנעה מכולם תופעת השיתוק.
> דר' קלנר הנ"ל ומרפאים רבים שהלכו בעקבותיו טיפלו בהצלחה באותה דרך ברשימה ארוכה של בעיות רפואיות: הפטיטיס, דלקת ריאות, מחלת הנשיקה, שפעת, סוגי הלם שונים, אלרגיות וכו'.
> ד"ר מקס גרסון הצליח לרפא חולי סרטן סופניים באמצעות התזונה. ההצעה להעניק מיליוני דולרים לצורך חקר שיטתו, נפלה על חודו של קול בוועדה מיוחדת של הקונגרס של ארה"ב בשנת 1946.
רופא שיניים בשם ואסטון פרייס, סייר בין שנות העשרים והשלולים של המאה העשרים, בקרב שבטים "פרימיטיביים", וחקר את ההבדלים הבולטים בין בני השבטים הניזונים לפי מסורתם, לבין בני אותם שבטים שבאו במגע עם העולם המודרני והושפעו ממזון "מודרני". ההבדלים ביניהם היו בולטים ביותר: אצל ה"פרימיטיביים", הוא מצא חיוניות ובריאות כללית מעולה, העדר מוחלט של עששת שיניים ודלקות חניכיים. כמו כן, נמצא שיעור נמוך מאוד של מחלות ניווניות וזיהומיות, בהשוואה לבני אותם שבטים שניזונו מאוכל "מודרני". הבדלים אלו הופיעו בתוך דור אחד, ואפילו בקרב אחים. עבודתו הוותה הוכחה חותכת לכך שתזונה לקויה היא הסיבה העיקרית הגורמת לבריאות ירודה.
נכון יהיה לראות את התזונה כקו ראשון במניעת מחלות ובטיפול בהן. שיטת הרפואה הקונבנציונלית טובה ויעילה כאשר מגיע אדם לשעת חירום, אבל בדרך כלל, היא אינה מטפלת בשורש הבעיה ואינה עוסקת במניעת מחלות. היא מבוססת יותר מדי על מתן תרופות, המכילות מולקולות זרות ורעילות לגוף האדם. שיטת תזונה מסוימת, המכונה "תזונה אורתומולקולרית" מבוססת על אספקת סביבה מולקולרית אופטימלית לתאי הגוף בעזרת התזונה, ועל ידי מתן מינונים נכונים של חומרים הנמצאים בגוף באופן טבעי.
דולב ראובן גילמור
מורה גדול ביקש ממני פעם להסיר משקפיים ולתאר את מה שאני רואה דרך החלון. "אני רואה בית, שיחים, שולחן, עץ," אמרתי.
"ואתה, שמוליק", אמר המורה לחברי, "מה אתה רואה?"
"אני רואה מה שראה ראובן, אבל אני רואה גם כוסות על השולחן, ציפור על העץ, ופרחים על השיח."
"ובכן," אמר המורה, "מה טוב יותר, מיליון ראובן או שמוליק אחד?"
אז מה אם מיליון רופאים שמעו זה מזה שאין לוויטמינים כל יעילות רפואית מעבר למניעת מחלות ספציפיות? איך נשווה את דעתם של אלה שאפילו לא ניסו את הוויטמינים, לדעתם של קומץ רופאים שנתנו ויטמינים לעשרות אלפי פציינטים במשך כמה עשורים, כטיפול העיקרי? הנשלול את מה שראו בעיניהם בקליניקות שלהם: את המטופלים שנרפאו מסוגי מחלות רבים בצורה יוצאת מן הכלל, כאשר הטיפול היחיד היה שיפור בתזונה ונטילת ויטמינים במינוני-ענק.
אומרים, שכאשר מושג חדשני מוצג בפני קהל של 100 איש, 96 מהם יפסלו אותו על הסף, ורק 4 יהיו פתוחים לאפשרות שאולי הוא נכון. כך קרה בשנת 1747 באנגליה, כאשר סר ג'ימס לינד גילה שמתן פרי הדר אחד ליום ימנע וירפא את מחלת הצפדינה האיומה, שהשמידה אחוזים גדולים מיורדי הים באותם ימים. הרופאים "ידעו" שדבר כל כך פשוט לא ירפא מחלה קשה, ורק לאחר מותם של 100,000 מלחים במשך 40 השנים הבאות, הוכנסו פירות ההדר לתפריט של חיל הים, ונעצרה המגפה.
ניתן למצוא סיפורים רבים כאלה, כגון מה שאירע לפני כ-150 שנה, כאשר ד"ר איגנץ סמלויס הציע לרופאים לרחוץ ידיים בין לידה ללידה. אף על פי שבמרפאה שלו, ירדה התמותה בתשעים אחוז ביחס למתרחש במרפאות אחרות, הוחרם ד"ר סמלויס על ידי עמיתיו, ש"ידעו" שאין קשר. ושמא תאמר שכאלה מקרים שייכים לרפואה הפרימיטיבית של העבר, אבל בימינו, בהם הרפואה היא מדעית, כאלה דברים כבר לא קורים, לכן, אשתף אתכם בכמה "סודות":
> זה 60 שנה, עוסק ד"ר אברם הופר מקנדה בהצלחה רבה, בריפוי חולי סכיזופרניה בתזונה, על ידי שיפורים באיכות המזון ונתינת ויטמינים במינוני-ענק.
> ד"ר ויליאם קאופמן דיווח עוד לפני שנת 1950 על התועלת הרבה, שהפיקו חולי דלקת מפרקים ממינונים רב-גרמיים יומיים של ויטמין B3.
> לפני 50 שנה, הציגו האחים וילפרד ואוון שוט מאונטריו שבקנדה, תוצאות מרשימות מאוד שהושגו כתוצאה מטיפולים במחלות לב ובכוויות, באמצעות מתן מינונים גבוהים של ויטמין E .
> בזמן מגפת מחלת הפוליו בשנת 1948, טיפל ד"ר פרדריק קלנר מקרוליינה הדרומית שבארה"ב בעשרות ילדים, על ידי מתן מינוני-ענק של ויטמין C, ובכך נמנעה מכולם תופעת השיתוק.
> דר' קלנר הנ"ל ומרפאים רבים שהלכו בעקבותיו טיפלו בהצלחה באותה דרך ברשימה ארוכה של בעיות רפואיות: הפטיטיס, דלקת ריאות, מחלת הנשיקה, שפעת, סוגי הלם שונים, אלרגיות וכו'.
> ד"ר מקס גרסון הצליח לרפא חולי סרטן סופניים באמצעות התזונה. ההצעה להעניק מיליוני דולרים לצורך חקר שיטתו, נפלה על חודו של קול בוועדה מיוחדת של הקונגרס של ארה"ב בשנת 1946.
רופא שיניים בשם ואסטון פרייס, סייר בין שנות העשרים והשלולים של המאה העשרים, בקרב שבטים "פרימיטיביים", וחקר את ההבדלים הבולטים בין בני השבטים הניזונים לפי מסורתם, לבין בני אותם שבטים שבאו במגע עם העולם המודרני והושפעו ממזון "מודרני". ההבדלים ביניהם היו בולטים ביותר: אצל ה"פרימיטיביים", הוא מצא חיוניות ובריאות כללית מעולה, העדר מוחלט של עששת שיניים ודלקות חניכיים. כמו כן, נמצא שיעור נמוך מאוד של מחלות ניווניות וזיהומיות, בהשוואה לבני אותם שבטים שניזונו מאוכל "מודרני". הבדלים אלו הופיעו בתוך דור אחד, ואפילו בקרב אחים. עבודתו הוותה הוכחה חותכת לכך שתזונה לקויה היא הסיבה העיקרית הגורמת לבריאות ירודה.
נכון יהיה לראות את התזונה כקו ראשון במניעת מחלות ובטיפול בהן. שיטת הרפואה הקונבנציונלית טובה ויעילה כאשר מגיע אדם לשעת חירום, אבל בדרך כלל, היא אינה מטפלת בשורש הבעיה ואינה עוסקת במניעת מחלות. היא מבוססת יותר מדי על מתן תרופות, המכילות מולקולות זרות ורעילות לגוף האדם. שיטת תזונה מסוימת, המכונה "תזונה אורתומולקולרית" מבוססת על אספקת סביבה מולקולרית אופטימלית לתאי הגוף בעזרת התזונה, ועל ידי מתן מינונים נכונים של חומרים הנמצאים בגוף באופן טבעי.
דולב גילמור, תזונאי R.Nu, מטפל בתזונה, שיאצו ודמיון מודרך.
טיפולים, הרצאות וסדנאות.
תזונה אורתומולקולרית, מחבר ספר, ''רפואה כמוסה: הכוח האמיתי של ויטמין C''
אתר: http://www.naturalmedicine.co.il/
דוא"ל dolev@naturalmedicine.co.il
טיפולים, הרצאות וסדנאות.
תזונה אורתומולקולרית, מחבר ספר, ''רפואה כמוסה: הכוח האמיתי של ויטמין C''
אתר: http://www.naturalmedicine.co.il/
דוא"ל dolev@naturalmedicine.co.il