ביקורת מחזה: "העיקר שטום בסדר" - כיצד מתרסקים חייה של משפחה מטופלת בבן הסובל משיתוק מוחין- בית צבי, ר"ג
מאת חיים נוי
כיצד מתרסקים חייה של משפחה המטופלת בבן הסובל משיתוק מוחין - זהו ציר עלילת המחזה שכתבה הסופרת והמחזאית הבריטית לוסי גנון . המחזה , המוצג בידי צוות מצוין של תלמידי בית צבי, עוסק בטום, המרותק לכסא גלגלים והטעון טיול צמוד, אך הוריו מתעקשים להתמודד עם הסבל בעצמם, מטייחים את העובדות ומונעים מהשרות הסוציאלי לסייע להם בהעברתו למוסד מתאים או אפילו לארגן להם חופשה. רק האחות הצעירה היא הדמות המציאותית במשפחה הכבולה בשגרה קטלנית ושהסוף מעורר הגיגים נוגים אודות מעגל חייהם של משפחות רבות הנתונות במצבים דומים. הטיפול המסור מדי של ההורים חושף עובדות מצמררות של התעללות מצד האב שכשל כוחו אך הוא לא מודה בכך. הוא רוקח גלולות מרדימות ומרגיעות לאשתו ונוטל בעצמו מרקחת קטלנית , מותיר את טום זועק את כאבו לחלל העולם המצמרר שבו הוא נתון.
אבי עדווי בתפקיד ג'ק, אביו של טום מפגין משחק דרמטי מעולה, שברו מטויח בידי הומור כואב ודואב. אבי הוא שחקו מעולה המזדהה עם הדמות ומעביר לצופים את רגעי השבר והחסד , הקורעים את עולמו לגזרים.
דבי יבלונקה כוויני, אימו של תום, משחקת להפליא. היא כשרונית וממחישה דמות של אישה הספונה בעולם הזוי הסובב את משפחתה המצומצמת ואת בנה . דבי היא שחקנית דרמטית משובחת ועליה ניתן לומר שהיא ממשיכה את מסורת משפחתה.
מיכל פוליצר, כאחותו של טום, צ'רלי היא שחקנית נפלאה ומצוינת, האדם השפוי אולי במשפחה האומללה והרואה באחיה, יצור אהוב הזכאי לתשומת לב, אהבה, ומסירות. מיכל היא שחקנית מעולה שמצליחה להעביר את התפקיד בצורה מעוררת כבוד והערצה, שובת לב וקורנת, גם בזכות החיוך הנהדר שלה.
דניאל סליצר כסטיבן העובד הסוציאלי מגיש משחק טוב ונאמן לרוח המחזה, כאיש שחושף את ההתעללות של האב בבנו הנכה. שי ראזואן בטום, אינו מדבר , למעט מלמולים שהם בהחלט עם פשר ומבטאים את הגיגי ליבו הכמוסים לעין כל אך חשופים למאורעות שהוא חווה על בשרו. משחקו הוא אמין וטוב ומעורר חמלה, אך גם כבוד.
להצגה שני קאסטים ובהם נוטלים חלק גם שחר פרץ, אביגיל ערמון, הילה ספורטס ועומרי גילאון.
הבימוי הוא של אלון טיראן שהשכיל להעביר את רוח המחזה הכואב הזה.
האכסניה באולם אהוד מנור בתיאטרון רמת גן הייתה קצת לקוייה, גם בשל הצפת ריח ביוב עז וחום מעיק באולם בשל אי הפעלת מיזוג האוויר. היו רק כמה מאווררים.
חיים נוי, עיתונאי, לשעבר העורך הראשי ומנכ"ל סוכנות החדשות עתי"ם, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA , מבעלי חברה בינ"ל לתקשורת, יח"צ ועיתונות, מבקר מופעים.
מאת חיים נוי
כיצד מתרסקים חייה של משפחה המטופלת בבן הסובל משיתוק מוחין - זהו ציר עלילת המחזה שכתבה הסופרת והמחזאית הבריטית לוסי גנון . המחזה , המוצג בידי צוות מצוין של תלמידי בית צבי, עוסק בטום, המרותק לכסא גלגלים והטעון טיול צמוד, אך הוריו מתעקשים להתמודד עם הסבל בעצמם, מטייחים את העובדות ומונעים מהשרות הסוציאלי לסייע להם בהעברתו למוסד מתאים או אפילו לארגן להם חופשה. רק האחות הצעירה היא הדמות המציאותית במשפחה הכבולה בשגרה קטלנית ושהסוף מעורר הגיגים נוגים אודות מעגל חייהם של משפחות רבות הנתונות במצבים דומים. הטיפול המסור מדי של ההורים חושף עובדות מצמררות של התעללות מצד האב שכשל כוחו אך הוא לא מודה בכך. הוא רוקח גלולות מרדימות ומרגיעות לאשתו ונוטל בעצמו מרקחת קטלנית , מותיר את טום זועק את כאבו לחלל העולם המצמרר שבו הוא נתון.
אבי עדווי בתפקיד ג'ק, אביו של טום מפגין משחק דרמטי מעולה, שברו מטויח בידי הומור כואב ודואב. אבי הוא שחקו מעולה המזדהה עם הדמות ומעביר לצופים את רגעי השבר והחסד , הקורעים את עולמו לגזרים.
דבי יבלונקה כוויני, אימו של תום, משחקת להפליא. היא כשרונית וממחישה דמות של אישה הספונה בעולם הזוי הסובב את משפחתה המצומצמת ואת בנה . דבי היא שחקנית דרמטית משובחת ועליה ניתן לומר שהיא ממשיכה את מסורת משפחתה.
מיכל פוליצר, כאחותו של טום, צ'רלי היא שחקנית נפלאה ומצוינת, האדם השפוי אולי במשפחה האומללה והרואה באחיה, יצור אהוב הזכאי לתשומת לב, אהבה, ומסירות. מיכל היא שחקנית מעולה שמצליחה להעביר את התפקיד בצורה מעוררת כבוד והערצה, שובת לב וקורנת, גם בזכות החיוך הנהדר שלה.
דניאל סליצר כסטיבן העובד הסוציאלי מגיש משחק טוב ונאמן לרוח המחזה, כאיש שחושף את ההתעללות של האב בבנו הנכה. שי ראזואן בטום, אינו מדבר , למעט מלמולים שהם בהחלט עם פשר ומבטאים את הגיגי ליבו הכמוסים לעין כל אך חשופים למאורעות שהוא חווה על בשרו. משחקו הוא אמין וטוב ומעורר חמלה, אך גם כבוד.
להצגה שני קאסטים ובהם נוטלים חלק גם שחר פרץ, אביגיל ערמון, הילה ספורטס ועומרי גילאון.
הבימוי הוא של אלון טיראן שהשכיל להעביר את רוח המחזה הכואב הזה.
האכסניה באולם אהוד מנור בתיאטרון רמת גן הייתה קצת לקוייה, גם בשל הצפת ריח ביוב עז וחום מעיק באולם בשל אי הפעלת מיזוג האוויר. היו רק כמה מאווררים.
חיים נוי, עיתונאי, לשעבר העורך הראשי ומנכ"ל סוכנות החדשות עתי"ם, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA , מבעלי חברה בינ"ל לתקשורת, יח"צ ועיתונות, מבקר מופעים.
