לפני שנגש להגדרת פרק המבוא ולהנחת אבני היסוד להמשך המיסה אשר תעסוק בחקר התרבות ביחס למפץ הגדול ולמתן תוקף פילוסופי לתיאוריה הזו, אתאם תחילה ציפיות באשר למהות המיסה ומטרתה.
ראשית , קצת רקע על הנושא המדובר - תיאורית המפץ הגדול קיבלה את צורתה הנוכחית לאחר מאות שנים של מסקנות אשר נבנו זו על גבי זו, רק לפני כעשרים שנה התגלה (בצורה מקרית למדי) האקדח המעושן של המפץ הגדול . למען הדיוק, עם תגלית הרעש הסטאטי מהחלל החיצון התגלה רעשה של אנרגיה עתיקת יומין שמקורה בפיצוץ ראשוני. תגלית זו סגרה את הגולל על המחלוקת בין תומכי המפץ הגדול לבין תומכי תיאורית העולם כנצחי וסטאטי (נגע בה בהמשך) בקרב העולם האקדמאי. מכל מקום, תגלית זו נתנה את התוקף המדעי והמתמטיקאי לתיאורית המפץ הגדול ומאז זוהי התיאוריה המובילה ומהקובלת ברמה המדעית באשר לתחילת היקום ואחריתו. באשר לטיבה המדעי של התיאוריה יוכל הקורא לעיין בעשרות מאמרים וספרי מחקר שנכתבו וקיבלו את אישורו של העולם האקדמי הנוקשה.
המחקר שלי בנושא הוא דווקא ממקום שונה במעט ממחקר מדעי מדויק, ההסתכלות במיסה הבאה תהיה הן על ההשלכות התרבותיות של תיאוריה זו והן על תגובותיה של התרבות בת ימנו לתיאוריה החדשה.
יתרה על כך אצטרך לעמוד גם על חשיבותה של התיאוריה כתפנית רצינית בתפיסת האנושות את היקום ומאידך את הקיום. המחקר האנתרופולוגי סביב תיאורית המפץ הגדול יתעסק בעיקר ביכולות התודעתיות של ההמון לקבל את התיאוריה. זו תהיה נגיעה פילוסופית ביכולת התרבות לתפוס את היקום כבעל התחלה וסוף עם כל מה שמשתמע מכך. יכולת שמושפעת אגב מתפיסות תרבות ואמונות עתיקות יומין המושרשות בתרבות. בעצם השאלה הראשונה שהולידה את הטריגר הפילוסופי הזה היא -
'מדוע תיאורית המפץ הגדול לא התקבלה בתרבות כפי שהתקבלה באקדמיה? ומדוע היא לא עשתה את התפנית שכולם ציפו מתיאוריה בעלת השלכות גדולות שכזו - '
מפה ניתן לגשת להצגת הפרק הנוכחי, העמוד הראשון במחקר שיצטרך להתבסס עמוק 'בפילוסופיה האובייקטיבית' . זהו המבוא ותפקידו לסדר עבורי הכותב את ראשי הפרקים שיוצגו בעבודת המחקר.
בדומה לעבודת המחקר סביב 'הפילוסופיה הפרקטית' אנסה לסדר פה את משפטי המפתח או במקרה הזה הרעיונות אותן יש לחקור בגוף המיסה. אך, בשונה מהפילוסופיה הפרקטית זוהי אינה הצגת תיאורית חדשה או עמידה על אמיתותה , אלא זו לוגיקה סביב התרבות בת ימנו ויחסיה עם מסקנות מרעישות לכת הנובעות מחקר המפץ הגדול.
אם כן , לא בהכרח בסדר המוצג , להלן הנקודות למחקר הבא (כפי שמצטיירות בראשי נכון להיום) :
* אלברט אינשטיין ומסקנותיו על התרחבות היקום , מנקודת מבטו השמרנית על היקום כנצחי וסטאטי.
הסתירה איתה התמודד ברמה הפילוסופית בין תפיסתו את היקום כחסר התחלה וחסר סוף אל מול היקום המתרחב בעל נקודת התחלה ואחרית. החוקר הנועז אל מול השמרן המאמין.
* תפיסת התרבות העתיקה את מהות הקיום ומאידך את אלוהים , (אותה תפיסה המושרשת באינשטיין) כחוקר אל מול התפיסה החדשה הנובעת מהיקשים לוגיים מתוך תיאורית המפץ הגדול.
* השוואה קיצונית לתגלית גלילאו באשר לצורת כדור הארץ , התנגדות התרבות השלטת וקבלת ממצאיו בלית ברירה. המחיר אותו שילמו הן התרבות והן המדע בגלל תהליך תרבותי זה.
* הדת כאנטי תזה למפץ הגדול , נובעת בעיקר מתוך הרצון להיצמד אל הלא נודע. ע"י שימוש באותה ספקנות ממנה הם חוששים, כהני הדת יוצאים כנגד תיאוריה אשר קיבלה את תוקפה המדעי ביושר.
* הדת והשמרנות הדוגמית כאנטי תזה למפץ הגדול.. מדוע? על שום מה?
ההשלכות הפילוסופית של יקום מתרחב בעל נקודת התחלה וסוף אל מול היקום הקבוע שנוצר בנקודה מסוימת ונשאר במצבו הסטאטי כביום הבריאה.
ההיקשים הלוגיים בנוגע לראשית הקיום , תפיסת כדור הארץ והחיים כחלקיק מזערי ומקרי בתוך
מה שנראה כתוצאה מתמשכת של פיצוץ ראשוני.
נקודות אלו וכדוגמתן הן נקודות מחלוקת עיקריות עליהן לא תוכל הדת לוותר. השלכותיהן של מסקנות אלו שמים את תפקיד הדת וכוחה של האמונה במקום פרופורציונאלי כהתעסקות בלא נודע.
* יכולת התודעה של ההמון לאמץ אל ליבו את תיאורית המפץ הגדול תלויה ביכולתה של התיאוריה להוכיח עצמה אל מול כהני הדת ולעמוד על תוקפה המדעי כמחקר תופס ולא כתיאוריה על הלא ידוע.
* התרבות המתבססת על אלפי שנים, רצופה מהפכות תודעתיות בקרב ההמון באשר לתפיסת חייו. הקונפליקט הנובע מתוך המפגש בין התפיסה הישנה של קיום סטאטי אל מול התפיסה של קיום מתרחב )מעבר ללחצי הדת והאמונה) , גורם לאי יכולת של ההמון לתפוס את המפץ כתיאוריה מרעישה שהיא. בשונה מהתפיסה בקרב העולם המדעי. מדוע לא יכול ההמון לקבל את אמיתות התיאוריה כפי שהעולם המדעי יכול לקבל אותה?
* הפילוסופיה כמתן מענה ותוקף לתיאורית המפץ הגדול . הכרחית אל מול הקונפליקט הנובע בעיקרו מאי התאמה בין תפיסות פילוסופיות של תרבות ההמון.
* תוקפה הפילוסופי בבחינת יכולת תפיסה לוגית של הדברים ברמת ההמון הכרחית ליכולתו לקבלה כ'אמת אובייקטיבית' (לפחות לעת עתה), כפי שבזמנו תוקפו הפילוסופי נתן את היכולת לתפוס את כדה"א כעגול. אל מול קונפליקט הנובע בעיקרו מתפיסות פילוסופיות , פילוסופיה היא הכלי היחיד.
* תוקפה הפילוסופי של תיאורית המפץ הגדול בנושאים: ראשית היקום ואחרית הימים , אבולוציה תנועה ושינוי מתמיד , משמעות טבעו הלא נצחי של היקום , מאין הגיעה מאסה - כיצד נוצר חומר? , מקריות כדה"א תוך התייחסות ל'בורא' , משמעות היצורים וגורל האדם , סיבה ותוצאה ודטירמניזים קוסמי , קטנות תפיסת הקיום והאקראיות המקומית , הצצה 'לפילוסופיה הפרקטית' ויכולת לשלבה עם התיאוריה ברמת הסובייקט .
***
15/7/08
קוראים נכבדים שלום,
עם כניסתי לעומק הקורה בנושא זה נדהמתי לגלות כי הדלת אותה פתחתי מובילה לדיון לפילוסופי רב מימדים באשר להלשכות הלוגיות של התיאוריה המדוברת. בעצם, תוקפה הפילוסופיה של תיאורית המפץ הגדול מוביל להסתכלות מחודשת על רוב 'מושגי' החיים שנדונו עד עתה, לאור תגליות נרעשות אלו רצוי לייחס להן את החשיבות הפילוסופית ממש כמו לתגלית העולם ככדור.
כובד משקלה הפילוסופי של תיאוריה זו והדרך בה נוצר 'הטריגר' הזה במחשבתי , גרמו לי להגיע למסקנה כי הדרך היעילה להתחיל ולהתייחס לנושא כמעין זה תהיה ע"י דיאלוג מולך הקורא/ת. לכן בכדי להיות מסוגל לנהל דו שיח ודיון פילוסופי (ומתוך כך ל'שלוף' הגיונות) איתך הקורא/ת , פתחתי בלוג שכל עיסוקו הוא סביב נושא זה .
אשמח ואעריך מאד את שיתוף הפעולה מצדך, כתובת הדיון הפתוח היא -
http://blog.tapuz.co.il/anthropologicaldebat
סמוך ובטוח אני כי את חשיבות תוקפה הפילוסופי של תיאורית המפץ הגדול רואה אתה ממש כמוני...
לא הייתי רוצה שישרישו בבני בכיתה א' את הטענה שהעולם נוצר (יש מאין) ע"י אל עליון במהלך שבעת ימי בריאה. כפי שלא הייתי רוצה שישרישו בו את הטענה שכדור הארץ יושב על כתפו של ענק, או שהוא איננו כדור אלא שטוח...
"מדוע תיאורית המפץ הגדול לא התקבלה בתרבות כפי שהתקבלה באקדמיה...? "
פרק המבוא מציג את הטריגר הראשוני ואת עקרי הנקודות בפרקים הבאים בנושא.
15/7/08- דיון פתוח בנושא באתר :http://blog.tapuz.co.il/anthropologicaldebat
פרק המבוא מציג את הטריגר הראשוני ואת עקרי הנקודות בפרקים הבאים בנושא.
15/7/08- דיון פתוח בנושא באתר :http://blog.tapuz.co.il/anthropologicaldebat
