עמוד השדרה של רובנו אינו ישר, למעשה אך טבעי לצפות שכך יהיה כיוון שהרי אין אנו בנויים באופן סימטרי לא מבחינת האברים עצמם וודאי שלא מבחינת תפקודם. רובנו ימניים וחלקנו שמאליים בדומיננטיות של הידיים והאופן שבו אנו מחלקים עומסים בגוף הוא בד"כ לא סימטרי: את התיק נושאים ביד או על כתף אחת, כותבים ביד אחת וכולי. אז אין פלא שהעומסים על השרירים משני צדי עמוד השדרה אינם סימטריים וכך גם אורכם וחוזקם.
שרירים שנוטים לעבוד יותר נוטים גם להתקצר (לא תמיד אך זה נכון בד"כ.) לפיכך העקמת המצויה ביותר היא העקמת הקלה הקלאסית אשר בה בחלק העליון של הגב יש קיצור בשרירים שמחוברים לכתף לשכמה ולעמוד השדרה מה שב"כ מרים את הכתף הזו באופן כרוני לעומת הכתף השנייה ובמקביל "על מנת ליצור איזון" בצד הנגדי בתחתית עמוד הדרה ישנו גם כן כיווץ כרוני שב"כ מרים מעט את הצד הזה של האגן.
זאת עקמת שאפשר לאמור שמאפיינת אנשי עשייה. העשייה הלא מאוזנת של הצד הדומיננטי היא מרכיב מרכזי בעקמת זו.
ואולם שכיחה לא פחות היא העקמת הפיתולית, אשר לצערם של הסובלים ממנה היא הרבה פחות גלויה ומשום כך הסובלים ממנה לא "זוכים" בד"כ לקבל את ההבחנה - יש לך עקמת. לצערנו אולי אבחנה כזו איננה משמחת אבל הבנת המקור לסבל בהחלט יכולה להוות נדבך חשוב בהפחתת הסבל.
רופא ממוצע קונבנציונאלי מודד סטיות של עמוד השדרה בזוויות, פחות מ 13 מעלות לא ממש מרגשות אותו, אבל בעקמת הפיתולית אין זוויות סטייה במישור המדידה הרגיל. שם הסטייה היא סיבובית ומה שיוצר את הקשיחות היא העובדה שהגוף נלחם בסיבוב הזה כך שאפשר לתאר זאת כאילו האגן נאמר מסתובב שמאלה והחוליות שמעליו (החוליות הלומבריות מתקנות חזרה ע"י סיבוב הפוך, אלא שבמקרים כאלה ישנה מן התעקשות של הגוף לסיבוב בחוליות כך שהחוליות שמעליהן שוב מסתובבות שמאלה ואלה שמעליהן שוב מנסות לתכן וכן הלאה. זה למעש בדיוק מה שאנחנו עושים לסמרטוט ריצפה כשאנחנו סוחטים אותו ולא רק שכול המים יוצאים אלא שהוא נותר קשיח! ואחרי כול זה הרופא אומר שאין שום דבר כי אין זוויות סטייה.
אז מסתבר שעקמת קלה ובינונית שאינן מחלות מסוכנות כמו העקמת החריפה, הן בעיות שכיחות מאוד בחברה ואפשר לאמור שאחוז הסובלים מהן דומה לאחוז האנשים הסובלים מכאבי גב שזה ממש המון (דרך אגב זה לא 100 אחוזים אך לא רחוק מ80 אחוזים.) לעומת זאת היכולת הטיפולית של הרפואה הקונבנציונאלית דווקא לגבי המצבים הקלים יחסית והבינוניים היא יכולת כמעט אפסית שעומדת בקוטביות מאוד גדולה ליכולת המרשימה של הרפואה להציל חיים עם ניתוחי עקמת מסובכים המחדירים מוט קשיח לתוך עמוד השדרה.
ישנן כמובן שיטות טיפול רבות ומגוונות שמנסות לתת מענה למצבים האלה ובד"כ הן מתמקדות בפאן המכאני של הבעיה, מה שפעמים רבות שוב מסתיר מהן, הן את העקמת הפיתולית אשר לא ניתנת למדידה פשוטה, והן, את ההיבטים הרגשיים של העקמת!
אחד היתרונות היחסיים של שיטת בחט נעוץ באינטגרטיביות של השיטה אשר מאפשרת לראות את מכלול ההיבטים של האדם והבעיה ממנה הוא סובל,ולתת מענה משולב הן ברמה המכאנית, הן ברמה הרגשית, והן במתן כלים לעבודה עצמית ולהתמודדות טובה יותר עם הבעיה.
ברמה המכאנית, שיטת בחט עוסקת במקביל בארבע גישות טיפוליות שונות המשלימות האחת את השנייה, ושילובן אף מאפשר יעילות רבה יותר באפקטיביות של כל אחת מהן.
נקודת המוצא הראשונית היא המוכנות לפגוש דרך המגע את האדם כפי שהוא. לפני כל הצעה לתיקון ועבודה תיקון משותפת, נבנית מוטיבציה לעבודה זו. המוטיבציה מתחילה במקום בו המטופל חש שקודם כל המטפל שמח לפגוש אותו דרך המגע, ועוזר לו עצמו לפגוש את עצמו בזכות המגע. - זו למעשה הגישה של העיסוי ההוליסטי והיא מרכיב חשוב ביותר במיוחד בעבודה עם אנשים צעירים בעלי מוטיבציה נמוכה לשינוי. תוך כדי סוג כזה של מגע שמזמין מאוד את המטופל להיות נוכח בגוף שלו, אנחנו יוצרים תנודות הממחישות : א` את התנועה הקלילה הזורמת והנעימה הקיימת בגוף שלו (קטנה או גדולה ככול שתהיה). ב` - את מגבלות התנועה עם קיימות כאלה. ג` - את החיבור בין כל חלקי הגוף - התנודה עוברת כגל לכל האורך וממחישה כיצד הכל מחובר. כך מתחיל להיווצר קשר ויחס בין החלקים,ופתאום ניתן לחוש שהיד מחוברת לרגל, שהראש מחובר לכפות הרגליים, ועוד תחושות נפלאות שכאלה שהן אמת שאין אנחנו חווים אותה ברגיל.
מול הגבלות התנועה שפגשנו, אנחנו מציעים למטופל לעשות עבודה של "פתיחת קיצורים בפאסיה" זו למעשה העבודה המוכרת כעיסוי רקמות עמוקות אלא שהיא נעשית בשיטת בחט (בהשראת ה"רולפינג" עם אוריינטציה של תיקון המבנה באופן סיסטמאתי ולא כפתיחה מקרית של קיצורים בשרירים. פתיחת קיצורים בפאסיה הוא החלק שיוצר שינוי במבנה ויכול במידה לא מבוטלת לישר או להקטין זוויות של עקמת. (במתבגרים גם מונע החרפת הזוויות). הפאסיה זו המעטפת הקרומית שעוטפת כל שריר. הנטייה של הקרום להתקצר נובעת מהעובדה שהקרום לא יודע להתכווץ. אבל הקרום הזה שנראה כמו ניילון נדבק - שקוף ודק, הוא עוטף שריר שכל מהותו- יכולתו להתקצר ואח"כ להתארך מחדש. אז מה קורה לקרום כשהשריר שאותו הוא עוטף מתקצר? בקרום נוצרים כפלים, כמו כפלים של ווילון. וכשהשריר מתארך מחדש, שוב נמתחים הכפלים.
אך מה קורה כששריר מסוים שוכח להרפות? אז מתחיל הבלגאן, מכיוון שהקרום הזה יש לו נטייה להדבק, אז הכפלים שלו נדבקים אחרי זמן מה אחד לשני, והם גם נדבקים לכפלים של השכנים, וגם לעצמות שבסביבה. ההדבקות היא לא תהליך מהיר, אבל כשזה קורה, זה דבוק ממש, ואז לא ניתן שוב לפתוח את ההדבקות הזו ע"י מתיחה רגילה. הווה אומר שגוף ששרירים מסוימים בגלל הרגל של כיווץ לאורך זמן ללא שחרור, התקצרו בגלל שהמעטפת שבתוכה הם נמצאים התקצרה, - לא יוכל שוב לקבל את האורך המקורי של השריר ולא משנה כמה יוגה ומתיחות הוא יעשה. האפשרות היחידה לפתוח מחדש קיצורים אלה נמצאת בעבודה המשותפת של המטפל שמפעיל לחץ מדויק במקום ההדבקות, והמטופל, שצריך באותו זמן ליצור תנועה במינימום מאמץ, תנועה המותחת את אותו שריר.
עבודה משותפת ומדויקת זו, הגם שהיא עוברת דרך כאב נסבל, או אפילו כאב נעים, ולפעמים לא כל כך נעים., היא ממיסה מחדש את הפאסיה שנדבקה, ומרדדת אותה למצב הראשוני שלה. תוצאת העבודה הזו כשהיא נעשית בצורה מושכלת ולפי תכנית נכונה ששומרת על האיזון היחסי של הגוף לכול אורך התהליך, היא איזון הגוף ביחס לקו האמצע שלו, והקטנת לחצים על עמוד השדרה מה שמפחית באופן משמעותי כאבים הנובעים מלחצים אלה.
בנוסף, במהלך העבודה הזו, לומד המטופל תנועה נכונה בכל אחד מהמפרקים,ובכך הוא מקטין מאוד את הסיכוי להדבקות מחדש של הפאסיות. למרות זאת, בתהליך הצמיחה המהירה או בתנאים רגשיים מסוימים,ובפציעות, תיתכן נטייה חזקה לחזרה לאותן ההידבקויות כך שבמיוחד בגיל הנעורים יש לשים לב ולהמשיך לטפל לפי הצורך על מנת למנוע עיוותים שישפיעו גם על צורת העצמות עצמן.
כאן נכנס המקום של ההיבטים הרגשיים: ברורה לגמרי ההשפעה העצומה של תהליך ההתבגרות אצל נערות כאשר בנוסף לצמיחה המהירה שעלולה ליצור חוסר איזון, נכנס גם אלמנט ההסתרה של צמיחת השדיים. נערים ונערות כאחד, זקוקים מאוד להכלה הרגשית שמאפשרת ומזמינה אותם לצמוח ולהיות בדיוק מי שהם, ולא שום תוצר של ציפיות הסביבה. אלמנטים אלה, פעילים גם בגיל מאוחר יותר, אך כאן ניתן עדיין למנוע היווצרות של תבניות תנועה בעייתיות המבטאות בושה, פיתול של מי שאני באמת, הסתרה, פחד, נבוכות, ועוד.
בתוך גישת התנועה של שיטת בחט יש מקום לביטוי העצמי הזה. יש הזמנה להיות אני ויש אפשור הן לפרוק מתחים ע"י תנועה וקול, והן למצוא בתוך מרחב מוגן את התנועה הטבעית שלי - את התנועה שנעצרה בגלל לחצים חיצוניים של תרבות חברה ומערכות יחסים.
כאשר כל האלמנטים האלה נגישים למטופל והוא מקבל ומשתמש מתוכם במה שמתאים ורלוונטי בשבילו, הוא עושה שינוי אמיתי בכיוון של יתר איזון ובריאות ותחושת עצמי טובה וחזקה יותר!
שרירים שנוטים לעבוד יותר נוטים גם להתקצר (לא תמיד אך זה נכון בד"כ.) לפיכך העקמת המצויה ביותר היא העקמת הקלה הקלאסית אשר בה בחלק העליון של הגב יש קיצור בשרירים שמחוברים לכתף לשכמה ולעמוד השדרה מה שב"כ מרים את הכתף הזו באופן כרוני לעומת הכתף השנייה ובמקביל "על מנת ליצור איזון" בצד הנגדי בתחתית עמוד הדרה ישנו גם כן כיווץ כרוני שב"כ מרים מעט את הצד הזה של האגן.
זאת עקמת שאפשר לאמור שמאפיינת אנשי עשייה. העשייה הלא מאוזנת של הצד הדומיננטי היא מרכיב מרכזי בעקמת זו.
ואולם שכיחה לא פחות היא העקמת הפיתולית, אשר לצערם של הסובלים ממנה היא הרבה פחות גלויה ומשום כך הסובלים ממנה לא "זוכים" בד"כ לקבל את ההבחנה - יש לך עקמת. לצערנו אולי אבחנה כזו איננה משמחת אבל הבנת המקור לסבל בהחלט יכולה להוות נדבך חשוב בהפחתת הסבל.
רופא ממוצע קונבנציונאלי מודד סטיות של עמוד השדרה בזוויות, פחות מ 13 מעלות לא ממש מרגשות אותו, אבל בעקמת הפיתולית אין זוויות סטייה במישור המדידה הרגיל. שם הסטייה היא סיבובית ומה שיוצר את הקשיחות היא העובדה שהגוף נלחם בסיבוב הזה כך שאפשר לתאר זאת כאילו האגן נאמר מסתובב שמאלה והחוליות שמעליו (החוליות הלומבריות מתקנות חזרה ע"י סיבוב הפוך, אלא שבמקרים כאלה ישנה מן התעקשות של הגוף לסיבוב בחוליות כך שהחוליות שמעליהן שוב מסתובבות שמאלה ואלה שמעליהן שוב מנסות לתכן וכן הלאה. זה למעש בדיוק מה שאנחנו עושים לסמרטוט ריצפה כשאנחנו סוחטים אותו ולא רק שכול המים יוצאים אלא שהוא נותר קשיח! ואחרי כול זה הרופא אומר שאין שום דבר כי אין זוויות סטייה.
אז מסתבר שעקמת קלה ובינונית שאינן מחלות מסוכנות כמו העקמת החריפה, הן בעיות שכיחות מאוד בחברה ואפשר לאמור שאחוז הסובלים מהן דומה לאחוז האנשים הסובלים מכאבי גב שזה ממש המון (דרך אגב זה לא 100 אחוזים אך לא רחוק מ80 אחוזים.) לעומת זאת היכולת הטיפולית של הרפואה הקונבנציונאלית דווקא לגבי המצבים הקלים יחסית והבינוניים היא יכולת כמעט אפסית שעומדת בקוטביות מאוד גדולה ליכולת המרשימה של הרפואה להציל חיים עם ניתוחי עקמת מסובכים המחדירים מוט קשיח לתוך עמוד השדרה.
ישנן כמובן שיטות טיפול רבות ומגוונות שמנסות לתת מענה למצבים האלה ובד"כ הן מתמקדות בפאן המכאני של הבעיה, מה שפעמים רבות שוב מסתיר מהן, הן את העקמת הפיתולית אשר לא ניתנת למדידה פשוטה, והן, את ההיבטים הרגשיים של העקמת!
אחד היתרונות היחסיים של שיטת בחט נעוץ באינטגרטיביות של השיטה אשר מאפשרת לראות את מכלול ההיבטים של האדם והבעיה ממנה הוא סובל,ולתת מענה משולב הן ברמה המכאנית, הן ברמה הרגשית, והן במתן כלים לעבודה עצמית ולהתמודדות טובה יותר עם הבעיה.
ברמה המכאנית, שיטת בחט עוסקת במקביל בארבע גישות טיפוליות שונות המשלימות האחת את השנייה, ושילובן אף מאפשר יעילות רבה יותר באפקטיביות של כל אחת מהן.
נקודת המוצא הראשונית היא המוכנות לפגוש דרך המגע את האדם כפי שהוא. לפני כל הצעה לתיקון ועבודה תיקון משותפת, נבנית מוטיבציה לעבודה זו. המוטיבציה מתחילה במקום בו המטופל חש שקודם כל המטפל שמח לפגוש אותו דרך המגע, ועוזר לו עצמו לפגוש את עצמו בזכות המגע. - זו למעשה הגישה של העיסוי ההוליסטי והיא מרכיב חשוב ביותר במיוחד בעבודה עם אנשים צעירים בעלי מוטיבציה נמוכה לשינוי. תוך כדי סוג כזה של מגע שמזמין מאוד את המטופל להיות נוכח בגוף שלו, אנחנו יוצרים תנודות הממחישות : א` את התנועה הקלילה הזורמת והנעימה הקיימת בגוף שלו (קטנה או גדולה ככול שתהיה). ב` - את מגבלות התנועה עם קיימות כאלה. ג` - את החיבור בין כל חלקי הגוף - התנודה עוברת כגל לכל האורך וממחישה כיצד הכל מחובר. כך מתחיל להיווצר קשר ויחס בין החלקים,ופתאום ניתן לחוש שהיד מחוברת לרגל, שהראש מחובר לכפות הרגליים, ועוד תחושות נפלאות שכאלה שהן אמת שאין אנחנו חווים אותה ברגיל.
מול הגבלות התנועה שפגשנו, אנחנו מציעים למטופל לעשות עבודה של "פתיחת קיצורים בפאסיה" זו למעשה העבודה המוכרת כעיסוי רקמות עמוקות אלא שהיא נעשית בשיטת בחט (בהשראת ה"רולפינג" עם אוריינטציה של תיקון המבנה באופן סיסטמאתי ולא כפתיחה מקרית של קיצורים בשרירים. פתיחת קיצורים בפאסיה הוא החלק שיוצר שינוי במבנה ויכול במידה לא מבוטלת לישר או להקטין זוויות של עקמת. (במתבגרים גם מונע החרפת הזוויות). הפאסיה זו המעטפת הקרומית שעוטפת כל שריר. הנטייה של הקרום להתקצר נובעת מהעובדה שהקרום לא יודע להתכווץ. אבל הקרום הזה שנראה כמו ניילון נדבק - שקוף ודק, הוא עוטף שריר שכל מהותו- יכולתו להתקצר ואח"כ להתארך מחדש. אז מה קורה לקרום כשהשריר שאותו הוא עוטף מתקצר? בקרום נוצרים כפלים, כמו כפלים של ווילון. וכשהשריר מתארך מחדש, שוב נמתחים הכפלים.
אך מה קורה כששריר מסוים שוכח להרפות? אז מתחיל הבלגאן, מכיוון שהקרום הזה יש לו נטייה להדבק, אז הכפלים שלו נדבקים אחרי זמן מה אחד לשני, והם גם נדבקים לכפלים של השכנים, וגם לעצמות שבסביבה. ההדבקות היא לא תהליך מהיר, אבל כשזה קורה, זה דבוק ממש, ואז לא ניתן שוב לפתוח את ההדבקות הזו ע"י מתיחה רגילה. הווה אומר שגוף ששרירים מסוימים בגלל הרגל של כיווץ לאורך זמן ללא שחרור, התקצרו בגלל שהמעטפת שבתוכה הם נמצאים התקצרה, - לא יוכל שוב לקבל את האורך המקורי של השריר ולא משנה כמה יוגה ומתיחות הוא יעשה. האפשרות היחידה לפתוח מחדש קיצורים אלה נמצאת בעבודה המשותפת של המטפל שמפעיל לחץ מדויק במקום ההדבקות, והמטופל, שצריך באותו זמן ליצור תנועה במינימום מאמץ, תנועה המותחת את אותו שריר.
עבודה משותפת ומדויקת זו, הגם שהיא עוברת דרך כאב נסבל, או אפילו כאב נעים, ולפעמים לא כל כך נעים., היא ממיסה מחדש את הפאסיה שנדבקה, ומרדדת אותה למצב הראשוני שלה. תוצאת העבודה הזו כשהיא נעשית בצורה מושכלת ולפי תכנית נכונה ששומרת על האיזון היחסי של הגוף לכול אורך התהליך, היא איזון הגוף ביחס לקו האמצע שלו, והקטנת לחצים על עמוד השדרה מה שמפחית באופן משמעותי כאבים הנובעים מלחצים אלה.
בנוסף, במהלך העבודה הזו, לומד המטופל תנועה נכונה בכל אחד מהמפרקים,ובכך הוא מקטין מאוד את הסיכוי להדבקות מחדש של הפאסיות. למרות זאת, בתהליך הצמיחה המהירה או בתנאים רגשיים מסוימים,ובפציעות, תיתכן נטייה חזקה לחזרה לאותן ההידבקויות כך שבמיוחד בגיל הנעורים יש לשים לב ולהמשיך לטפל לפי הצורך על מנת למנוע עיוותים שישפיעו גם על צורת העצמות עצמן.
כאן נכנס המקום של ההיבטים הרגשיים: ברורה לגמרי ההשפעה העצומה של תהליך ההתבגרות אצל נערות כאשר בנוסף לצמיחה המהירה שעלולה ליצור חוסר איזון, נכנס גם אלמנט ההסתרה של צמיחת השדיים. נערים ונערות כאחד, זקוקים מאוד להכלה הרגשית שמאפשרת ומזמינה אותם לצמוח ולהיות בדיוק מי שהם, ולא שום תוצר של ציפיות הסביבה. אלמנטים אלה, פעילים גם בגיל מאוחר יותר, אך כאן ניתן עדיין למנוע היווצרות של תבניות תנועה בעייתיות המבטאות בושה, פיתול של מי שאני באמת, הסתרה, פחד, נבוכות, ועוד.
בתוך גישת התנועה של שיטת בחט יש מקום לביטוי העצמי הזה. יש הזמנה להיות אני ויש אפשור הן לפרוק מתחים ע"י תנועה וקול, והן למצוא בתוך מרחב מוגן את התנועה הטבעית שלי - את התנועה שנעצרה בגלל לחצים חיצוניים של תרבות חברה ומערכות יחסים.
כאשר כל האלמנטים האלה נגישים למטופל והוא מקבל ומשתמש מתוכם במה שמתאים ורלוונטי בשבילו, הוא עושה שינוי אמיתי בכיוון של יתר איזון ובריאות ותחושת עצמי טובה וחזקה יותר!
אבי בחט מהמובילים בתחום הטיפול במגע ותנועה, המפתח את שיטתו למעלה מ20 שנה.
עוד על אבי בחט ועל שיטתו בפורטל 'דרך גוף'
http://www.bodyways.org/index/flyer_index.asp?details_new_id=875
עוד על טיפולים ועל מטפלים בפורטל דרך הגוף
עוד על אבי בחט ועל שיטתו בפורטל 'דרך גוף'
http://www.bodyways.org/index/flyer_index.asp?details_new_id=875
עוד על טיפולים ועל מטפלים בפורטל דרך הגוף
