תולעי וטפילי מעיים - מכת מדינה! 

הקדמה

סובלים מכאבים או אי נוחות בבטן? משלשלים? ישנה נפיחות? גזים? רצון לאכול מאכלים מתוקים ובצקים ללא שליטה? עצירות? צואה בצורות מוזרות או במרקם משונה? שינויים במצב הרוח? עצבנות? הפרעות קשב וריכוז? תת ספיגה? נשירת שיער? אלרגיות? אובחנתם על ידי רופאים כסובלים ממעי רגיז? - אם משהו מאלה מדבר אליכם, אז בואו נבחן זאת - ממליצה לקרוא את המאמר הנוכחי במלוא תשומת הלב.

ברוכים הבאים לעולם הטפילים

תאמינו או לא, זה לא מתחיל ולא נגמר בתולעים במעיים...ישנם כל כך הרבה סוגי טפילים ומזהמים שיכולים לחיות במעיים ולהזיק לנו - הרשימה ארוכה.

בהקשר ספציפי לתולעים, כבר לפני שנה פיתחתי תיאוריה (לא מוכחת מדעית!) שהתולעים פיתחו עמידות לתרופות הקונבנציונליות המקובלות כגון וורמוקס, מה שמסביר יפה את כל האנשים שמגיעים עם הבעיה לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לטפל עם תרופות ללא הצלחה.

חשוב להבין שההדבקות היא קלה ביותר, מה עוד שביצי התולעים יכולות לחיות זמן ממושך מאוד על רהיטים, מגבות, מצעים ולמעשה בכל מקום, ומספיקה נגיעה קלה והכנסת היד לפה כדי להדבק. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בקישור המופיע למטה בנושא תולעי מעיים.

כאמור, אינני רוצה להתמקד רק בתולעים (אם כי זה אכן מרגיש שהנושא הפך לדחוק ודחוף בקרב הציבור לאחרונה), מאחר וישנם כל כך הרבה גורמים מזהמים שיכולים לחיות בכיף במעיים ולגרום לבעיות רבות, ואף אעיז לומר, שלעיתים כאשר ישנו מזהם אחד (כגון תולעים), יש סיכוי לא קטן שקיימת נוכחות מזהמים נוספים.

נ.ב: העידן בו דיברו רק על קנדידה כבר מזמן מאחורינו - ברוכים הבאים לעולם הטפילים.

סוגי מזהמים

אם כך, אילו מזהמים נוספים יכולים לחיות בתוכנו ועל חשבוננו ולגרום לנזק? 

אמנה את העיקריים:

1.הליקובקטר - נא לא להסתפק בבדיקת הנשיפה! במקרים רבים מידי היא יוצאת תקינה וזה לא מעיד על כך שהחיידק מוגר. שימו לב שרק אחוז קטן מהאוכלוסיה בכלל מפתח סימפטומים, כלומר, יכול להיות אדם עם הליקובקטר במצב מתקדם ולא לחוש בסימפטומים עד שהנזק כבר גדול ולא מקשרים בין הבעיה הקיימת להליקובקטר.

2. אמבות - הימצאות אמבות במערכת העיכול יכולה להיות א-סימפטומטית אך מאידך, יכולה לגרום לסימפטומים רבים. התסמינים משתנים בהתאם לסוג האמבות - ישנם מינים רבים. ישנן אמבות הנוטות ליצור ציסטות - מה שעלול להראות בטעות כגידולים במעי, וישנן אמבות שיכולות לגרום לתסמינים קשים, שלשולים ודלקות מעי לא סימפטיות. יש מי שחוזר מטיול במדינות המזרח ומכיר היטב את התופעה.

3.בלסטוציסטים -מדובר על טפילים יחסית מאוד שכיחים הנמצאים במעי ועשויים לגרום לטווח סימפטומים המאובחן לעיתים קרובות כ- IBS (תסמונת המעי הרגיז) מאחר ויכולים להיות עצירויות ושלשולים, בחילות, התכווצויות בבטן, עייפות, חולשה ותשישות, נפיחות וגזים עם כאבי בטן, שינויים במצב הרוח, אלרגיות למיניהן כולל קשיי נשימה, בעיות עוריות, מזון לא מעוכל בצואה ועוד. 

4. קנדידה - קנדידה היא מזהם פטרייתי, היא מצוייה באופן טבעי בכולנו והבעיות מתחילות רק כשהיא מתרבה מאוד ומאזן החיידיקים הידידותיים אינו מספק.  לא ארחיב על הסימפטומים שלה מאחר ודובר עליה רבות, אך כמו תמיד אקפיד לציין שלא כדאי למהר לקבוע אבחנה של הפטרייה הזאת, מאחר וישנם מזהמים נוספים או בעיות אחרות שיכולות לגרום לאותם סימפטומים. חשוב לעשות אבחנה נכונה לפני שמטפלים.

העובדה שהרפואה הקונבנציונלית לא מכירה בתופעה לא אומרת שהיא איננה קיימת.

לצערי, קנדידה הפכה לטרנד וכל דבר קטן הפך להיות מאובחן שלא בצדק כקנדידה. יש נטייה מוגזמת בקרב מטפלים להכריז על מצב קנדידה כאשר זה רחוק מלהיות נכון.  ודרך אגב, מאחר וקנדידה קיימת בכולנו, בדיקות צואה לקנדידה עשויות לצאת חיוביות אצל כל אדם שילך להיבדק - השאלה היא מה הרמה שלה ומה מצב האדם מבחינה סימפטומטית.  

5. תולעי מעיים - יש כמה סוגי תולעים כגון, תולעים עגולות (אסקריאזיס), תולעי שוט (טריכוריאזיס) ותולעי וו (אנקילוסטומה), אך הנפוצות ביותר הן תולעי המחט (oxyuria). מעבר לאי נוחות שתיכף אפרט, ישנן תולעים שעשויות לגרום לתת תזונה ואנמיה, לבעיות נשימה עקב הדעתן לריאות, להזיק ללב או אף לחדור את דפנות המעיים ולגרום לבעיות קשות.

התסמינים של תולעים עשויים להיות גרד בפי הטבעת (בייחוד בלילה מאחר ואז הנקבות יוצאות להטיל את ביציהן באזור) כאבי בטן וגזים ולעיתים גם נדודי שינה וסיוטי לילה. חשוב לציין שיכול להיות מצב בו יש תולעים אך אין גרד בפי הטבעת.

עוד על תולעי מעיים: http://www.ayahod.com/?page=Data/Ezra_reeshona/Tolaaim.htm

6. פרוטוזואה - כינוי כללי למזהמים חד תאיים (כגון האמבות) היכולים לחיות בתוכנו למשל: ג'יארדיה שהינה טפיל נפוץ שעשוי לגרום לבעיות ספיגה, שלשולים, צואה בעלת ריח חריף וצבע בהיר.  לא אלאה אתכם בשמות, רק אומר שישנם מזהמים רבים וכל אחד מהם יכול לגרום לתופעות אחרות בגוף.

איך נדבקים?

שתיית מים לא נקיים ומזוהמים, הרעלת מזון, אכילת מזון נע כגון בשר נגוע, ביצים ודגים חיים ולא מבושלים, אי שמירה על היגיינה כמו שטיפת הידיים לאחר השהות בשירותים, טיול בארצות המזרח, עקיצות של חרקים, הדבקה מאדם לאדם...

אבחון - איך?

בדרך כלל האבחון נעשה על ידי בדיקת צואה לטפילים.  ההמלצה היא לערוך את הבדיקה עם צואה טרייה עד כמה שאפשר ויש לחזור על הבדיקה מספר פעמים עד שמוודאים אם הטפיל קיים או לא. חשוב לאבחן כמו שצריך - בדיקות שיוצאות תקינות לא בהכרח אומרות שהכל בסדר.

מה הן התופעות והסימפטומים שעשויים לחוות כאשר יש מזהמים במעיים?

הערה: לכל סוג של מזהם יש סימפטומים שיותר אופייניים לו, אך פעמים רבות ישנם סימפטומים שיכולים להתאים לכמה סוגי מזהמים והאבחנה נעשית על ידי בדיקות צואה. הרשימה הבאה איננה עושה הפרדה ובאה לתת תמונה רחבה לכל הסימפטומים שיכולים להופיע בעקבות מזהם זה או אחר שחי לו במעי. עוד חשוב לציין, שהסימפטומים הללו יכולים להיגרם כתוצאה מבעיות/מחלות אחרות ולכן, אין להסיק מכך שהגורם הינו רק בעיית מזהמים במעי!!!

1. יציאות בעלות ריח חריף ורע במיוחד, יציאות שומניות או נדבקות, שאריות מזון לא מעוכל בצואה, צואה בהירה מאוד, צואה המלוורה בריר, שלשולים מימיים, עצירויות, צואה בצורת כדורים קטנים או כמו חוטים דקים

2. טחורים/דימום מפי הטבעת

3. צרבות / ריפלוקס

4. כאבי בטן

5. גזים / נפיחויות

6. ירידה או עליה במשקל

7. מעי רגיז

8. רצון לאכול מתוק - ישנם מזהמים שזקוקים לסוכרים על מנת להתקיים. מאחר והם חיים על חשבון הפונדקאי (הגוף המארח), הם "שולחים אותנו" להכניס לפה את המזון לו הם זקוקים.

9. שינויים במצב הרוח

10. חסרים תזונתיים כגון אבץ, ברזל (אנמיה), חוסר ב- B12

11. בעיות ריאתיות / אסטמה

12. מחלות אוטואימוניות

13. אלרגיות למיניהן

14. בעיות עוריות כגון אורטיקריה, פריחות, גירויים וגירודים

15. פטרייה וגינאלית

16. חולשה ועייפות

17. שיעול וליחה כרוניים

חשוב: רבים לא מקשרים בעיות כגון אסטמה, מחלות אוטואימוניות, אנמיה ועוד, עם קיומם של מזהמים במעיים, אך הקשר הוא הדוק (כמובן שאין זה אומר שכל אסטמה, מחלה או אלרגיה מקורה בטפילים!)

טיפול קונבנציונלי

במקרים רבים כל הבדיקות יוצאות תקינות - החדשות הרעות הן: זה לא אומר שיצאתם נשכרים. תקשיבו לגוף שלכם ולמה שהוא מספר לכם, ואם קיימת בעיה אל תזניחו אותה רק בגלל שהבדיקות תקינות.  יש אף רופאים שיודעים מראש שיש לחזור על הבדיקות בצואה כדי לוודא אם יש או אין טפיל.

וורמוקס - התרופה הידועה לטיפול בתולעי מעיים.

פלג'יל (מטרונידזול) - אחת התרופות הידועות בשימוש הניתנת, בין היתר, לטיפול במזהמים וחיידקים במערכת העיכול.

אם וכאשר יש שלשולים בלתי פוסקים, עשויים לתת תרופות לעצירת השלשול ועירוי נוזלים להחזרת מאזן הנוזלים לאיזון.

תרופות - תופעות לוואי

בחילות וכאבי בטן הן תופעות לוואי אפשריות של התרופה שלעיתים אין מנוס מלהשתמש בה. אך נשאלת השאלה האם אפשר גם אחרת - והתשובה היא: בוודאי!

טיפול נטורופתי

כאשר מתמידים בטיפול בעקשנות, יש סיכוי לא רע להצליח למגר את הבעיה, למרות ואף על פי שישנם טפילים מאוד עקשנים. הטיפול הטבעי יכול להניב תוצאות מצויינות. חשוב לדעת איך ועם מה לטפל, וכאמור - חשובה מאוד ההתמדה והעקשנות.

צריך לזכור, שלא מספיק לפעול כנגד המזהם הטפילי ולזמום לחסלו, חשוב לא פחות לחזק את הגוף עצמו (הפונדקאי / המאחסן) כדי לאפשר לו להתמודד טוב יותר ואף למנוע חזרת הבעיה.

צמחי מרפא

אני עושה שימוש חיצוני מבוקר בצמחי מרפא כגון: אלוורה, פרופוליס, שום ועוד. במקרה של תולעים, נעשה שימוש גם בצמחים הידועים כ-  Anthelmintic(נוגדי תולעים). 

הטיפול הפנימי בטפילים נעשה באמצעות פורמולות המכילות צמחים אנטי-חיידקיים, אנטי-טפיליים, אנטי-פרזיטים, אנטי-זיהומיים, צמחים מחטאים חזקים למערכת העיכול,  וכדומה.

יעילות הצמחים היא מופלאה וחזקה!

תזונה

כמובן שאי אפשר ללא השילוב של תזונה מתאימה לקטילת המזהם ולחיזוק ושיקום מערכת העיכול והגוף בכלל.  תזכרו שגוף חלש מאפשר למזהם לשגשג ולהתפתח בקלות רבה יותר.

ההמנעות מסוכרים היא מובנת מאליה, כנ"ל לגבי מזונות מעובדים. ניתן לכוון את התפריט לתזונה שתסייע לניקוי רעלים (לעיתים מזהם כגון קנדידה למשל, עשוי להפריש רעלנים כאשר הוא מתפרק או מומת, ולכן חשוב לנתב רעלנים אלו אל מחוץ לגוף).

סוכרים הם משהו שאני ממליצה להימנע ממנו לחלוטין בתקופת הניקוי והטיפול מאחר וסוכרים מהווים מצע טוב, פורה ונפלא עבור המזהם שנמצא במעי.

סיבים תזונתיים - כחלק משיקום פעילות מעיים והשבת מאזן החיידקים הידידותיים, יש לקבל אספקה נאותה של סיבים תזונתיים. חשוב גם לא להגזים מאחר ועודף סיבים יכול לגרות את המעי ולגרום דווקא לכאבי בטן וגזים מרובים. ההכוונה חייבת להיות אישית ואינדיווידואלית.

זרעי דלעת וגזרים חיים - מכילים חומרים כאנטילמטיים (נוגדי תולעים).

אורגנו - שמן האורגנו כבר ידוע לכל בשמו "האנטיביוטיקה הטבעית".  הוא ידוע בהשפעתו המופלאה להשמדת טפילים וטיפול בזיהומים.

שום - תרופת סבתא ידועה מזה אלפי שנים - השום קוטל טפילים - ולא משנה איך קוראים להם.

הטיפול בשבועות הראשונים עשוי להיות לא נעים, הגוף בשלבי ניקוי ורעלנים רבים עשויים לעלות לפני השטח ולהציף את הדם לפני יציאתם מהמערכת.

תוספים

תוספים כגון עשב דגנים מרוכז המכיל את עשב החיטה, עשה השעורה ועשה אספסת להחזרת הויטמינים והמינרלים באופן טבעי לגוף.

ג'ל אלוורה לשתייה - האלוורה ידועה בהשפעתה האנטי בקטריאלית, האנטיספטית, האנטי פטרייתית ומונעת הדלקות. היא מסדירה ומאזנת את פעילות מערכת העיכול ואף מכילה את כל הויטמינים והמינרלים שהגוף זקוק להם. (שימו לב: מדובר על ג'ל אלוורה מיוצב ללא אלואין)

פרוביוטיקה (חיידיקים ידידותיים) - חשובה מאוד! אם כי לא תמיד אני עושה בה שימוש כחלק מהטיפול מאחר ולעיתים יש דברים אחרים דחופים יותר. אך בהחלט, פרוביוטיקה עשויה להשתלב כחלק מהפרוטוקול הטיפולי בהמשך.

כדורי "הרב באלנס" - כדורים ייחודיים אלו מיועדים לא רק לתמיכה ולחיזוק החיסוני ההכרחי בטיפול במצבים אלו, אלא אף לקטילת המזהמים.  הם מכילים כורכומין (החומר הפעיל בכורכום) בריכוז גבוה מאוד בשילוב צמח האכינצאה ופפרין (החומר הפעיל בפלפל השחור שאחראי על העצמת ספיגת הכורכומין בגוף) - הכורכום ידוע בתכונתו האנטי-בקטריאלית, אנטי-דלקתית, אנטי-פטרייתית, הוא בעל פעילות מטבולית חשובה ביותר, הוא מסייע לפעילות הכבד ומגן עליו ובין היתר, הוא נחקר ביותר בתחום האנטי-סרטני. האכינצאה היא צמח עוצמתי המחזק את מערכת החיסון, בעל פעילות נוגדת חיידקים חזקה, אנטי פטרייתית, מחטאת ועוד. שילוב הצמחים הייחודי שבכדור זה הוא אידאלי וקריטי כחלק מטיפול בטפילים ומזהמים במעיים על כל הסימפטומים שלהם, כולל שילשולים ובעיות בבטן.

תמצית זרעי אשכוליות - חיטוי למערכת העיכול, מהוה חלק בלתי נפרד מהטיפול השלם הכולל את צמחי המרפא, התוספים והתזונה.

משחה חיצונית לטיפול בגרד בפי הטבעת: "אלו-פרופוליס". משחה חזקה מאוד המכילה גם את האלוורה וגם את הפרופוליס. מרגיעה ומטפלת בגרד עקב תולעים. מהווה טיפול חיצוני תומך. גם משחה על בסיס צמח הנים נהדרת למצבים אלו.

הערה:כשיש תולעים או אף הליקובקטר יש לטפל בכל המשפחה - גם כשאין סימפטומים.

גוף-נפש

מתח וסטרס בהחלט יכולים להחמיר ולהעצים בעיית טפילים במעי. יש אף מי שסובר שמצב נפשי קשה יכול לגרום לבעיה הטפילית - במצב זה הגוף נחלש ומערכת ההגנה של הגוף לא מתפקדת במיטבה ולא עומדת על המשמר - ההדבקות במצבים אלו תהיה הרבה יותר קלה, וכך גם ההתרבות והשגשוג של מזהמים קיימים.

הטיפול הנטורופתי משלב בתוכו עזרה מתחום הגוף-נפש: הרפיה, שיחות, דמיון מודרך, נשימות, טכניקת EFT ועוד כדי לסייע להוריד את מפלס הסטרס ולדעת להתנהל איתו טוב יותר מבלי לתת לו לפגוע בגוף.

פעילות גופנית

אני מדברת על פעילות גופנית רבות בהקשר הטיפולי. פעילות גופנית מאפשרת הזרמת הדם בכל הגוף, מאפשרת לחמצן וחומרים מרפאים הנמצאים בדם להגיע לכל מקום ולהאיץ במערכת הריפוי הספונטנית של הגוף, פעילות גופנית גורמת להפרשת חומרים משככי כאב, חומרים שעושים מצב רוח טוב ועוד.

ישנה סברה שתולעי מעיים אוהבות "להתיישב" בגוף עצלן יותר מאשר בגוף פעיל. אני מאמינה שיש בכך הגיון רב.

לסיכום

אם הרופא לא יודע מה יש לכם, אם כל הבדיקות יוצאות תקינות ונאלצים לומר לכם שיש לכם מעי רגיז - תמיד תזכרו שמעי רגיז זאת לא אבחנה! זאת לא מחלה! זה רק סימפטום למשהו אחר. ישנה סיבה לכך שהמעי מתנהג בצורה "רגיזה" - עכשיו צריך לגלות מה הגורם לכך וכחלק מהמסע הזה חשוב לשלול קיומם של טפילים/מזהמים בדיקת טפילים בצואה.

כמדומני, ניתן להשיג היום אפילו דרך קופות החולים את רוב הבדיקות (פרט לקנדידה), אך גם אם לא, גשו למעבדה פרטית אם צריך וודאו מה לא בסדר.

הסימפטומים שרבים מגיעים איתם לקליניקה יכולים להיות כמעט כל דבר, לכן התשאול שנערך בפגישה מאוד חשוב כחלק  מהאבחון.

אין טיפול זהה לכולם! הסימפטומים מאוד שונים מאחד לשני וחשוב להתאים את התוכנית הטיפולית באופן אישי.

הגוף שלנו הוא מכונה מדהימה שאנחנו עדיין לא התחלנו להבין איך היא באמת פועלת, אך אין ספק שכשמשהו מפריע לו הוא יודע "לדבר".  אחד הדברים המדהימים שעושה הנטורופתיה, זה ללמד אותנו להקשיב טוב יותר לשפה שבה מדבר איתנו הגוף על מנת שנוכל לטפל בו טוב יותר.   יש לנו רק גוף פיזי אחד שאמור לשרת אותנו שנים רבות - בואו נתייחס אליו בכבוד הראוי ולא נקבלו כמובן מאליו.

~ קבלו את "המדריך השלם לחורף" מאת איה הוד  בחינם!!!  לחצו כאן ~