כוח הרפוי של הגוף 

כוח הריפוי של הגוף

מאת: תמרה גולדמן

ברצוני לפתוח בחוויה אישית שעברתי לאחרונה. חוויה שחיזקה את אמונתי בכוח הריפוי של הגוף ובכוח השפעתה של הנפש על הגוף.
הכול התחיל משיחת טלפון בה נודעה לי הבשורה כי בעלי, פוטר מעבודתו באופן מפתיע למדי.
תוך זמן קצר, החל מפלס המתח והלחץ לעלות ולגעוש בנוסף לעובדה כי הייתי בחודש שביעי להריון.הייתי במצב של חרדה, תחושה שהכול הולך להשתנות ושהדברים לא יהיו כפי שהיו..
הרגשתי כי בתוך כל המתח אני נופלת למצב של ביטול של עצמי והקרבה למען השגת המטרה. תמיכה בבעלי ובבני ללא התייחסות לעצמי, העמסת יתר על עצמי מתוך אמונת שווא עתיקה כי אם אעמיס על עצמי מספיק ואעשה כל מה שצריך הדברים ישתנו וישתפרו. אם אהיה מספיק עסוקה ארגיש את הלחץ פחות ואעלים אותו. אך למעשה האמת הייתה שנכנסתי ללחץ וחרדה במידה כזו אשר החלישו מאוד את כוחות הנפש והגוף שלי.
התחלתי להרגיש את היחלשות הגוף בכלל ואת היחלשות המערכת החיסונית בפרט. ההיחלשות התבטאה תחילה בהתקררויות הולכות וחוזרות, כמויות רבות של ליחה ולבסוף בחום גבוה שלא ירד. לאחר כעשרה ימי חום גבוה הגעתי לאשפוז בבית החולים עם החום, רעידות וצמרמורות חזקות, קוצר נשימה וחולשה פיזית חזקה.
לאחר בדיקות מרובות נמצא כי נדבקתי בווירוס בשם סי.אם.וי שהינו ווירוס מסוכן בהריון אך במידה קטנה בשליש האחרון.
בבית החולים עברתי ממחלקה למחלקה בשל מצבי המורכב. לבסוף מיקמו אותי במחלקה פנימית והרגשתי אכזבה גדולה כשהרופאים ציינו בפני כי אין באפשרותם לעזור הרבה אך יכולים לסייע על ידי טיפול תומך, מכוון שמדובר בווירוס שאין לו תרופה.לא ידעתי בדיוק למה הכוונה במושג ,טיפול תומך" אך המילה "תומך" גרמה לי תחושת הקלה ונחמה מסוימת.
הקלה זו לא נמשכה זמן רב כי התברר לי במהרה שה"טיפול התומך" כולל השקמה ב-4-5 לפנות בוקר, מדידות ובדיקות מספר פעמים ביום כולל דקירות אין סופיות של מחטים כואבים, חיבור לאינפוזיות, חיבור למוניטור ובדיקות של העובר, חיבור לצינור חמצן, כל אלו גרמו לי להיראות כמו חייזר מפלצתי עם בטן גדלה ותופחת במהלך שבועיים של אשפוז.
הרגשתי כי אני ממשיכה להיחלש ולהתעייף, מצבי הבריאותי התדרדר: בדיקות הדם הראו הפרעות בכל ערכי הדם- כדוריות דם לבנות, אדומות, המוגלובין, טסיות הדם כולם צנחו בערכיהם מטה במהירות בזק מפחידה. בנוסף, התגלו הפרעות בתפקודי כבד, החמרה בקוצר הנשימה וכן הצטברות נוזלים בריאות ובכל הגוף. הצטברות הנוזלים באה לידי ביטוי גם בבצקות שגרמו לרגלי להתנפח פי שלוש מגודלן הטבעי וכן לצבירת יתר של נוזלים במי השפיר של העובר.
עקב החמרה במצבי הבריאותי הוחלט כי יש לטפל בי בתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית כדי לעזור לגוף להתגבר על הווירוס, התרופה לא נחקרה מספיק לגבי הריון והיה חשש גדול לפגיעה בעובר.
הגעתי למצב של ייאוש גדול. הדבר האחרון ששבר אותי נפשית הייתה העובדה כי קיימת אפשרות כעת לפגיעה רצינית בעובר עקב מצבי העגום. בד בבד חלה גם בני, שהיה בעצמו בחרדה גדולה נוכח מצבי הקשה, ובנוסף,בעלי הראה סימנים של מצוקה גדולה וייאוש.
נכנסתי להתקלח ובכיתי עם המים הזורמים וביקשתי לקבל את הכוח לצאת מהמצב הקשה שנקלעתי אליו בתחושה של ייאוש ואין מוצא. חשבתי הרבה על נדב וגיא ועל העובר שכה זקוקים לי ולהבראתי עכשיו יותר מתמיד. ואז קרה דבר מדהים. התחלתי לקבל כוח מבפנים למרות מצבו הקשה של הגוף, והרגשתי כי אני חייבת למצוא דרך לעזור לעצמי למצוא פיתרון כלשהו.
באתו היום בערב קיבלתי טלפון מפתיע ממטפלת שלי, שסייעה לי בעבר בתקופות משבר, יועצת נפשית-רוחנית. הטלפון שלה הגיע בדיוק בזמן שבו הרגשתי כי מתעורר בי כוח מחודש וחיפשתי פיתרון למצוקה. באותה שיחה היא שאלה: "תמרה, מה קורה איתך?" ואני עניתי: "הגעתי לייאוש ואני לא יכולה להמשיך כך יותר, אני חייבת למצוא פיתרון ולצאת מהמצב הזה, הרופאים לא יכולים לעזור לי ואני לא מוכנה לקחת תרופות ניסיוניות, לא אתן שיפגעו בעובר שלי, אני לא יודעת מה לעשות". היא ענתה לי כי מתוך הייאוש קיבלתי כוח פנימי ואני מחפשת את העזרה מבפנים ולא מבחוץ מתוך חוסר ברירה.
לאחר אותה שיחה הרגשתי את הכוח הפנימי מתגבר, וכן שהרצון שלי להתגבר על המחלה הולך וגובר ואת האמונה שלי בעצמי וביכולתי לסייע לעצמי מכוון שאין אפשרות לקבל עזרה מבחוץ.
במשך כל היום שלאחר אותה השיחה נכנסתי למצב של מדיטציה עם מיקוד פנימה ונעזרתי בדמיון המודרך. בדמיון המודרך התמקדתי בניקוי וריפוי הגוף על ידי סילוק הווירוס, החיידקים וכל אנרגיה הרסנית לגוף ומצד שני, ריפוי הגוף על ידי הכנסת אנרגיה חיובית כאשר דמיינתי למשל, אור נכנס פנימה וכדוריות דם מחייכות ומלאות חיים.
למחרת עלה החום עוד יותר גבוה משהיה וקוצר הנשימה החמיר עוד יותר, נראה היה שמצבי ממש מחמיר. הרופאים נלחצו וחששו מאוד וכשרצו לתת לי את התרופה הניסיונית ביקשתי מהם עוד קצת זמן וצילום חזה חוזר. בצילום החזה הראשון שעשו לי עם הגעתי לבית החולים נראתה תמונה של בעיה לא ברורה ולא ממוקדת בריאות ולא הייתה לכן, שום אפשרות לטפל בה, בצילום החזה לאחר המדיטציה נראתה תמונה ממוקדת וברורה של זיהום בריאות באזור ספציפי וממוקד בחלק הימני של הריאה הימנית. הרופאים טענו כי כרגע כשהתמונה ברורה הם יודעים מה לעשות כי "בזה הם יודעים איך לטפל".קיבלתי אנטיביוטיקה לזיהום. כמה שעות לאחר-מכן מצבי החל להשתפר פלאים ותוך יומיים גופי התחזק בצורה משמעותית, ואף כל בדיקות הדם החלו להשתפר. ההתחזקות של הגוף הייתה מרשימה למדי ממצב של שכיבה במשך כשלושה שבועות וחוסר יכולת כמעט לעמוד או ללכת למצב של אפשרות ללכת ללא קושי, תיאבון והרגשה כללית כי הגוף התגבר על הווירוס. שחררו אותי מבית החולים וחזרתי הביתה חזקה ובריאה יותר מאשר הייתי לפני המחלה. הרגשתי תחושה של לידה מחדש של עצמי מתוך האמונה בעצמי, ובעיקר תחושת רעננות וצלילות חדשה. למרות שהייתי כבר בחודש שמיני להריון הרגשתי קלילות וכוחות שלא היו בי כל ההיריון. עד אותו שלב ההיריון התאפיין בתחושת כבדות וקושי. לאחר החזרה הביתה התמקדתי קודם כל בהחזרת הביטחון לבני הקטן שהלך והתחזק גם הוא ולאחר מכן בחיזוק הקשר ביני ובין בעלי. ראיתי כיצד בעלי מתחזק ומצב רוחו מרומם ובדיוק אז, קיבל הצעת עבודה והחל לעבוד בעבודה חדשה אשר הייתה טובה יותר עבורו, מתגמלת יותר ומעניינת יותר מאשר עבודתו הקודמת.
באשר אלי, המשכתי לנוח ולהתחזק. הרופאים שבדקו אותי לאחר השחרור מבית-החולים הופתעו לראות את ההחלמה המהירה בעיקר עקב העובדה שהוגדרתי במצב של הדבקה קשה של הוירוס עם סיבוכים, הצפי לגבי היה של שבועות רבים של חום ובעיקר חולשה חזקה, כפי שקורה גם בהדבקה קשה של מחלת הנשיקה המתאפיינת במהלך מחלה דומה. זכורה לי הבעת פניה המופתעות של אחות שטיפלה בי וניכר בה שהייתה נפעמת נוכח ההחלמה המהירה שלי ממצב כל-כך קשה למצב של החלמה מלאה תוך יומיים בלבד. בדיקות הדם והעובר בהמשך הראו ריפוי מלא של הגוף, ערכי הדם עלו חזרה למצב תקין ונורמאלי. יש כמובן להמשיך לעקוב ,לשמור על הגוף ולחזקו עקב העובדה שעברה עליו סערה או סופת טורנדו לא קטנה...
חוויה זו גרמה לי להבין את היכולת וההשפעה המנטלית והנפשית הקיימת באדם בחיזוק הגוף והחלמתו.


דרך חוויה זו הרגשתי את הקשר גוף-נפש במלוא מהותו ועוצמתו. עצם העובדה כי גופי היה חולה במצב קשה בווירוס יחד עם סיבוך של זיהום ודלקת בריאות הייתה אמורה כביכול להחליש את הגוף לתקופה ממושכת למדי לאחר שלושה שבועות של חום גבוה וחולשה. שתי מומחיות גדולות וידועות של ווירוסים וזיהומים אבחנו את מצבי כקשה ביותר והצפי לגבי החלמתי היה שבועות וחודשים רבים המלווים בחום חולשה וחוסר תפקוד. כשהרגשתי כי החלמתי מהירה ויוצאת דופן ידעתי כי הכוח והאמונה שהתעוררו מבפנים היו ללא ספק הבסיס הראשוני לריפוי הגופני המלא והמהיר.חוויה זו חיזקה את אמונתי במשפט שקראתי לפני שנים רבות באחד מספרי הקבלה כי "ריפוי הגוף יעשה עי ידי ריפוי הנפש".הבנתי כי היחלשות הנפש, גרמה להיחלשות הגוף וכתוצאה מכך להידבקות בווירוס חזק ולמחלה קשה.
ה"כוח הפנימי" מכיל בתוכו את הרצון והאמונה בעצמי כי יש בי את היכולת לסייע לגוף, מתוך ההבנה כי לגוף יש את היכולת לרפא את עצמו.
בתוך החוויה בה חוויתי פחד וחוסר ביטחון, האשפוז בבית-החולים במקרה זה נתן תחושת רגיעה כלשהי ותחושת ביטחון כי דואגים לשלומי ולקיומי. כאשר החרדה והדאגה פסקו החל חיזוק מחודש של הגוף.

רופאים קונבנציונליים רבים ציינו בפני כי השינוי ברמה הפיזית (הגשמית) הבא לידי ביטוי באמצעות הבדיקות השונות כמו: בדיקות דם או צילום מאחר לבוא אחרי השינוי הקליני המופיע קודם כל באדם שהוא שינוי בהרגשה ובמצב האנרגטי באדם.
חשוב תמיד לזכור כי תפקיד הרפואה-הקונבנציונאלית והרפואה המשלימה הוא לאפשר לגוף את התנאים האופטימליים להחלמתו יחד עם ההכרה וההבנה כי לגוף יש את היכולת לרפא את עצמו.