וכן מצאנו שאף את המן ישראל נצחו בזכות חזרתם בתשובה וקבלת התורה מרצון, כפי נאמר בגמ': "אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: 'קימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר" (פסחים, פח.). כלומר, השרדותו של עם ישראל ונצחונו בכל המלחמות מאז ומתמיד מקורם בכוח האמונה ובעזרתו של הקב"ה, לפיכך מתאר המדרש את סוד נצחונם של ישראל על המן והשרדותם לאורך כל הדורות, בעזרת משל:
"ויבז בעיניו' (אסתר, ג', ד'), אמר ר' לוי: לעוף שקינן על שפת הים ועלה הים והציף את קנו, מה עשה? עמד והתחיל ממלא פיו מים ונותנו בחול, וממלא פיו חול ונותנו בים. בא חבירו ואמר לו: מה אתה עושה ותתיגע? אמר לו: אין אני זז מכאן עד דאנא עביד הדין ימא חול. אמר לו: שוטה שבעולם כמה תסתופף? כך 'ויבקש המן להשמיד את כל היהודים', אמר לו הקב"ה: שוטה שבעולם! אני בקשתי להשמידם ולא יכלתי, שנאמר: 'ויאמר להשמידם לולי משה בחירו' (תהלים ק"ו, כ"ג), ואתה מבקש להשמידם? סוף שהוא נופל בידם" (מדרש אבא גוריון, פר' ג'). והיה אבי אב"י חגבי זצ"ל (אשר נפטר בעש"ק פרשת חוקת) ממשיל משל זה כדי לחזק את המתייאשים בדורו, בעת שחילוניות והכפירה של רבים מניצולי שואת יהדות אשכנז מלאה את לב בניהם של העולים מארצות האיסלם בחולות הנודדים של התרבות הזרה, וע"י זה נדרשו ההורים להלחם בעופות הטרף שניסו ליבש את הים הטהור (שבת, פג:) של המסורת היהודית, למרות שהדבר נראה לשומרי המסורת היהודית בגלות כמלחמה אבודה לנוכח כוחם המתעצם של עופות יצר הרע בארץ האבות. לפיכך חיזקם אבי אב"י חגבי זצ"ל באומרו: כי אין להתייאש מהמצב ולהרים ידים, משום שההכופרים פועלים כעוף במשל הנ"ל אשר חייו ושכלו מוגבלים, על כן אין הם מסוגלים לקלוט את כוחו וגודלו של ים המסורת היהודית, אשר עמד כנגד מבחני התבוללות בכל הדורות מאז ועד עולם, ואף גרש מתוכו את הרשעים, שנאמר: "והרשעים כים נגרש (רש"י-שגורש כל היום רפש וטיט) כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט" (ישעיה, נ"ז, כ'), ונאמר: "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" (ישעיה, מ"ט, י"ז), משום שהקב"ה נותן למשתדלים למען הנחלת תורתו בעולם סייעתא דשמיא גם בעוה"ז, ובעזרתו יתברך נעשה ונצליח, כי "ה' לא ימנע טוב להלכים בתמים" (תהילים, פ"ד, י"ב), וכשם שמשה רע"ה ניצח את עוג מלך הבשן בעזרת דקירה קלה בקרסולו של הענק הרשע, כן נזכה אנו שדקירת הקדושה בגופם של הרחוקים והכופרים תכניע את לבם וישבו אל ה', לפי ש"שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל הים הזה לעולם פתוח, כך ידו של הקב"ה לעולם פתוחה לקבל שבים" (מד"ר, דברים, פרשה ב). וכן מצאנו שעתיד ה' להחזיר את פושעי ישראל בתשובה שלמה, כמאמר המדרש: "כי גדול כים שברך' (איכה, ב', י"ג), א"ר חולפאי: מי שהוא עתיד לרפאות שברו של ים הוא ירפא לך" (מד"ר, איכה, פרשה ב).
מחברם של הספרים: מצמרת הארז, אשר תקראו, ואשר על המשכן
