דיקור סיני -שיטות טיפול שונות 

הסיבה לכך, אני מסביר להם, היא מכיוון שקיימות מספר גישות לטיפול בדיקור סיני.
לכל שיטה מאפיינים שונים, נקודות דיקור שונות, צורות דיקור שונה ואפקטיביות שונה.
בכתבה זו ננסה להכיר את מקורות הדיקור הסיני ואת השיטות השונות הנהוגות בו.

המקורות
הרפואה הסינית קיימת כחמשת אלפים שנה, הספר הקדום ביותר שמצוי בידינו נקרא
"ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב" והוא נכתב לפני 2500 שנה, ונחשב לאחד הספרים העתיקים של האנושות.
הרפואה הסינית העתיקה צמחה מהתבוננות בטבע וכמו הרבה רפואות של העולם העתיק הייתה משולבת עם רפואה שאמאנית.
שדים ורוחות התקיימו במקביל לתיאוריות אנרגטיות מורכבות ועם ידע אנטומי ופיזיולוגי מרשים.
הידע של הרפואה הסינית עבר מאב לבן בשושלות ארוכות של רופאים וגם בבתי ספר ממוסדים.
לכל קיסר היו את רופאי החצר שדאגו לבריאותו, ובכפרים היו הרופאים של פשוטי העם.


שיתוף באינפורמציה
כולנו מכירים את סרטי של אומניות הלחימה בהם המורה הסיני אינו שש לחלוק את הידע שברשותו ודורש מהתלמיד שלו עבודה קשה ומשמעת ברזל.
מידע נחשב לדבר יקר ערך ונשמר בקנאות והידע של הרפואה לא היה זמין לכל.
בשל מרחקים עצומים, חוסר נגישות למידע, שמירה על סודות והבדלים גיאוגרפיים התפתחו במהלך מאות שנים גישות שונות של טיפול שאולי נובעות מאותו מעיין, אך זורמות בדרכים שונות.

המהפכה
כך נראה המצב עד למהפכה הקומוניסטית בסין ב- 1949 בה עלה מאו טסה טונג לשלטון.
בשנת 1966 החל מאו את המהפכה התרבותית .
הקו המנחה היה כל מה שעתיק הוא נגד הקדמה ולכן נאסר.
בין שאר אוצרות התרבות הסינית העתיקה מאו ביטל את הרפואה הסינית, שרף את כל הספרים שנאספו במשך מאות שנים ורק רופאים שהוכשרו ברפואה מערבית יכלו לטפל בחולים.
המהלך לעבור לרפואה מערבית בלבד נכשל בעיקר בגלל שלא היו מספיק רופאים שהוכשרו לכך בסין וגם בגלל התעניינות הולכת וגוברת של המערב ברפואה הסינית העתיקה.
הרפואה הסינית הוחזרה בצורה קצת יותר מאורגנת לצד הרפואה המערבית.
באותה תקופה נעשה ניסיון לאחד את הרפואה הסינית בצורה יותר "מדעית" , להוציא את כל הזרמים השאמאנים, ה"מוזרים והרוחניים" , ולהשאיר רפואה פשוטה ויעילה שמנסה לחבור לרפואה המערבית ולחיות לצידה.
הרפואה הסינית נקראה- T.C.M- traditional Chinese Medicine
וכמו בכל שינוי שנעשה גם כאן ניתן למצוא חסרונות ויתרונות...
נבנו אוניברסיטאות, מסלולים אקדמאיים, הרופאים קיבלו הכשרה אקדמאית והכשרה חלקית ברפואה מערבית,
מה שהיום הוביל לכך שמבוצעים ניתוחים בשילוב עם דיקור, הזרקת צמחי מרפא, שילוב של הדמיות מתוחכמות בבדיקות שהרופא הסיני מבצע, מחקרים מדעיים על הרפואה הסינית ועוד.
החסרונות הם באובדן הרוח של הרפואה הסינית, של הרב גוניות, האינטואיציה של המטפל ועוד.

במהלך השנים גם בסין וגם במדינות שכנות, צצו ועלו ,בדומה לצמחים שנובטים לאחר כיסוח הדשא,
שיטות שונות של דיקור, שמחוברות לשיטות הישנות שנעלמו או שנבנו מחדש על ידי מאסטרים מודרניים.
בכתבה זו ננסה להכיר את הזרמים המרכזיים שקיימים בארצנו הקטנה, ואלי לתת לנו את האפשרות לבחור בשיטה שמתאימה לנו, או לפחות להבין למה מטפל אחד עושה כך ומטפל אחד עושה אחרת.
כל השיטות המובאות בכתבה זו קשורות לרפואה הסינית ונסמכות על ידי כתבים סיניים עתיקים.



T.C.M- traditional Chinese Medicine
הרפואה הסינית המסורתית, כאמור היא אוסף של הרבה גישות עתיקות שאוחדו לשיטה אחת.
כיום הרפואה הסינית נלמדת בסין באוניברסיטאות עם מסלול תארים כמו בכל אוניברסיטה.
הרפואה הסינית המסורתית נחלקת לשלוש קטגוריות עיקריות:
צמחי מרפא, דיקור סיני וטווינה.
זמן הטיפול הממוצע הוא שהמטופל נשאר 20 דקות עם המחטים.
בסין נהוג לבוא לטיפול בדיקור מספר פעמים בשבוע, במערב לאט לאט מאמצים את הגישה הזו
שטיפול פעם בשבוע אינו מספיק.
התפתחות ה T.C.M הובילה לשיתוף פעולה עם הרפואה המערבית, נערכים מחקרים מדעים על הרפואה הסינית,
(גם על בעלי חיים), יש שיתוף פעולה, בעיקר בסין, בין הרופאים הסיניים המסורתיים לבין הרופאים של הרפואה המודרנית עד למצב של הרדמה על ידי דיקור בניתוחים, או הזרקה של צמחי מרפא לנקודות שונות בגוף.
מושגי יסוד רבים ברפואה הסינית באים מן העולם האנרגטי ולכן לא ניתן להפוך את הרפואה הסינית,
לרפואה "מדעית", אבל אין ספק שה- T.C.M מנסה ללכת בכיוון זה.
דווקא במערב ה- T.C.M קיבל מימד יותר "הוליסטי" בעיקר בגלל שזה מה שהמערב צריך, שניתן לראותם אפילו בדגשים הקטנים של האווירה במרפאה, הקטורת והמוסיקה.
הרפואה הסינית המסורתית היא הגישה המרכזית שקיימת כיום בעולם, וכמעט כל מטפל שלמד בארץ, לא משנה באיזו שיטה הוא עובד, למד גם שיטה זו.

שיטות האיזון -
שיטות האיזון הינה טכניקה חדשה באופן יחסי בארץ. היא פותחה על ידי ד"ר ריצ'ארד טאן בארה"ב.
השיטה מבוססת על עקרונות הרפואה הסינית העתיקים, אך גורסת בניגוד לרפואה הסינית המסורתית -
שלא רצוי לדקור את המקום הכואב.
על פי המוטו הידוע של השיטה "כאשר התינוק סובל מדוע להכאיב לו ?"
בשיטת הדיקור המרוחק התוצאות מושגות בצורה מהירה ויעילה בהרבה משיטת הדיקור המקומי.
השיטה בנויה מרעיון של השתקפויות וניתן לטפל בכל כאב בצורה דיסטאלית (מרוחקת).
כאשר פרק כף היד משקף את פרק כף הרגל , המרפק משקף את הברך הירך את כתף ועוד..
לדוגמא: בכאב במרפק שמאל נדקור את ברך ימין.
לעומת הנהוג ב- T.C.M , בשיטות האיזון צד ימין יטפל בצד שמאל ולהפך.
כמו כן אם יש בעיה במרידיאן מסוים (ערוץ אנרגיה) לדוגמא מרידיאן הכבד, על פי הרפואה הסינית המסורתית נדקור נקודת על מרידיאן הכבד, ואילו בשיטות האיזון נדקור מרידיאנים אחרים כדוגמת מרידיאן המעי הדק.
בנוסף להדמיה בשיטות האיזון ישנה הקבלה בין נקודות הדיקור בגוף להקסגרמות הסיניות.
מקורן של ההקסגרמות הסיניות בספר סיני עתיק שנקרא אי- צ'ינג.
דרך ההקסגרמות הללו ניתן לדעת אילו נקודות כדאי לדקור על כל מרידיאן על מנת לאזן את האדם.
שיטת נוספת שקיימת בשיטות האיזון היא האיזון העונתי בה הטיפול הניתן לאדם משתנה על פי עונות השנה.
היתרון הגדול בשיטות האיזון הוא יעילותה ומהירות השגת תוצאות הריפוי. ברוב המקרים הקלה בכאב מתרחשת מיד עם החדרת המחט. תדירות הטיפולים המומלצת בשיטה היא פעמיים שלוש בשבוע, הקלה משמעותית בכאב מתקבלת זמן קצר לאחר התחלת הטיפול ואז ניתן להמשיך לבוא לטיפול פעם בשבוע.
.
דיקור יפני -
כמו הרבה השפעות שחלחלו מסין הגדולה לשכנותיה הקטנות יותר, תוך כדי התאמה לסביבה החדשה,
עבר הדיקור הסיני ליפן .
בגלל רצון של ההנהגה ביפן לספק לעיוורים פרנסה ניתן להם לטפל בדיקור.
ככל שזה נשמע מפחיד, שיש לידך עיוור עם מחט שמנסה לדקור אותך, כנראה שזה עבד.
גם השיאצו, שפותח ביפן כקרוב משפחה של הטווינה הסינית, התבצע על ידי עיוורים.
השיטה היפנית מטבע התפתחותה, מתבססת בעיקר על מישוש, ועל תגובה של רפלקסים ופחות על תשאול וראיה.
המטפל מחפש רפלקסים על גבי הבטן או באזורים אחרים בגוף ועל פי מה שהוא מוצא הוא יקבע את הדיקור.
כלומר מקום שהיה רגיש לפני הדיקור אמור לשנות את רגישותו לאחר הדיקור, דבר שמראה על תהליך ריפוי שמתרחש אצל המטופל.
כמו כל דבר שהיפנים עושים הם הוסיפו שכלולים מודרניים לרפואה הסינית כגון שימוש במוליך - כלי המשמש להובלת המחט, שימוש במגנטים, תילים, מוקסה זעירה ועוד..
ברפואה היפנית יש נקודות שמיקומן שונה במקצת מהרפואה הסינית, וזה אחד הפלאים שיש בשיטות הדיקור השונות שגם זה וגם זה יעבוד..
לעומת הרפואה הסינית הדיקור ברפואה יפנית הוא במחטים דקות יותר אשר מוכנסות בצורה שטוחה יותר.
הרפואה היפנית יעילה בטיפול בבעיות אורטופדיות, ואין בה שימוש בצמחי מרפא.


תורת הגזעים והענפים-
שיטה זו רואה את האדם כחלק מיחסי הגומלין בין השמים והארץ.
לפיכך יש חשיבות למצב השמש, הירח, התאריך בו מתבצע הטיפול וכן לתאריך בו נולד האדם.
על פי תורה זו קיימים 10 גזעיים שמימיים ו12 ענפים ארציים.
הגזעים השמימיים הם למעשה עשרת אברי הגוף הפנימיים. לכל איבר יש קשר לאחד מחמשת היסודות.
ישנם חמישה אברים ייניים (Yin) וחמישה יאנגים. (Yang)
כשם שעץ אינו יכול להתקיים ללא גזע, כך לא ניתןלהתקיים ללא אברי הגוף הללו.
האנרגיה שמגיעה מהשמים מתבטאת בעשרתהאיברים בגוף.
הענפים מסמלים את המערכת האנרגטית שלהגוף- מערכת של 12 המרידיאנים (ערוצי האנרגיה) שבהם מתבטאת האנרגיה הארצית.
החלוקה ל- 12 קשורה גם למחזור 12 שנים שקיים ברפואה הסינית (שנת הנמר, הקוף וכו'),
12 חודשי השנה והחלוקה של השעון הביולוגי הסיני ל- 12.
האבחנה על פי שיטת הגזעים והענפים, קשורה מאוד לאסטרולוגיה הסינית.
למטופל נערכת מפת אסטרולוגית, שעל פיה יקבע אילו איברים אצלו דורשים טיפול.
גם מועד הטיפול עצמו יהווה חלק מקביעת הנקודות שיבחרו על ידי המטפל ביחד עם אבחנת הדופק.
הטיפול בשיטת הגזעים והענפים נעשה אחת לשבועיים או שלושה וכולל מספר מועט של מחטים.


שיטת חמשת האלמנטים-
על פי הרפואה הסינית קיימים חמישה אלמנטים, או חמש תנועות, פאזות.
חמשת האלמנטים קשורים לדברים רבים כמו : עונות השנה, אסטרולוגיה, פנג שווי, רפואה ועוד..
מבחינת אברי הגוף אלמנט העץ קשור לאיבר הכבד, אלמנט האש קשור לאיבר הלב, אלמנט האדמה קשור לאיבר הטחול, אלמנט המתכת קשור לאיבר הראות ואלמנט המים קשור לאיבר הכליות.
כל אדם בבסיסו משתייך לאחד מהאלמנטים הבאים ולכן הוא יהיה בעל מאפיינים מסוימים.
לדוגמא: אדם אשר שייך לאלמנט העץ יהיה מבנה גוף שרירי רזה וגבוה, גוון זית בעור.
הוא יהיה נמרץ, נטייה לעצבנות, עם מוטיבציה גדולה לפרויקטים קצרים אך בלי התמדה לטווח ארוך.
האיברים שבהם יהיו רוב הפתולוגיות שלו הן הכבד ובן זוגו כיס המרה.
קיימת תלות הדדית בין האלמנטים. אלמנט יכול לפזר או לחזק אלמנט אחר.
בשיטה זו נהוג לטפל באלמנט מסוים דרך אלמנטים אחרים שמחזקים או מפזרים אותו.
הסינית גילו שבכל מרידיאן מאזור האצבעות עד למרפק או לברך קיימות 5 נקודות (נקודות השו) שקשורות לחמשת האלמנטים. על פי נקודות אלה ניתן לטפל במצבים פתולוגיים בגוף.
לדוגמא- אם על פי אבחנה אנחנו מגלים שיש חום באיבר הכבד.
נדקור על מרידיאן הכבד את נקודות האש בפיזור (הוצאת חום) ואת נקודת המים בחיזוק (קירור).
זהו הסבר פשוט לאופן פעולת השיטה.
האבחנה מתבצעת בעיקר על ידי אבחנת דופק, אבחון האישיות של האדם ועוד...
בדרך כלל בטיפול של חמשת האלמנטים משתמשים ב- 4 מחטים.

כל הנחלים זורמים אל הים-
הרפואה הסינית היא רב גונית, וניתן למצוא בה הרבה דרכים ושיטות.
אין שיטה אחת טובה מהשנייה ולכל דרך יש את היתרונות שלה.
מעניין לראות שמטפל אחד יבחר נקודה א' ומטפל שני יבחר נקודה ב' על פי שגישה שונה ובכל זאת שתי הנקודות יגרמו לריפוי של המחלה.
כל זה בא להזכיר לנו על המופלאות של הגוף-נפש שלנו, ועל יכולות הריפוי העצומות הטמונות בו.
למרות השוני הגדול , יש עיקרון אחד מרכזי שמאחד את השיטות והוא ריפוי האדם דרך מחטים.
המטפל בדיקור במאה העשרים ואחת לא חייב ללכת לטאטא את רצפת הקליניקה של המאסטר במשך חמש שנים כדי להתחיל ללמוד (למרות שיש כאלה שעדין עושים את זה..).
ישנה נגישות גדולה למידע, בתי ספר מסודרים, ספרים, אינטרנט, סדנאות ואפילו ה"מאסטרים" נוטים יותר לחלוק את הידע שלהם..
קורה מצב שמטפלים רבים עוברים השלמויות שונות בגישות שונות והם יכולים לקחת את הטוב שהם מוצאים מכמה שיטות ולאחד אותם לדרך ריפוי שנראית להם נכונה.
הדרך שלי הובילה אותי להשתמש בשיטות האיזון כטכניקה עיקרית, בשילוב עםT.C.M ורפואה יפנית. מצאתי את השיטות שהכי יעילות בקליניקה מבחינתי ואני משתמש בהם בהצלחה.
מטפל אחר יכול להשתמש בהצלחה בשיטה זו או אחרת או במספר שיטות שונות תלוי בדרך שהוא בוחר.
כל השיטות נובעות מאותו מקור, אך כל שיטה זורמת בדרך שונה להגיע אל הים...
המטרה הסופית של כל שיטה היא למצוא את דרך הריפוי המתאימה ביותר וזה מה שמחזיר בסוף את כל השיטות למקום אחד: הבאת איזון חדש למטופל.