פרידה קשה לילד, פרידה קשה להורה. איך להיפרד בקלות כשנוסעים לחול 

איך להכין ילדים לנסיעת הורה לחו"ל:

• - הודיעו לילדים לפחות שבוע מראש על הנסיעה המתוכננת, במיוחד לילדים שקשה להיפרד. חשוב לתת להם זמן לעבד את הפרידה הזמנית. היעלמות תוך יום רק תגדיל את הסיכוי לחוסר בטחון אצל הילד, עלולה להקצין חרדת נטישה ותיצור משבר אמון.
• - הסבירו לילדים שמדובר בנסיעה ו- בחזרה. חשוב להבהיר להם שאתם לא נוסעים עם כרטיס בכיוון אחד (גם אם אתם מייחלים לזה לפעמים J)
• - אל תהיו מונחים רגשות אשם ותחשבו שבשבוע שנותר אתם צריכים לבלות כל רגע אפשרי עם הילד שנותר מאחור. הילדים חכמים. הם יסיקו שאם הם מקבלים פיצוי, סימן שהם הולכים להיפגע. במקרה כזה, אפשר יהיה להבין אם הם יבחרו לדחות את הפיצוי, ירצו לבטל את רוע הגזירה של הפגיעה ולא יפסיקו לנדנד כמו תקליט שבור ובקול בכי קורע לב "אל תיסעי".

אז מה כן לעשות?

• שבו עם הילדים ביחד (בני הזוג צריכים להודיע לילדים ביחד על הצפוי) והודיעו להם על התוכניות: למה נוסעים, מתי נוסעים, מי הנוסעים, מי נשאר אתם, מה הם יעשו בזמן זה ומתי אתם חוזרים.
• סמנו על לוח שנה את זמן היציאה וזמן החזרה. הדבר עוזר להמחיש להם את המצב.
• אמרו לילדים מה צפוי להם כשתיעדרו ובאילו פעילויות הם יוכלו לעסוק (כמו ים, לונה פארק וכו'). אפשרו להם לבחור (במידת האפשר) באיזה יום יעשו את הפעילויות השונות. אפשרו להם גם להציע פעילויות שמעניינות אותם. גם פעילויות אלה אפשר לרשום על לוח השנה.
• שתפו את הילדים בכך שיהיה לכם קשה להיפרד מהם לכמה ימים, אבל שהנסיעה חשובה לכם, שאתם גם תיהנו בה ושגם להם יכול להיות כיף. אמרו להם מה אתם עושים כדי להתגבר על הגעגוע (למשל, לקחת תמונות שלהם בארנק, לבקש מהם איזו בובה שאהובה עליהם שאותה תיקחו אתכם גם כן). הדבר יעזור לילדים לאמץ התנהגות בוגרת ואחראית יותר.
• אם מתעורר אצל הילדים קושי, הודיעו להם בקצרה שהנסיעה תתקיים, אך תוכלו ביחד לראות מה יכול לעזור להם להתגבר על הגעגוע/הקושי. מה שעובד טוב אצלנו זה ציור עם מילות אהבה ותמונה של הנוסע, אותו אנו מדביקים לראש המיטה שלה. אם אתם לא נוסעים למספר רב של ימים, אפשר לשקול גם השארת מכתב ומתנה קטנה לכל יום.
• אם הילדים פורצים בבכי מתוך תסכול/געגוע/קושי, חבקו אותם. אמרו להם שאתם מבינים שקשה לכם אבל שאתם סומכים עליהם שיתגברו. לאחר 2 דקות, אמרו להם שאתם צריכים לעשות משהו, ושאם הם ירצו, תחזרו אליהם עוד 2 דקות לחיבוק נוסף - בין אם הם יבכו בזמן זה ובין אם לא. אל תתנו לבכי שלהם לתמרן אתכם או לנטרל אתכם, בטח ובטח שלא לגרום לכם לחשוב שוב על הנסיעה (אם הם יקלטו ספקות כאלה אצלכם, הם לא יתנו לכם מנוחה).
• אם אתם לא מודיעים לילד מראש על הנסיעה אלא משאירים את זה "לרגע האחרון" תכירו באמת: אתם לא עושים את זה כדי להקל על הילד, אלא כדי להקל על עצמכם. אתם פוגעים במערכת יחסי האמון ביניכם ובין הילד. מהיכרות של מקרים רבים כאלה, בדרך כלל ילדים שהתנהגו אתם כך, "מענישים" את ההורה שחזר (ובצדק!) ימים רבים. מעבר לזה, הם לומדים שבבית שלהם לא משתפים ב "אמת". האם זה מה שאתם רוצים ללמד את הילד שלכם? האם אתם מוכנים לזה שכשיגדל, גם הוא לא ישתף אתכם במה שקורה באמת בבית הספר או עם החברים...? קראו פה עוד טיפים על השגת שיתוף פעולה של הילד.

תהליך ה פרידה מילדים יכול להיות קל או קשה, והוא תלוי בעיקר בהתנהגות ההורית.
הורים שמוצאים את היישום של האמור לעיל כקשה, מוזמנים לקבל הדרכת הורים ספציפית בנושא.