בתי המשפט
תק 008170/05
בית משפט לתביעות קטנות ת"א
02/01/2006
תאריך:
כב' השופטת הדסה נאור
בפני:
טל אילה
בעניין:
תובעת
נ ג ד
עיריית ת"א - מח' חנייה
נתבעת
פסק דין
התובעת עותרת לחייב את הנתבעת להשיב לה את הסכום אשר שילמה עבור דוח חניה שבמקורו, בשנת 1996, היה על סך 70 ש"ח, זאת לאחר שהוטל עיקול על חשבונה בבנק, וכן לחייב את הנתבעת לפצותה בגין ההוצאות שנגרמו לה כתוצאה מפעולתה, ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, כתוצאה מכך.
לטענת התובעת, הנתבעת היתה מנועה מלגבות את הסכום שגבתה, מאחר שהדוח התיישן.
הנתבעת העלתה כטענה מקדמית את הטענה, כי יש לדחות את התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.
לטענתה, הפורום הנכון לדון בתביעה, הינו בית המשפט לעניינים מקומיים, ולא בית המשפט האזרחי.
בטענה זו של חוסר סמכות דנו במהלך השנים האחרונות שופטים רבים, כשהדעות נחלקו לכאן ולכאן, אולם לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון בע"א 8080/99 בו הועמדה ההלכה על מכונה. על פי קביעת בית המשפט העליון, בית משפט אזרחי לא ידון בתביעות להשבת תשלומים ששולמו בשל תשלום קנס. קביעה זו מבוססת על הוראת סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, לפיו רואים את מי ששילם את הודעת הקנס כמי שהודה בעבירה, הורשע ונגזר דינו. בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול פסק דין כשמדובר בעבירת חניה על פי חוק עזר של הרשות המקומית, הוא בית המשפט לעניינים מקומיים. ערעור על הרשעה או על העונש או על חוקיות ביצועו של העונש מטעמי התיישנות, אינו מתאים לבירור בבית המשפט לתביעות קטנות, אלא מקומו בבית המשפט לעניינים מקומיים, מאחר ש"אין לתקוף בהליך אזרחי תוצאותיו של ההליך הפלילי".
לאור כל האמור לעיל ועל מנת לאפשר לתובעת, אם ברצונה בכך, להגיש את תביעתה לפני הערכאה הנכונה, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף, וזאת ללא צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.
בקשת רשות ערעור תוך 15 יום, מיום קבלת פסק הדין, לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום ב' בטבת, תשס"ו (2 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.
הדסה נאור, שופטת
008170/05תק 320 הילה
תק 008170/05
בית משפט לתביעות קטנות ת"א
02/01/2006
תאריך:
כב' השופטת הדסה נאור
בפני:
טל אילה
בעניין:
תובעת
נ ג ד
עיריית ת"א - מח' חנייה
נתבעת
פסק דין
התובעת עותרת לחייב את הנתבעת להשיב לה את הסכום אשר שילמה עבור דוח חניה שבמקורו, בשנת 1996, היה על סך 70 ש"ח, זאת לאחר שהוטל עיקול על חשבונה בבנק, וכן לחייב את הנתבעת לפצותה בגין ההוצאות שנגרמו לה כתוצאה מפעולתה, ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, כתוצאה מכך.
לטענת התובעת, הנתבעת היתה מנועה מלגבות את הסכום שגבתה, מאחר שהדוח התיישן.
הנתבעת העלתה כטענה מקדמית את הטענה, כי יש לדחות את התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.
לטענתה, הפורום הנכון לדון בתביעה, הינו בית המשפט לעניינים מקומיים, ולא בית המשפט האזרחי.
בטענה זו של חוסר סמכות דנו במהלך השנים האחרונות שופטים רבים, כשהדעות נחלקו לכאן ולכאן, אולם לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון בע"א 8080/99 בו הועמדה ההלכה על מכונה. על פי קביעת בית המשפט העליון, בית משפט אזרחי לא ידון בתביעות להשבת תשלומים ששולמו בשל תשלום קנס. קביעה זו מבוססת על הוראת סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, לפיו רואים את מי ששילם את הודעת הקנס כמי שהודה בעבירה, הורשע ונגזר דינו. בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול פסק דין כשמדובר בעבירת חניה על פי חוק עזר של הרשות המקומית, הוא בית המשפט לעניינים מקומיים. ערעור על הרשעה או על העונש או על חוקיות ביצועו של העונש מטעמי התיישנות, אינו מתאים לבירור בבית המשפט לתביעות קטנות, אלא מקומו בבית המשפט לעניינים מקומיים, מאחר ש"אין לתקוף בהליך אזרחי תוצאותיו של ההליך הפלילי".
לאור כל האמור לעיל ועל מנת לאפשר לתובעת, אם ברצונה בכך, להגיש את תביעתה לפני הערכאה הנכונה, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף, וזאת ללא צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.
בקשת רשות ערעור תוך 15 יום, מיום קבלת פסק הדין, לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום ב' בטבת, תשס"ו (2 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.
הדסה נאור, שופטת
008170/05תק 320 הילה
פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת:
http://www.court.gov.il
http://www.court.gov.il