פסיקת ריבית והצמדה לפיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין 

ת"א 1979/07, מיטרני ליאון נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקוה

כב' השופט נחום שטרנליכט


05.05.2008

העובדות:
1. התובע הגיש לנתבעת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק התו"ב), בגין ירידת ערך המקרקעין הידועים כחלקות 45, 47 ו-89 בגוש 6358, שהוא בעל זכות החכירה בהם. התביעה הוגשה בעקבות ייעוד המקרקעין לדרך בתכנית מתאר פת/2005א (להלן - התכנית), אשר קיבלה תוקף. בית המשפט לעניינים מנהליים חייב את הנתבעת.
2. לטענת התובע נותרה יתרת חוב בלתי מסולקת, הנובעת מהפרשי הצמדה וריבית. לטענת הנתבעת סולק החוב במלואו.

החלטה:
1. בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה נאמר: "'רשות שיפוטית' - בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף". בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה נאמר: "סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל -הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה... ".
2. בת"א(נצרת)7164/02, שיכון עובדים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים, תק-של 2005(1), 15106, נקבע, כי על שערוך פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התו"ב חלות הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה וזאת בעקבות האמור בע"א 6663/93 צאיג נ' הועדה המקומית ראשון לציון, פד"י נה(1)49. עוד נקבע בת"א 7164/02 הנ"ל, כי וועדת הערר הינה בגדר רשות שיפוטית לצורך חוק פסיקת ריבית והצמדה אין בעובדה שהחלטת וועדת הערר איננה מהווה פסק דין לעניין חוק ההוצל"פ כדי לשנות דבר בעניין זה. אין בדרך הפרוצדוראלית בה מיושמות החלטות וועדת הערר כדי לשנות דבר מבחינה מהותן של החלטות אלו והיותן החלטות של רשות שיפוטית.
3. גם אם רשות שיפוטית קובעת גובהו של חיוב כלשהו תוך אימוץ חוות דעתו של מומחה, עדין מדובר בסכום כסף שנפסק על ידי רשות שיפוטית.
4. מטרתן של הוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה היא שמירת ערכם הריאלי של חיובים. הן אם מדובר בחיוב, שלא ניתן לגבותו באמצעות פניה ישירה ללשכת ההוצל"פ, והן אם מדובר בחיוב שנפסק על סמך חוות דעתו של מומחה, עדין אין כל סיבה שלא להחיל על חיובים שכאלה את מנגנון השיערוך הקבוע בסעיף 5(ב) הנ"ל לשם שמירת ערכם הריאלי.
5. לעניין חיוב בהוצאות נקבע, כי היקף הסכום השנוי במחלוקת משמש כאחד הפרמטרים המרכזיים לקביעת סכום החיוב בהוצאות. פרשנות זו מתיישבת עם לשון ההחלטה המתייחסת לגובה הפיצוי שפסק השמאי, ופיצוי זה הוא הסכום המשוערך.