"א 18924/03, משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו
כב' השופטת חנה ינון
עו"ד פרימו ווינטרוב לתובעות, עו"ד עפר שפיר לנתבעת
09.12.2007
העובדות
1. זוהי תובענה על סך של 1,548,790 ש"ח שעניינה דרישה להחזר סכומי כסף אשר שולמו ע"י התובעות לרשות המקומית עיריית תל-אביב-יפו בגין היטל סלילת כביש.
2. התובעות הינן הבעלים של מגרש המצוי בקרן הרחובות דרך מנחם בגין, לשעבר, רח' דרך פתח-תקווה ורח' טיומקין בתל-אביב (להלן: "המקרקעין"). התובעות הקימו על המקרקעין פרויקט בנייה בשנת 1995 הנקרא "מגדל לוינשטיין", המכיל 33 קומות מעל שתי קומות מסחריות (להלן: "המגדל").
3. בשנים 1977-1975 התבצעה בדרך פתח תקווה סלילה של קטע כביש בגינו הוצאה ע"י העירייה דרישה לבעלים לתשלום היטל סלילת כביש על פי חוק עזר לתל-אביב-יפו (סלילת רחובות), תשל"ו - 1975 בהיות הנכס "נכס גובל", כהגדרתו בחוק העזר (להלן: "חוק העזר").
4. בשנת 1995 ביקשו התובעות היתר להריסת בניין ישן שהיה קיים באתר טרם הקמת הפרויקט וכן היתר לבניית המגדל על קומותיו.
5. העירייה התנתה הוצאת ההיתר בתשלומי אגרות והיטלים שונים, ובהם היטל סלילת כביש. בסך הכל שילמו התובעות לנתבעת דמי ההיטלים בגין סלילת הכביש בסך של 1,244,300 ש"ח. בדרישות התשלום, לא נמצא פירוט בגין אלו עבודות סלילה נדרשו התשלומים להיטל הכביש.
6. התובעות סבורות כי חיובן זה נעשה בחריגה מסמכות ושלא כדין, וכי על הנתבעת להשיב לה הסכום המצטבר של 1,244.300 ש"ח בגין היטלי סלילת הכביש, אשר שולם תוך הודעה על הסתייגותן מתשלומים אלה.
התביעה נדחתה.
החלטה:
1. לטענת התובעות, בניגוד מוחלט להלכה המשפטית בעניין - גבתה העירייה היטלי סלילה עבור עבודות ישנות בדרך מנחם בגין שבוצעו, כאמור, בשנים 1977-1975, למעלה מ- 20 שנה טרם משלוח החיובים.
2. התובעות הפנו ל"הלכת אל עמי" (ה"פ 474/99), שם נקבע כי לא ניתן לגבות היטל סלילה בגין כביש שסלילתו הסתיימה מזמן, "רק משום שבעל נכס גובל ביקש היתר בנייה חדשה". (להלן: "הלכת אל עמי"). לעמדתן, לתוצאה זו הגיע בית המשפט לאחר ניתוח ופירוש הוראת חוק העזר דשם ונקבע כי לו ביקש מחוקק העזר לאפשר גבייה בכל מקרה של בנייה ללא קשר לסלילת הכביש עצמו, היה עליו "לקבוע כך במפורש בחוק העזר".
3. בערעור לבית המשפט העליון בעניין אל עמי (ע"א 889/01) אושר פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
4. על אף האמור קובע ביהמ"ש כי סעיפים 6 (א) ו - (ב) דנן לחוק העזר לתל אביב מכילים בחובם סיטואציות ברורות, במסגרתן יחויב נכס בעת תוספת בנייה בהיטל סלילת כביש.
5. הביטוי בסעיף 6 (א) "חוייב בעל נכס בעד סלילת כביש על פי חוקי עזר שקדמו לחוק עזר זה ונוספה בנייה לנכס, יחוייב בעל הנכס בתשלום היטל בהתאם לשלד הבניה כמפורט בהיתר הבנייה" - מורה כי בעת בנייה חדשה ונוספת תוכל העירייה להטיל ההיטל על "הנכס הגובל", היטל שכמוהו כמס, ואין בו להוות, איפוא, דמי השתתפות בהוצאות העבר שהוצאו לסלילת הכביש בעת סלילתו בפועל.
6. יתר על כן, סעיף 6 (ב) לחוק העזר לתל אביב צופה אף סיטואציה של הרס בניין קיים והקמת בניין חדש במקומו, קרי, "נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, יחוייב בעל הנכס בתשלום היטל והכל כמפורט בהיתר הבנייה...". לאמור, במקרה בו נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, תוכל העירייה להטיל ההיטל, ואלו הן הנסיבות הקונקרטיות במקרה שבפניננו.
7. הגיונו של סעיף זה הינו "כיסוי" כל הסיטואציות שעניינן "תוספות בנייה", הן מסוג של תוספת מן השורה - והן תוספת שמקורה בהריסת מבנה קיים והקמת מבנה חדש תחתיו. במילים אחרות, הפעם קבע המחוקק בחוק העזר, "במפורש", בניגוד לפרשת אל עמי, כי רשאית העירייה לדרוש דמי ההיטל עם הגשת בקשת היתר הבנייה.
8. אף שצודקות, לכאורה, התובעות בטענה בכך שסלילת הכביש הסתיימה לפני כשני עשורים, הרי שעבודות שונות שנעשו בשנים 2003 - 1995 ברחובות הסמוכים לנכס הגובל וכן הוצאת היתרי הבנייה לבניית המגדל - מהוות תשתית עובדתית ראוייה להפעלתו של סעיף 6 (ב) לחוק העזר לתל אביב-יפו, וכפועל יוצא הלכת אל עמי דנא, לא תיושם במקרה זה.
9. לעניין גובה דמי ההיטלים שבהם חוייבו התובעות, הרי שעדותם של עדי הנתבעת מר שי מורן ומר עזרא נווה - לא נסתרה בחקירה הנגדית ועל כן מקבלת ביהמ"ש את עדותם.
כב' השופטת חנה ינון
עו"ד פרימו ווינטרוב לתובעות, עו"ד עפר שפיר לנתבעת
09.12.2007
העובדות
1. זוהי תובענה על סך של 1,548,790 ש"ח שעניינה דרישה להחזר סכומי כסף אשר שולמו ע"י התובעות לרשות המקומית עיריית תל-אביב-יפו בגין היטל סלילת כביש.
2. התובעות הינן הבעלים של מגרש המצוי בקרן הרחובות דרך מנחם בגין, לשעבר, רח' דרך פתח-תקווה ורח' טיומקין בתל-אביב (להלן: "המקרקעין"). התובעות הקימו על המקרקעין פרויקט בנייה בשנת 1995 הנקרא "מגדל לוינשטיין", המכיל 33 קומות מעל שתי קומות מסחריות (להלן: "המגדל").
3. בשנים 1977-1975 התבצעה בדרך פתח תקווה סלילה של קטע כביש בגינו הוצאה ע"י העירייה דרישה לבעלים לתשלום היטל סלילת כביש על פי חוק עזר לתל-אביב-יפו (סלילת רחובות), תשל"ו - 1975 בהיות הנכס "נכס גובל", כהגדרתו בחוק העזר (להלן: "חוק העזר").
4. בשנת 1995 ביקשו התובעות היתר להריסת בניין ישן שהיה קיים באתר טרם הקמת הפרויקט וכן היתר לבניית המגדל על קומותיו.
5. העירייה התנתה הוצאת ההיתר בתשלומי אגרות והיטלים שונים, ובהם היטל סלילת כביש. בסך הכל שילמו התובעות לנתבעת דמי ההיטלים בגין סלילת הכביש בסך של 1,244,300 ש"ח. בדרישות התשלום, לא נמצא פירוט בגין אלו עבודות סלילה נדרשו התשלומים להיטל הכביש.
6. התובעות סבורות כי חיובן זה נעשה בחריגה מסמכות ושלא כדין, וכי על הנתבעת להשיב לה הסכום המצטבר של 1,244.300 ש"ח בגין היטלי סלילת הכביש, אשר שולם תוך הודעה על הסתייגותן מתשלומים אלה.
התביעה נדחתה.
החלטה:
1. לטענת התובעות, בניגוד מוחלט להלכה המשפטית בעניין - גבתה העירייה היטלי סלילה עבור עבודות ישנות בדרך מנחם בגין שבוצעו, כאמור, בשנים 1977-1975, למעלה מ- 20 שנה טרם משלוח החיובים.
2. התובעות הפנו ל"הלכת אל עמי" (ה"פ 474/99), שם נקבע כי לא ניתן לגבות היטל סלילה בגין כביש שסלילתו הסתיימה מזמן, "רק משום שבעל נכס גובל ביקש היתר בנייה חדשה". (להלן: "הלכת אל עמי"). לעמדתן, לתוצאה זו הגיע בית המשפט לאחר ניתוח ופירוש הוראת חוק העזר דשם ונקבע כי לו ביקש מחוקק העזר לאפשר גבייה בכל מקרה של בנייה ללא קשר לסלילת הכביש עצמו, היה עליו "לקבוע כך במפורש בחוק העזר".
3. בערעור לבית המשפט העליון בעניין אל עמי (ע"א 889/01) אושר פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
4. על אף האמור קובע ביהמ"ש כי סעיפים 6 (א) ו - (ב) דנן לחוק העזר לתל אביב מכילים בחובם סיטואציות ברורות, במסגרתן יחויב נכס בעת תוספת בנייה בהיטל סלילת כביש.
5. הביטוי בסעיף 6 (א) "חוייב בעל נכס בעד סלילת כביש על פי חוקי עזר שקדמו לחוק עזר זה ונוספה בנייה לנכס, יחוייב בעל הנכס בתשלום היטל בהתאם לשלד הבניה כמפורט בהיתר הבנייה" - מורה כי בעת בנייה חדשה ונוספת תוכל העירייה להטיל ההיטל על "הנכס הגובל", היטל שכמוהו כמס, ואין בו להוות, איפוא, דמי השתתפות בהוצאות העבר שהוצאו לסלילת הכביש בעת סלילתו בפועל.
6. יתר על כן, סעיף 6 (ב) לחוק העזר לתל אביב צופה אף סיטואציה של הרס בניין קיים והקמת בניין חדש במקומו, קרי, "נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, יחוייב בעל הנכס בתשלום היטל והכל כמפורט בהיתר הבנייה...". לאמור, במקרה בו נהרס בניין קיים והוקם בניין חדש במקומו, תוכל העירייה להטיל ההיטל, ואלו הן הנסיבות הקונקרטיות במקרה שבפניננו.
7. הגיונו של סעיף זה הינו "כיסוי" כל הסיטואציות שעניינן "תוספות בנייה", הן מסוג של תוספת מן השורה - והן תוספת שמקורה בהריסת מבנה קיים והקמת מבנה חדש תחתיו. במילים אחרות, הפעם קבע המחוקק בחוק העזר, "במפורש", בניגוד לפרשת אל עמי, כי רשאית העירייה לדרוש דמי ההיטל עם הגשת בקשת היתר הבנייה.
8. אף שצודקות, לכאורה, התובעות בטענה בכך שסלילת הכביש הסתיימה לפני כשני עשורים, הרי שעבודות שונות שנעשו בשנים 2003 - 1995 ברחובות הסמוכים לנכס הגובל וכן הוצאת היתרי הבנייה לבניית המגדל - מהוות תשתית עובדתית ראוייה להפעלתו של סעיף 6 (ב) לחוק העזר לתל אביב-יפו, וכפועל יוצא הלכת אל עמי דנא, לא תיושם במקרה זה.
9. לעניין גובה דמי ההיטלים שבהם חוייבו התובעות, הרי שעדותם של עדי הנתבעת מר שי מורן ומר עזרא נווה - לא נסתרה בחקירה הנגדית ועל כן מקבלת ביהמ"ש את עדותם.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il