תמ"ש 80190/01, ז. א. נ' י. א.
השופטת ט' סיון
עו"ד י' בלטר לתובעת; עו"ד ג' קוצר לנתבע.
05.01.2005
העובדות:
א. הנתבע ואם התובעת חתמו על הסכם גירושין, אשר אושר ע"י ביה"ד הרבני האזורי. הנתבע התחייב על פי ההסכם להעביר את זכויותיו בדירה על שם התובעת ושני אחיה, ילדיו של הנתבע, בחלקים שווים, ללא תמורה.
ב. נקבע כי החלוקה האמורה תתבצע עם הגיע הצעיר שבילדים לגיל 18. הזכויות בדירה היו אמורות להיות מועברות ביום מתן הגט.
ג. הערת אזהרה נרשמה על הדירה ע"י התובעת לזכותה ולזכות שני אחיה.
ד. מאוחר יותר, חתם התובע באמצעות פרקליטו, על הסכם למכירת הדירה עם צד ג' ונרשמה הערת אזהרה לטובת צד ג'. חוזה המכר לא יצא לפועל מאחר וצד ג' גילה כי קיימת התחייבות קודמת בגין הסכם הגירושין בין הנתבע לגרושתו ולזכות ילדיו.
ה. מאוחר יותר נמחקו הערות האזהרה לטובת שני אחיה של התובעת.
ו. צד ג' הגיש תביעה נגד הנתבע ודרש את הפיצויים המוסכמים בגין השבת סכום כספי ששילם על חשבון עסקת המכר וכן פיצוי כספי, וזכה.
ז. הנתבע חתם על הסכמה למינוי כונס נכסים על הדירה. הדירה נמכרה על פי החלטת ראש ההוצל"פ לאשר את המכר.
ח. התובעת טוענת כי הזכויות בדירה לא הועברו על שמה ועל שם אחיה בלשכת הרישום, על אף ההסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין טרם גירושי הוריה.
ט. התובעת טוענת כי מעשיו של הנתבע מהווים הפרה בוטה של ההסכם, וכן העובדה כי הנתבע משכן את הדירה ביודעו כי זכויותיו בדירה כבר אינן שלו, עולה לכדי תרמית.
י. לטענתה, הנתבע אף הפסיק לשלם את תשלומי המשכנתא שנלקחה על הדירה וזאת במטרה לגרום למכירתה ע"י בנק לאומי כנושה מובטח ובכך לנטרל את הערת האזהרה שנרשמה לטובת התובעת. בנוסף, ציינה התובעת כי ב"כ הנתבע הוא זה שחתם לצורך כך על הסכמה למינוי כונס נכסים על הדירה.
יא.הנתבע טוען כי הבסיס ל"הסכם המתנה" הינו יחסי משפחה מדרגה ראשונה בין התובעת לנתבע, יחסים אשר בהמשך, לטענתו, התובעת התכחשה להם.
יב.הנתבע טען כי בעצם סירובה של התובעת לקבל את חלקה ישירות מהקונה, היא הפרה את הסכם הגירושין ו/או עשתה שימוש בזכותה שלא בתום לב ובדרך מקובלת.
החלטה:
א. הנתבע אכן הפר את הסכם הגירושין, עליו חתם מרצונו החופשי, כאשר הוא לא העביר את הזכויות בדירה, ע"ש ילדיו בחלקים שווים, כפי שהיה עליו לעשות, במועד מתן הגט וזאת ע"פ ההסכם.
ב. גם אם היה מוכיח הנתבע כי מטרת לקיחת המשכנתא הייתה לצורך הוצאות רפואיות, דבר זה לא היה מעלה או מוריד לנוכח תקיפות ההסכם, אשר קיבל תוקף של פסק דין.
ג. הנתבע עשה דין לעצמו כאשר לקח את המשכנתא עוד לפני שקבל כתבי ויתור משני בניו על הזכויות שלהם בדירה.
ד. אין באי הסרת הערת האזהרה ע"י התובעת משום סיכול כלשהו בניהול המו"מ לגבי מכירת הדירה בין הנתבע לקונה או חוסר תום לב בהתנהגותה.
התביעה התקבלה.
השופטת ט' סיון
עו"ד י' בלטר לתובעת; עו"ד ג' קוצר לנתבע.
05.01.2005
העובדות:
א. הנתבע ואם התובעת חתמו על הסכם גירושין, אשר אושר ע"י ביה"ד הרבני האזורי. הנתבע התחייב על פי ההסכם להעביר את זכויותיו בדירה על שם התובעת ושני אחיה, ילדיו של הנתבע, בחלקים שווים, ללא תמורה.
ב. נקבע כי החלוקה האמורה תתבצע עם הגיע הצעיר שבילדים לגיל 18. הזכויות בדירה היו אמורות להיות מועברות ביום מתן הגט.
ג. הערת אזהרה נרשמה על הדירה ע"י התובעת לזכותה ולזכות שני אחיה.
ד. מאוחר יותר, חתם התובע באמצעות פרקליטו, על הסכם למכירת הדירה עם צד ג' ונרשמה הערת אזהרה לטובת צד ג'. חוזה המכר לא יצא לפועל מאחר וצד ג' גילה כי קיימת התחייבות קודמת בגין הסכם הגירושין בין הנתבע לגרושתו ולזכות ילדיו.
ה. מאוחר יותר נמחקו הערות האזהרה לטובת שני אחיה של התובעת.
ו. צד ג' הגיש תביעה נגד הנתבע ודרש את הפיצויים המוסכמים בגין השבת סכום כספי ששילם על חשבון עסקת המכר וכן פיצוי כספי, וזכה.
ז. הנתבע חתם על הסכמה למינוי כונס נכסים על הדירה. הדירה נמכרה על פי החלטת ראש ההוצל"פ לאשר את המכר.
ח. התובעת טוענת כי הזכויות בדירה לא הועברו על שמה ועל שם אחיה בלשכת הרישום, על אף ההסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין טרם גירושי הוריה.
ט. התובעת טוענת כי מעשיו של הנתבע מהווים הפרה בוטה של ההסכם, וכן העובדה כי הנתבע משכן את הדירה ביודעו כי זכויותיו בדירה כבר אינן שלו, עולה לכדי תרמית.
י. לטענתה, הנתבע אף הפסיק לשלם את תשלומי המשכנתא שנלקחה על הדירה וזאת במטרה לגרום למכירתה ע"י בנק לאומי כנושה מובטח ובכך לנטרל את הערת האזהרה שנרשמה לטובת התובעת. בנוסף, ציינה התובעת כי ב"כ הנתבע הוא זה שחתם לצורך כך על הסכמה למינוי כונס נכסים על הדירה.
יא.הנתבע טוען כי הבסיס ל"הסכם המתנה" הינו יחסי משפחה מדרגה ראשונה בין התובעת לנתבע, יחסים אשר בהמשך, לטענתו, התובעת התכחשה להם.
יב.הנתבע טען כי בעצם סירובה של התובעת לקבל את חלקה ישירות מהקונה, היא הפרה את הסכם הגירושין ו/או עשתה שימוש בזכותה שלא בתום לב ובדרך מקובלת.
החלטה:
א. הנתבע אכן הפר את הסכם הגירושין, עליו חתם מרצונו החופשי, כאשר הוא לא העביר את הזכויות בדירה, ע"ש ילדיו בחלקים שווים, כפי שהיה עליו לעשות, במועד מתן הגט וזאת ע"פ ההסכם.
ב. גם אם היה מוכיח הנתבע כי מטרת לקיחת המשכנתא הייתה לצורך הוצאות רפואיות, דבר זה לא היה מעלה או מוריד לנוכח תקיפות ההסכם, אשר קיבל תוקף של פסק דין.
ג. הנתבע עשה דין לעצמו כאשר לקח את המשכנתא עוד לפני שקבל כתבי ויתור משני בניו על הזכויות שלהם בדירה.
ד. אין באי הסרת הערת האזהרה ע"י התובעת משום סיכול כלשהו בניהול המו"מ לגבי מכירת הדירה בין הנתבע לקונה או חוסר תום לב בהתנהגותה.
התביעה התקבלה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
