התחייבות לתת מתנה במקרקעין והאפשרויות לחזור ממנה 

תמ"ש 50720/97 , חוסני עבדול כרים שיך עלי מסארווה נ' עזבון המנוח פואד חוסני מסארווה ז"ל

השופטת ע' מילר

עו"ד י' חימי לתובע; עו"ד כ' חנוך לנתבע.

04.08.2003

העובדות:
התובע הנו אביו של בעלה המנוח של הנתבעת. הבן המנוח נשא לאישה את הנתבעת בשנת 83' ומאז התגורר עמה ועם שני ילדיהם המשותפים בדירה. בשנת 96' נחתם בין התובע לבנו המנוח חוזה מתנה לפיו הועברה הדירה לבעלות הבן. כשנה לאחר מכן נהרג הבן בתאונת דרכים. כעת מבקש התובע פס"ד הצהרתי לביטול התחייבותו לתת את הדירה במתנה לבנו ולסלק ידה של הנתבעת ממנה.

החלטה:
א. במקרה דנן מדובר במתנה במקרקעין ולכן יש לשלב את הוראות חוק המתנה עם אלו של חוק המקרקעין. כמו כן, הדירה נשוא המחלוקת טרם נרשמה על שם הנתבע ולכן הבעלות בה עוד לא עברה לעזבונו ומדובר בהתחייבות לתת מתנה.
ב. המתחייב למתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו על פי התנאים המנויים בסעיף 5(ב) לחוק המתנה. במקרה דנן החוזה בין הצדדים קבע במפורש כי התובע מוותר על זכותו לחזור בו מהתחייבותו למתנה ולכן לא רשאי התובע לחזור בו.
ג. לחילופין, רשאי התובע לחזור בו מהתחייבותו אם "החזרה הייתה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן משפחתו", כאמור בסעיף 5(ג) לחוק. ההתנהגות המחפירה הנזכרת בסעיף 5(ג), מתייחסת להתנהגות בתקופת הזמן שבין הסכם המתנה ועד להחלטה בדבר החזרה מהמתנה. במקרה דנן, עולה מחומר הראיות עולה בברור שעד לפטירת המנוח, היחסים בין הצדדים התנהלו על מי מנוחות.

התביעה נדחתה.