בג"ץ 769/02, הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
כבוד השופטים א' ברק, ד' ביניש וא' ריבלין
עו"ד א. פלדמן ואח' לעותרים ועו"ד ש. ניצן ואח' למשיבים
14.12.2006
עובדות
1. כחלק מהפעילות הביטחונית אשר נועדה להתמודד עם פיגועי הטרור, מפעילה המדינה את מה שהיא מכנה "מדיניות הסיכולים הממוקדים". במסגרת מדיניות זו, פוגעת מדינת ישראל באנשים שהיא מזהה כמעורבים בתכנון ובהוצאה לפועל של פיגועי-טרור.
2. מאז החלו פעולות אלה ועד סוף שנת 2005 נהרגו קרוב ל- 300 פעילים בארגוני טרור, כ- 150 אזרחים אשר שהו בקרבת מקום ליעדי הסיכולים נהרגו ומאות אחרים נפצעו.
3. העותרים מבקשים כי ביהמ"ש יורה למשיבים לבטל את מדיניות "הסיכול הממוקד". זוהי, אפוא, עתירה לסעד כוללני ורחב הנשען על טענת העותרים כי מדיניותה של ישראל בעניין זה "בלתי חוקית בעליל".
העתירה נדחתה.
החלטה
1. השימוש ב"סיכול הממוקד", עם כל חשיבותו הצבאית, חייב להיעשות במסגרת הדין. בענייננו, נקבע הדין על ידי המשפט הבינ"ל המנהגי באשר לסכסוכים מזויינים בעלי אופי בינלאומי.
2. במסגרת הדינים הקיימים, אין לסווג את המחבלים וארגוניהם כ"לוחמים" אלא כ"אזרחים". סיווג זה אינו מקנה, במסגרת המשפט הבינלאומי, הגנה לאזרחים שנוטלים חלק ישיר בפעולות איבה; אלה, לפיכך, אינם מוגנים מפני תקיפה, בעת שנוטלים הם חלק ישיר בפעולות הטרור. חל על עניינם סעיף 51(3) לפרוטוקול הראשון משנת 1977 לאמנת ג'נבה הרביעית ולפיו "אזרחים ייהנו מן ההגנה המוענקת על-פי סימן זה, אלא אם ולמשך אותו זמן בו הם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה".
3. כעולה מהפרשנות של סעיף 51(3) מתחייבים סייגים ומגבלות על כוחה של המדינה לבצע פעולות של "סיכול ממוקד". מסייגים אלה עולה כי לא כל מעורבות בפעילות חבלנית תהווה נטילת "חלק ישיר במעשי איבה" וכי המדובר בפעילות הקשורה בגרעין של מעשי האיבה עצמם - פעילות אשר מחד גיסא אינה רק התקיפה הפיזית עצמה, אך מאידך גיסא אין נכללת בה פעילות של סיוע עקיף.
4. אין לצמצם את אופייה ה"ישיר" של נטילת החלק במעשה האיבה אך למי שמבצע את פעולת התקיפה הפיזית. גם מי ששולח אותו לביצוע התקיפה, נוטל בה "חלק ישיר". הוא הדין במי שהחליט על הפעולה עצמה, ומי שתכנן אותה.
5. סעיף 51(3) קובע כי אזרחים לא יהיו מטרה לתקיפה, אלא אם כן "ולמשך אותו הזמן" בו הם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה. לעניין זה, צריך להתקיים מידע בדוק ביותר באשר לזהותו ופועלו של האזרח אשר לפי הטענה נוטל חלק במעשי האיבה.
6. שנית, אין לתקוף אזרח הנוטל חלק ישיר, אותה עת, במעשי האיבה, אם ניתן לנקוט כלפיו אמצעי שפגיעתו פחותה. במשפטנו הפנימי, כלל זה מתבקש מעקרון המידתיות. כך למשל, המעצר, החקירה והמשפט הן אפשרויות שיש לשקול אותן תמיד.
7. שלישית, לאחר ביצוע תקיפה על אזרח החשוד בכך שנטל חלק ישיר, אותו זמן, במעשי איבה, יש לערוך (בדיעבד) בדיקה יסודית באשר לדיוק הזהות של הנפגע ונסיבות הפגיעה בו. במקרים מתאימים יהא מקום לשקול תשלום פיצויים בגין הפגיעה באזרח תמים. לבסוף, אין לפגוע בלוחמים או במחבלים אם הנזק הצפוי לאזרחים תמימים שבקרבתם אינו שקול כנגד התועלת הצבאית שבפגיעה בהם.
8. הדילמות המתעוררות נוכח הפרשנות לרכיביו של סעיף 51(3) הנ"ל, מחייבות בדיקה פרטנית ממקרה למקרה. משכך, אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, כשם שאין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא מותר על פי המשפט הבינלאומי המנהגי. דיני הסיכול הממוקד קבועים במשפט הבינלאומי המנהגי, וחוקיותה של כל פגיעה אינדיבידואלית צריכה להיקבע לאורם.
כבוד השופטים א' ברק, ד' ביניש וא' ריבלין
עו"ד א. פלדמן ואח' לעותרים ועו"ד ש. ניצן ואח' למשיבים
14.12.2006
עובדות
1. כחלק מהפעילות הביטחונית אשר נועדה להתמודד עם פיגועי הטרור, מפעילה המדינה את מה שהיא מכנה "מדיניות הסיכולים הממוקדים". במסגרת מדיניות זו, פוגעת מדינת ישראל באנשים שהיא מזהה כמעורבים בתכנון ובהוצאה לפועל של פיגועי-טרור.
2. מאז החלו פעולות אלה ועד סוף שנת 2005 נהרגו קרוב ל- 300 פעילים בארגוני טרור, כ- 150 אזרחים אשר שהו בקרבת מקום ליעדי הסיכולים נהרגו ומאות אחרים נפצעו.
3. העותרים מבקשים כי ביהמ"ש יורה למשיבים לבטל את מדיניות "הסיכול הממוקד". זוהי, אפוא, עתירה לסעד כוללני ורחב הנשען על טענת העותרים כי מדיניותה של ישראל בעניין זה "בלתי חוקית בעליל".
העתירה נדחתה.
החלטה
1. השימוש ב"סיכול הממוקד", עם כל חשיבותו הצבאית, חייב להיעשות במסגרת הדין. בענייננו, נקבע הדין על ידי המשפט הבינ"ל המנהגי באשר לסכסוכים מזויינים בעלי אופי בינלאומי.
2. במסגרת הדינים הקיימים, אין לסווג את המחבלים וארגוניהם כ"לוחמים" אלא כ"אזרחים". סיווג זה אינו מקנה, במסגרת המשפט הבינלאומי, הגנה לאזרחים שנוטלים חלק ישיר בפעולות איבה; אלה, לפיכך, אינם מוגנים מפני תקיפה, בעת שנוטלים הם חלק ישיר בפעולות הטרור. חל על עניינם סעיף 51(3) לפרוטוקול הראשון משנת 1977 לאמנת ג'נבה הרביעית ולפיו "אזרחים ייהנו מן ההגנה המוענקת על-פי סימן זה, אלא אם ולמשך אותו זמן בו הם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה".
3. כעולה מהפרשנות של סעיף 51(3) מתחייבים סייגים ומגבלות על כוחה של המדינה לבצע פעולות של "סיכול ממוקד". מסייגים אלה עולה כי לא כל מעורבות בפעילות חבלנית תהווה נטילת "חלק ישיר במעשי איבה" וכי המדובר בפעילות הקשורה בגרעין של מעשי האיבה עצמם - פעילות אשר מחד גיסא אינה רק התקיפה הפיזית עצמה, אך מאידך גיסא אין נכללת בה פעילות של סיוע עקיף.
4. אין לצמצם את אופייה ה"ישיר" של נטילת החלק במעשה האיבה אך למי שמבצע את פעולת התקיפה הפיזית. גם מי ששולח אותו לביצוע התקיפה, נוטל בה "חלק ישיר". הוא הדין במי שהחליט על הפעולה עצמה, ומי שתכנן אותה.
5. סעיף 51(3) קובע כי אזרחים לא יהיו מטרה לתקיפה, אלא אם כן "ולמשך אותו הזמן" בו הם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה. לעניין זה, צריך להתקיים מידע בדוק ביותר באשר לזהותו ופועלו של האזרח אשר לפי הטענה נוטל חלק במעשי האיבה.
6. שנית, אין לתקוף אזרח הנוטל חלק ישיר, אותה עת, במעשי האיבה, אם ניתן לנקוט כלפיו אמצעי שפגיעתו פחותה. במשפטנו הפנימי, כלל זה מתבקש מעקרון המידתיות. כך למשל, המעצר, החקירה והמשפט הן אפשרויות שיש לשקול אותן תמיד.
7. שלישית, לאחר ביצוע תקיפה על אזרח החשוד בכך שנטל חלק ישיר, אותו זמן, במעשי איבה, יש לערוך (בדיעבד) בדיקה יסודית באשר לדיוק הזהות של הנפגע ונסיבות הפגיעה בו. במקרים מתאימים יהא מקום לשקול תשלום פיצויים בגין הפגיעה באזרח תמים. לבסוף, אין לפגוע בלוחמים או במחבלים אם הנזק הצפוי לאזרחים תמימים שבקרבתם אינו שקול כנגד התועלת הצבאית שבפגיעה בהם.
8. הדילמות המתעוררות נוכח הפרשנות לרכיביו של סעיף 51(3) הנ"ל, מחייבות בדיקה פרטנית ממקרה למקרה. משכך, אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, כשם שאין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא מותר על פי המשפט הבינלאומי המנהגי. דיני הסיכול הממוקד קבועים במשפט הבינלאומי המנהגי, וחוקיותה של כל פגיעה אינדיבידואלית צריכה להיקבע לאורם.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il