תמ"ש 413461/96, פלונית נ' פלוני
כב' השופטת ו' פלאוט
עו"ד בועז קראוס לתובעת; עו"ד מנשה בר שלטון לנתבע 1
16.09.2007
העובדות:
התובעת והנתבע 1 התגרשו עפ"י הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין. לאחר פרישתו של הבעל מצה"ל הגישה התובעת תביעה בה ביקשה להורות לנתבעים להעביר לידה מחצית מכל הזכויות להן היה זכאי הנתבע מצה"ל עד ליום 30.6.04, על פי ההסכם, לטענתה. לאחר הגשת הסיכומים בתיק זה ניתן פס"ד בביהמ"ש העליון בו נקבע, כי אישה אינה זכאית לקבל באופן ישיר מצה"ל, מכוח חזקת השיתוף, מעבידו של בעלה לשעבר, את חלקה בגימלה שהמעביד חב בתשלומה לבעל. או במילים אחרות - הזכות לקבלת מחצית מחלקו של הבעל בגמלה, עומדת לאשה כנגד הבעל בלבד ולא כנגד צה"ל. משכך נמחקה התובענה נגד צה"ל בהיעדר יריבות וניתן פסק דיןו ביחס ליחסי הבעל והאישה בלבד.
החלטה:
א. שורש המחלוקת בשאלה, הכיצד יש לפרש את הביטוי בהסכם "פיצויי פרישה מצה"ל". לו היה נוקט ההסכם בלשון "פיצויי פיטורין" - לא היתה מחלוקת, כי התובעת זכאית למחצית מסכום פיצויי הפיטורין שקיבל הנתבע מצה"ל בלבד, כהגדרתם בחוק. ולו היה נוקט ההסכם בלשון "קצבת פרישה" - לא היתה מחלוקת כי התובעת זכאית למחצית מסכומי הפנסיה שקיבל ומקבל הנתבע מצה"ל, כהגדרתם בחוק (באופן יחסי לתקופת הנישואין). במקרה דנן נוקט ההסכם בלשון "פיצויי פרישה" - האם הביטוי כולל, את פיצויי הפיטורין של הנתבע מצה"ל בלבד, ויש לראות את התובעת כאילו ויתרה על שאר זכויות הנתבע מצה"ל (כטענת הנתבע), או שמא יש לפרשו ככולל את כל זכויות הנתבע מצה"ל, לרבות זכות הפנסיה שלו (כטענת התובעת).
ב. כדי לברר את אומד דעתם של הצדדים, יש לחזור אחורה בזמן, למועד חתימת ההסכם, וזאת בעיקר באמצעות חקירות הצדדים ובאי כוחם דאז, ועיון במסמכים שהוחלפו אז בין הצדדים.
ג. הביטוי "פיצויי פרישה מצה"ל" לא עומד בהסכם בחלל ריק. המשכו הישיר: "עפ"י נספח מנהל תשלומים" מעיד על הסכמת הצדדים, כי הנתונים שיירשמו באותו נספח ממנהל התשלומים בצה"ל, ימלאו את הביטוי תוכן, וזכויותיו של הנתבע בצה"ל שיפורטו בנספח, הם אלו שלמחציתן תהא זכאית התובעת. לו היה מצורף אותו נספח להסכם, היה ניתן, אולי, ללמוד ממנו האם כוונת הצדדים ב"פיצויי פרישה" היתה לפיצויי פיטורין בלבד, או לכל זכויותיו של הנתבע מצה"ל, לרבות זכות הפנסיה, והמחלוקת בתיק זה לא היתה באה לעולם. משלא צורף הנספח ע"י הנתבע, הדבר עומד לחובתו, ותומך בטענותיה של התובעת, כי בביטוי "פיצויי פרישה מצה"ל" כיוונו הצדדים לכל זכויותיו של הנתבע מצה"ל, לרבות זכות הפנסיה.
ד. הנתבע טוען כי התובעת ויתרה על מחצית הזכויות בפנסיה, כנגד דמי המדור הנדיבים שהוענקו לה: אפשרות להתגורר בדירת המגורים המשותפת כ-12 שנה לאחר הגירושין, ללא תשלום. אין לקבל טענה זו, שכן הדברים אינם קשורים אלה באלה. דמי המדור משולמים (בצורה כזו או אחרת, היינו בכסף, או בשווה כסף) מתוקף דיני המזונות, בד"כ לזכות הילדים הקטינים. בעוד חלוקת הזכויות שנצברו במקום העבודה של אחד מבני הזוג הינה מדיני השיתוף/איזון משאבים, ומשולמים לזכות האשה. החיובים הנ"ל אינם מתקזזים אלה באלה, קל וחומר כאשר הדבר איננו נאמר במפורש בהסכם.
התביעה נתקבלה
כב' השופטת ו' פלאוט
עו"ד בועז קראוס לתובעת; עו"ד מנשה בר שלטון לנתבע 1
16.09.2007
העובדות:
התובעת והנתבע 1 התגרשו עפ"י הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין. לאחר פרישתו של הבעל מצה"ל הגישה התובעת תביעה בה ביקשה להורות לנתבעים להעביר לידה מחצית מכל הזכויות להן היה זכאי הנתבע מצה"ל עד ליום 30.6.04, על פי ההסכם, לטענתה. לאחר הגשת הסיכומים בתיק זה ניתן פס"ד בביהמ"ש העליון בו נקבע, כי אישה אינה זכאית לקבל באופן ישיר מצה"ל, מכוח חזקת השיתוף, מעבידו של בעלה לשעבר, את חלקה בגימלה שהמעביד חב בתשלומה לבעל. או במילים אחרות - הזכות לקבלת מחצית מחלקו של הבעל בגמלה, עומדת לאשה כנגד הבעל בלבד ולא כנגד צה"ל. משכך נמחקה התובענה נגד צה"ל בהיעדר יריבות וניתן פסק דיןו ביחס ליחסי הבעל והאישה בלבד.
החלטה:
א. שורש המחלוקת בשאלה, הכיצד יש לפרש את הביטוי בהסכם "פיצויי פרישה מצה"ל". לו היה נוקט ההסכם בלשון "פיצויי פיטורין" - לא היתה מחלוקת, כי התובעת זכאית למחצית מסכום פיצויי הפיטורין שקיבל הנתבע מצה"ל בלבד, כהגדרתם בחוק. ולו היה נוקט ההסכם בלשון "קצבת פרישה" - לא היתה מחלוקת כי התובעת זכאית למחצית מסכומי הפנסיה שקיבל ומקבל הנתבע מצה"ל, כהגדרתם בחוק (באופן יחסי לתקופת הנישואין). במקרה דנן נוקט ההסכם בלשון "פיצויי פרישה" - האם הביטוי כולל, את פיצויי הפיטורין של הנתבע מצה"ל בלבד, ויש לראות את התובעת כאילו ויתרה על שאר זכויות הנתבע מצה"ל (כטענת הנתבע), או שמא יש לפרשו ככולל את כל זכויות הנתבע מצה"ל, לרבות זכות הפנסיה שלו (כטענת התובעת).
ב. כדי לברר את אומד דעתם של הצדדים, יש לחזור אחורה בזמן, למועד חתימת ההסכם, וזאת בעיקר באמצעות חקירות הצדדים ובאי כוחם דאז, ועיון במסמכים שהוחלפו אז בין הצדדים.
ג. הביטוי "פיצויי פרישה מצה"ל" לא עומד בהסכם בחלל ריק. המשכו הישיר: "עפ"י נספח מנהל תשלומים" מעיד על הסכמת הצדדים, כי הנתונים שיירשמו באותו נספח ממנהל התשלומים בצה"ל, ימלאו את הביטוי תוכן, וזכויותיו של הנתבע בצה"ל שיפורטו בנספח, הם אלו שלמחציתן תהא זכאית התובעת. לו היה מצורף אותו נספח להסכם, היה ניתן, אולי, ללמוד ממנו האם כוונת הצדדים ב"פיצויי פרישה" היתה לפיצויי פיטורין בלבד, או לכל זכויותיו של הנתבע מצה"ל, לרבות זכות הפנסיה, והמחלוקת בתיק זה לא היתה באה לעולם. משלא צורף הנספח ע"י הנתבע, הדבר עומד לחובתו, ותומך בטענותיה של התובעת, כי בביטוי "פיצויי פרישה מצה"ל" כיוונו הצדדים לכל זכויותיו של הנתבע מצה"ל, לרבות זכות הפנסיה.
ד. הנתבע טוען כי התובעת ויתרה על מחצית הזכויות בפנסיה, כנגד דמי המדור הנדיבים שהוענקו לה: אפשרות להתגורר בדירת המגורים המשותפת כ-12 שנה לאחר הגירושין, ללא תשלום. אין לקבל טענה זו, שכן הדברים אינם קשורים אלה באלה. דמי המדור משולמים (בצורה כזו או אחרת, היינו בכסף, או בשווה כסף) מתוקף דיני המזונות, בד"כ לזכות הילדים הקטינים. בעוד חלוקת הזכויות שנצברו במקום העבודה של אחד מבני הזוג הינה מדיני השיתוף/איזון משאבים, ומשולמים לזכות האשה. החיובים הנ"ל אינם מתקזזים אלה באלה, קל וחומר כאשר הדבר איננו נאמר במפורש בהסכם.
התביעה נתקבלה
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il