תמ"ש 20162/01, מ.ד. נ' מ.פ.
כב' השופטת א' מירז
עו"ד גבי ברנדס לתובע; עו"ד ניצן סלמן לנתבעת 1
25.07.2007
העובדות:
הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1991 והתגרשו בשנת 1997. מנישואים אלה נולדה הקטינה ד, ילידת 1993 שכיום הינה כבת ½13. כל אחד מהצדדים נישא בשנית. הקטינה הוצאה מהבית בשנת 2004 למסגרת חוץ ביתית, בשל ארועי אלימות שחוותה בבית אמה, על ידי בעלה השני של האם. משהתעורר חשדו של אבי הקטינה, כי אינו אביה של הקטינה, עתר לבית המשפט בבקשה להורות על ביצוע בדיקת רקמות לקטינה.
החלטה:
א. לעניין התרת נקיטת אמצעי רפואי פולשני בגוף הקטינה, לצורך בדיקת רקמות, חל סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאופוטרופסות. מאחר ואין חשש ממשי כי בדיקת הרקמות תפגע בשלומה הגופני של הקטינה, הרי השיקול שעל בית המשפט לשקול הוא האם הבדיקה האמורה דרושה לשם שמירת שלומה הנפשי וטובתה של הקטינה.
ב. על מצבה הנפשי של הקטינה ניתן ללמוד מתסקירים וחוות דעת של הגורמים המטפלים שהוגשו לבית המשפט. מאלה עולה, ברורות, כי לא זו בלבד שהבדיקה אינה דרושה לשם שמירת שלומה הנפשי של הקטינה, אלא שלומה וטובתה של הקטינה מחייבים שלא תיערך בה הבדיקה האמורה. אם כתוצאה מהבדיקה, יסתבר שהתובע אינו אביה של הקטינה - תיגרם לה פגיעה חברתית חמורה בלתי הפיכה, על ידי הדבקת תווית של ממזרות וחוסר יכולת להנשא ליהודי וכן פגיעה נפשית חמורה - של חוסר וודאות לגבי מעמדה ומיהו אביה האמיתי שיתווסף למצבה הנפשי הקשה ממילא.
ג. באיזון האינטרסים שבין עריכת הבדיקה יש להתחשב בעובדה כי עריכת בדיקת הרקמות בקטינה עשויה לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך מעצם מתן הצו לבדיקה וללא קשר לתוצאות הבדיקה לחייה החברתיים של הקטינה. מאידך ההחלטה שלא לאשר את עריכת הבדיקה החלטה הפיכה היא. משתגיע הקטינה לבגרות תוכל אם תרצה בכך, לערוך את בדיקת הרקמות בהתאם לשיקוליה היא בשיקלול כל האינטרסים בהתאם לבגרותה.
התביעה נדחתה
כב' השופטת א' מירז
עו"ד גבי ברנדס לתובע; עו"ד ניצן סלמן לנתבעת 1
25.07.2007
העובדות:
הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1991 והתגרשו בשנת 1997. מנישואים אלה נולדה הקטינה ד, ילידת 1993 שכיום הינה כבת ½13. כל אחד מהצדדים נישא בשנית. הקטינה הוצאה מהבית בשנת 2004 למסגרת חוץ ביתית, בשל ארועי אלימות שחוותה בבית אמה, על ידי בעלה השני של האם. משהתעורר חשדו של אבי הקטינה, כי אינו אביה של הקטינה, עתר לבית המשפט בבקשה להורות על ביצוע בדיקת רקמות לקטינה.
החלטה:
א. לעניין התרת נקיטת אמצעי רפואי פולשני בגוף הקטינה, לצורך בדיקת רקמות, חל סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאופוטרופסות. מאחר ואין חשש ממשי כי בדיקת הרקמות תפגע בשלומה הגופני של הקטינה, הרי השיקול שעל בית המשפט לשקול הוא האם הבדיקה האמורה דרושה לשם שמירת שלומה הנפשי וטובתה של הקטינה.
ב. על מצבה הנפשי של הקטינה ניתן ללמוד מתסקירים וחוות דעת של הגורמים המטפלים שהוגשו לבית המשפט. מאלה עולה, ברורות, כי לא זו בלבד שהבדיקה אינה דרושה לשם שמירת שלומה הנפשי של הקטינה, אלא שלומה וטובתה של הקטינה מחייבים שלא תיערך בה הבדיקה האמורה. אם כתוצאה מהבדיקה, יסתבר שהתובע אינו אביה של הקטינה - תיגרם לה פגיעה חברתית חמורה בלתי הפיכה, על ידי הדבקת תווית של ממזרות וחוסר יכולת להנשא ליהודי וכן פגיעה נפשית חמורה - של חוסר וודאות לגבי מעמדה ומיהו אביה האמיתי שיתווסף למצבה הנפשי הקשה ממילא.
ג. באיזון האינטרסים שבין עריכת הבדיקה יש להתחשב בעובדה כי עריכת בדיקת הרקמות בקטינה עשויה לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך מעצם מתן הצו לבדיקה וללא קשר לתוצאות הבדיקה לחייה החברתיים של הקטינה. מאידך ההחלטה שלא לאשר את עריכת הבדיקה החלטה הפיכה היא. משתגיע הקטינה לבגרות תוכל אם תרצה בכך, לערוך את בדיקת הרקמות בהתאם לשיקוליה היא בשיקלול כל האינטרסים בהתאם לבגרותה.
התביעה נדחתה
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
