תמ"ש 48530/06, א.מ. נ' י.מ.
כב' השופט פאול שטרק
עו"ד אהובה יששכר לתובעות
15.07.2007
העובדות:
התובעת הנה בתם הקטינה של הצדדים. הצדדים אינם נשואים זה לזו ואינם מקיימים משק בית משותף. אם הקטינה, התובעת בשמה והנתבע ניהלו קשר אינטימי במשך כמה שנים אשר במהלכו נולדה להם הילדה. אין חולק, כי קרוב לשלוש שנים אין בין הצדדים קשר זוגי בכלל ו/או אינטימי בפרט, כשהם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת כשבמשך השנתיים האחרונות שילם האב מזונות עבור הקטינה בסך 1,100 ש"ח, עם עדכון ל-1,200 ש"ח וכמו כן, נהנה האב מסדרי ראייה אשר היו מוסכמים על האם. האם טענה, כי היא אינה עובדת ואף נאלצה לעזוב את לימודיה לטובת הטיפול בקטינה. לטענתה, האב בעל כושר השתכרות גבוה.
החלטה:
א. על פניה, התובענה בפני הינה פשוטה כמשמעותה - חובתו של האב לשאת בצרכי הקטינה. בפסיקה נקבע הרף המינימאלי לקביעת צרכי הקטינה שעומד היום על 1,250 ש"ח. גובה משכורת האב מהווה מרכיב חשוב בקביעת שיעור המזונות ואף יצוין, כי במסגרת השיקולים בקביעת שיעור המזונות, יש להתחשב גם במצבה של האם.
ב. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לקבוע מבחינה עובדתית את שיעור ההכנסה של האב בפועל, מאחר שלא נחשפו בפני בית המשפט רווחי החברה וזכויות הנתבע בחברה בה הוא שולט.
ג. נטל הראייה בעניין הכנסות על האב מוטל עליו לפי תקנה 264 לתקנות. כאשר האב אינו מביא ראיות בעניין הכנסותיו בפועל, בשעה שהומצאו על ידי האב תלושי המשכורת מלאכותיים אשר אינם מספקים את הסחורה, על בית המשפט לא נותר, אלא להעריך את המצב, תוך שפועל לפי החזקות הקיימות בפסיקה ובחוק ועל פי כתבי הטענות.
ד. אשר לצורכי הקטינה, הראיות אשר צורפו לתצהיר עדות ראשית של האם דלות בפירוט ומשך תקופה ארוכה מדי כדי להתרשם מהם צרכיה האמיתיים. לפיכך, נפסקו מזונות הקטינה בסך 1,750 ש"ח.
התביעה נתקבלה
כב' השופט פאול שטרק
עו"ד אהובה יששכר לתובעות
15.07.2007
העובדות:
התובעת הנה בתם הקטינה של הצדדים. הצדדים אינם נשואים זה לזו ואינם מקיימים משק בית משותף. אם הקטינה, התובעת בשמה והנתבע ניהלו קשר אינטימי במשך כמה שנים אשר במהלכו נולדה להם הילדה. אין חולק, כי קרוב לשלוש שנים אין בין הצדדים קשר זוגי בכלל ו/או אינטימי בפרט, כשהם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת כשבמשך השנתיים האחרונות שילם האב מזונות עבור הקטינה בסך 1,100 ש"ח, עם עדכון ל-1,200 ש"ח וכמו כן, נהנה האב מסדרי ראייה אשר היו מוסכמים על האם. האם טענה, כי היא אינה עובדת ואף נאלצה לעזוב את לימודיה לטובת הטיפול בקטינה. לטענתה, האב בעל כושר השתכרות גבוה.
החלטה:
א. על פניה, התובענה בפני הינה פשוטה כמשמעותה - חובתו של האב לשאת בצרכי הקטינה. בפסיקה נקבע הרף המינימאלי לקביעת צרכי הקטינה שעומד היום על 1,250 ש"ח. גובה משכורת האב מהווה מרכיב חשוב בקביעת שיעור המזונות ואף יצוין, כי במסגרת השיקולים בקביעת שיעור המזונות, יש להתחשב גם במצבה של האם.
ב. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לקבוע מבחינה עובדתית את שיעור ההכנסה של האב בפועל, מאחר שלא נחשפו בפני בית המשפט רווחי החברה וזכויות הנתבע בחברה בה הוא שולט.
ג. נטל הראייה בעניין הכנסות על האב מוטל עליו לפי תקנה 264 לתקנות. כאשר האב אינו מביא ראיות בעניין הכנסותיו בפועל, בשעה שהומצאו על ידי האב תלושי המשכורת מלאכותיים אשר אינם מספקים את הסחורה, על בית המשפט לא נותר, אלא להעריך את המצב, תוך שפועל לפי החזקות הקיימות בפסיקה ובחוק ועל פי כתבי הטענות.
ד. אשר לצורכי הקטינה, הראיות אשר צורפו לתצהיר עדות ראשית של האם דלות בפירוט ומשך תקופה ארוכה מדי כדי להתרשם מהם צרכיה האמיתיים. לפיכך, נפסקו מזונות הקטינה בסך 1,750 ש"ח.
התביעה נתקבלה
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il