עמ 3/06 , פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
כב' השופטים ס' רוטלוי, ת' שפירא וי' שיצר
עו"ד ליפסקר למערערת; עו"ד ח' פלג קורן למשיב; עו"ד ז' סוסנה למשיב הפורמאלי
10.06.2007
העובדות:
המערערת והמשיב הפורמאלי הינם הוריו של הקטין נשוא הערעור דנן. שני אחיו הגדולים של הקטין הועברו למסגרות חוץ ביתיות. המערערת אובחנה כסובלת מסכיזופרניה. המשיב הפורמאלי, אביו של הקטין, אובחן כסובל מפיגור קל ומאפילפסיה. בעברו רקע של שתיית אלכוהול ואלימות קשה כלפי המערערת. בעקבות התדרדרות במצבם של הורי הקטין, לאחר לידתו, הוגשה בקשה לבית המשפט, אשר מינה אפוטרופוס לקטין. במועד מאוחר יותר, בעקבות אשפוז נוסף של האם הוצא צו חירום על ידי פקידת הסעד והקטין סודר במקלט חירום חסוי. לפיכך, פנה היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט בבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ. בית המשפט הכריז על הקטין כבר אימוץ. עוד קבע בית המשפט, כי תוצאות האימוץ יצומצמו מכוח סעיף 16(1) לחוק האימוץ, וכי האימוץ יהא פתוח במובן זה שאחת לשנה תישלח למערערת תמונה של הקטין, ופעמיים בשנה, לקראת יום ההולדת ולקראת ראש השנה ישלח לה הקטין ברכות. כן קבע בית משפט קמא, כי הקטין ישלח ברכות לשני אחיו, אחת לשנה לקראת ראש השנה. כמו כן, ניתנה האפשרות למערערת ולאחים להשיב לברכות אלו של הקטין. על פסק דין זה הוגש ערעורה של האם.
החלטה:
א. בית המשפט ציין, כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מבוסס על חוות דעת, אשר הושו לבית המשפט. כמו כן, ניתן ללמוד על היעדר מסוגלות הורית, גם לנוכח יחסה של האם לאחיו של הקטין. היעדר מסוגלות הורית ראויה לדאגה לקטין, משמעה מסוגלות הורית ביחס לקטין הספציפי. אולם אין הכוונה, שלא ניתן ללמוד מנסיון העבר ביחס לילדים אחרים. לעתים אפילו יש הכרח בכך כאשר ברור שמסוגלות ההורה הביולוגי איננה ניתנת לשיקום. בצדק התבסס בית משפט קמא על ממצאים מן העבר, אשר אך מחזקים את הראיות שנשמעו בפני בית המשפט לענייני משפחה. נסיון העבר, נוכח מכלול התשתית הראייתית העדכנית, תומך אף הוא במסקנה, כי סיכוי אובייקטיבי סביר לשינוי במסוגלותה של המערערת איננו בנמצא.
ב. אשר ל"אימוץ הפתוח", במשך שנים נהג הכלל לפיו תוצאות האימוץ הובילו לניתוק הקשר המשפטי שבין המאומץ להוריו הביולוגיים ולקשירת קשר משפטי חדש בין המאומץ לבין המאמצים. ואולם, מראשית ימיו של מוסד האימוץ לפי חוק, הכיר המחוקק בסמכותו של בית המשפט לשנות ולסייג את תוצאות האימוץ. סעיף 16 לחוק האימוץ, שכותרתו "תוצאות האימוץ", מגדיר את השלכות האימוץ ביחס לקשר שבין המאומץ לבין הוריו הביולוגיים מחד, ובין ההורים המאמצים מאידך. בין היתר, מתיר סעיף זה לבית המשפט לצמצם, בצו האימוץ, את תוצאותיו.
ג. אשר לשיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לקבוע את אופיו של האימוץ במקרה קונקרטי נקבע, כי שיקול העל החולש על אופי האימוץ, כפי שקבעה הפסיקה לא פעם, הינו טובת המאומץ. כפועל יוצא, טובתו של הקטין הספציפי, היא זו אשר צריכה להיות לנגד עיניו של בית המשפט. אחד השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה הוא השיקול בדבר גילו של המאומץ וקשריו בפועל עם ההורה הביולוגי. כאשר קיים קשר מתמשך של המאומץ עם ההורה הביולוגי, מטבע הדברים שקיים משקל מהותי יותר לטובת הסדר של אימוץ פתוח. שיקול נוסף רלוונטי הוא העובדה, כי לקביעת הסדר של אימוץ פתוח קיים יש השלכה על חיסיון הליך האימוץ. על כן, אין מקום לעשות שימוש נרחב בפרקטיקה זו. עוד ציין בית המשפט, כי אימוץ פתוח הוא הליך וולנטרי וכי ללא הסכמת הצדדים, לא יתאפשר "אימוץ פתוח". לפיכך, בהיעדר הסכמה - הן של ההורים המאמצים והן של ההורים הביולוגיים - לא יצלח אימוץ פתוח, וטובת המאומץ מחייבת, כי אימוצו יהא "סגור".
ד. במקרה דנן, המשפחה המיועדת מסכימה לקיום קשר בין הקטין לבין המערערת על דרך חילופי מכתבים אולם מתנגדת נחרצות לקיום מפגשים בין הקטין לבין המערערת והאחים. כן עמד בית המשפט על כך, כי הקטין, שהוא כבן שש שנים, גדל בחיק המערערת עד היותו כבן שנתיים ומחצה, ומאז ועד עתה קיים קשר עיתי מדי שבועיים עימה ועם האחים ואולם, הקשר עם האחים אינו טוב. עוד עמד בית המשפט על כך, כי המערערת איננה מכירה בהיעדר מסוגלותה וכי אינה מבינה למעשה את תפקידה במסגרת הסדר של אימוץ "פתוח". לפיכך נקבע, כי צדק בית משפט קמא אשר החליט כי אין לצמצם את תוצאות האימוץ על דרך של קיום מפגשים בינו לבין המערערת והאחים.
הערעור נדחה
כב' השופטים ס' רוטלוי, ת' שפירא וי' שיצר
עו"ד ליפסקר למערערת; עו"ד ח' פלג קורן למשיב; עו"ד ז' סוסנה למשיב הפורמאלי
10.06.2007
העובדות:
המערערת והמשיב הפורמאלי הינם הוריו של הקטין נשוא הערעור דנן. שני אחיו הגדולים של הקטין הועברו למסגרות חוץ ביתיות. המערערת אובחנה כסובלת מסכיזופרניה. המשיב הפורמאלי, אביו של הקטין, אובחן כסובל מפיגור קל ומאפילפסיה. בעברו רקע של שתיית אלכוהול ואלימות קשה כלפי המערערת. בעקבות התדרדרות במצבם של הורי הקטין, לאחר לידתו, הוגשה בקשה לבית המשפט, אשר מינה אפוטרופוס לקטין. במועד מאוחר יותר, בעקבות אשפוז נוסף של האם הוצא צו חירום על ידי פקידת הסעד והקטין סודר במקלט חירום חסוי. לפיכך, פנה היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט בבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ. בית המשפט הכריז על הקטין כבר אימוץ. עוד קבע בית המשפט, כי תוצאות האימוץ יצומצמו מכוח סעיף 16(1) לחוק האימוץ, וכי האימוץ יהא פתוח במובן זה שאחת לשנה תישלח למערערת תמונה של הקטין, ופעמיים בשנה, לקראת יום ההולדת ולקראת ראש השנה ישלח לה הקטין ברכות. כן קבע בית משפט קמא, כי הקטין ישלח ברכות לשני אחיו, אחת לשנה לקראת ראש השנה. כמו כן, ניתנה האפשרות למערערת ולאחים להשיב לברכות אלו של הקטין. על פסק דין זה הוגש ערעורה של האם.
החלטה:
א. בית המשפט ציין, כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מבוסס על חוות דעת, אשר הושו לבית המשפט. כמו כן, ניתן ללמוד על היעדר מסוגלות הורית, גם לנוכח יחסה של האם לאחיו של הקטין. היעדר מסוגלות הורית ראויה לדאגה לקטין, משמעה מסוגלות הורית ביחס לקטין הספציפי. אולם אין הכוונה, שלא ניתן ללמוד מנסיון העבר ביחס לילדים אחרים. לעתים אפילו יש הכרח בכך כאשר ברור שמסוגלות ההורה הביולוגי איננה ניתנת לשיקום. בצדק התבסס בית משפט קמא על ממצאים מן העבר, אשר אך מחזקים את הראיות שנשמעו בפני בית המשפט לענייני משפחה. נסיון העבר, נוכח מכלול התשתית הראייתית העדכנית, תומך אף הוא במסקנה, כי סיכוי אובייקטיבי סביר לשינוי במסוגלותה של המערערת איננו בנמצא.
ב. אשר ל"אימוץ הפתוח", במשך שנים נהג הכלל לפיו תוצאות האימוץ הובילו לניתוק הקשר המשפטי שבין המאומץ להוריו הביולוגיים ולקשירת קשר משפטי חדש בין המאומץ לבין המאמצים. ואולם, מראשית ימיו של מוסד האימוץ לפי חוק, הכיר המחוקק בסמכותו של בית המשפט לשנות ולסייג את תוצאות האימוץ. סעיף 16 לחוק האימוץ, שכותרתו "תוצאות האימוץ", מגדיר את השלכות האימוץ ביחס לקשר שבין המאומץ לבין הוריו הביולוגיים מחד, ובין ההורים המאמצים מאידך. בין היתר, מתיר סעיף זה לבית המשפט לצמצם, בצו האימוץ, את תוצאותיו.
ג. אשר לשיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לקבוע את אופיו של האימוץ במקרה קונקרטי נקבע, כי שיקול העל החולש על אופי האימוץ, כפי שקבעה הפסיקה לא פעם, הינו טובת המאומץ. כפועל יוצא, טובתו של הקטין הספציפי, היא זו אשר צריכה להיות לנגד עיניו של בית המשפט. אחד השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה הוא השיקול בדבר גילו של המאומץ וקשריו בפועל עם ההורה הביולוגי. כאשר קיים קשר מתמשך של המאומץ עם ההורה הביולוגי, מטבע הדברים שקיים משקל מהותי יותר לטובת הסדר של אימוץ פתוח. שיקול נוסף רלוונטי הוא העובדה, כי לקביעת הסדר של אימוץ פתוח קיים יש השלכה על חיסיון הליך האימוץ. על כן, אין מקום לעשות שימוש נרחב בפרקטיקה זו. עוד ציין בית המשפט, כי אימוץ פתוח הוא הליך וולנטרי וכי ללא הסכמת הצדדים, לא יתאפשר "אימוץ פתוח". לפיכך, בהיעדר הסכמה - הן של ההורים המאמצים והן של ההורים הביולוגיים - לא יצלח אימוץ פתוח, וטובת המאומץ מחייבת, כי אימוצו יהא "סגור".
ד. במקרה דנן, המשפחה המיועדת מסכימה לקיום קשר בין הקטין לבין המערערת על דרך חילופי מכתבים אולם מתנגדת נחרצות לקיום מפגשים בין הקטין לבין המערערת והאחים. כן עמד בית המשפט על כך, כי הקטין, שהוא כבן שש שנים, גדל בחיק המערערת עד היותו כבן שנתיים ומחצה, ומאז ועד עתה קיים קשר עיתי מדי שבועיים עימה ועם האחים ואולם, הקשר עם האחים אינו טוב. עוד עמד בית המשפט על כך, כי המערערת איננה מכירה בהיעדר מסוגלותה וכי אינה מבינה למעשה את תפקידה במסגרת הסדר של אימוץ "פתוח". לפיכך נקבע, כי צדק בית משפט קמא אשר החליט כי אין לצמצם את תוצאות האימוץ על דרך של קיום מפגשים בינו לבין המערערת והאחים.
הערעור נדחה
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
