תמ"ש 9892/01 , פלונית נ' פלוני
השופט י' כהן
עו"ד צ' אלמוג לתובעת; עו"ד א' גריידי לנתבע.
05.08.2004
העובדות:
הצדדים לתיק זה נישאו זה לזו כדמו"י ביום 1.9.98. מנישואיהם נולדו שני ילדיהם הקטינים (בת 5 ובן 3). עקב משברים קשים, התגרשו הצדדים זה מזו בחודש ספטמבר 2003. ילדי הצדדים, מצויים מ- 10.9.03, במשמורת משותפת של הוריהם. עקב טענות קשות שהעלה האב כנגד האם, הופנו הצדדים, בהסכמתם, לבדיקת מסוגלות הורית על ידי ד"ר דניאל גוטליב, במכון שינוי. בסיכום חוות דעתו, ומבלי שהתעלם "מחזקת הגיל הרך" שעל פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 (להלן: החוק), קבע המומחה כי התרשם בצורה הברורה ביותר כי כוחותיו ויכולותיו ההוריים של האב עולים על אלו של האם באופן מובהק. אי לכך, המליץ המומחה על העברת המשמורת הזמנית בילדים לידי האב, תוך קיום סדרי ראיה רחבים עם האם.
החלטה:
א. בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות-דעת המומחים יטה בית-המשפט לאמץ את ממצאי חוות-הדעת ומסקנותיהן.
ב. במקרים שבהם הילדים הנם רכים בשנים מתווספת לשיקוליו של בית-המשפט חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים קטנים יימסרו למשמורת אמם, אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות להורות אחרת (סעיף 25 לחוק).
ג. נשאלת השאלה היכן יוצב רף הראיות הנחוץ לסתירת החזקה,שנקבעה בחוק, ואשר ניתן לה מלוא המשקל בפסיקת בית המשפט העליון?
ד. אמת המידה העליונה בקביעת המשמורת היא כאמור "טובת הילדים", כפי שהיא מוצאת ביטוי בתשתית העובדתית ובחוות דעת המומחים. במקרים בהם הילדים הנם רכים בשנים, מהווה חזקת הגיל הרך שיקול נוסף בבדיקת מאזן היכולת ההורית, המוביל לקביעת ההורה המשמורן.
ה. מקום שביהמ"ש מוצא, בהסתמך על התשתית העובדתית כי טובתם של הילדים דורשת מסירת המשמורת בהם לידי אביהם, חרף גילם הרך, לא תהווה החזקה מכשול לקבלת החלטה שכזו. את השימוש בחזקה יש לעשות בעיקר באותן פרשות בהן קיים ספק של ממש אם תהא זו טובת הילדים להימסר למשמורת אמם או למשמורת אביהם.
ו. במקרים שכאלה יש להיעזר בחזקה, ולהעדיף את משמורת האם על פני משמורת האב. לעומת זאת משנוטה הכף באופן מובהק לכוון העדפת האב דווקא כמשמורן, לטובתם של הקטינים, לא יהיה זה ראוי להשתמש בחזקה באופן העלול לדעת היושב בדין לפגוע בעקרון העל של שמירת טובת הילדים ורווחתם.
ז. במקרה דנן, לפי ממצאי בדיקת המסוגלות ההורית, לאב יכולת טובה יותר להעניק לילדים מסגרת עקבית, יציבה, ברורה ומעמיקה. תפקודו ההורי של האב מעורר רושם חיובי ביותר, בעוד האם מצויה במצוקה לא מבוטלת עקב מכלול הנסיבות, עד כדי קושי של ממש לשאת לבד בגידול הילדים. לפיכך, נסתרה חזקת הגיל הרך.
ח. טובתם של הקטינים להיות בשלב זה של חייהם במשמורתו של אביהם, תוך קיום קשר אינטנסיבי עם אמם.
תביעת האם נדחתה, תביעת האב התקבלה. המשמורת בילדי הצדדים תימסר לאביהם.
השופט י' כהן
עו"ד צ' אלמוג לתובעת; עו"ד א' גריידי לנתבע.
05.08.2004
העובדות:
הצדדים לתיק זה נישאו זה לזו כדמו"י ביום 1.9.98. מנישואיהם נולדו שני ילדיהם הקטינים (בת 5 ובן 3). עקב משברים קשים, התגרשו הצדדים זה מזו בחודש ספטמבר 2003. ילדי הצדדים, מצויים מ- 10.9.03, במשמורת משותפת של הוריהם. עקב טענות קשות שהעלה האב כנגד האם, הופנו הצדדים, בהסכמתם, לבדיקת מסוגלות הורית על ידי ד"ר דניאל גוטליב, במכון שינוי. בסיכום חוות דעתו, ומבלי שהתעלם "מחזקת הגיל הרך" שעל פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 (להלן: החוק), קבע המומחה כי התרשם בצורה הברורה ביותר כי כוחותיו ויכולותיו ההוריים של האב עולים על אלו של האם באופן מובהק. אי לכך, המליץ המומחה על העברת המשמורת הזמנית בילדים לידי האב, תוך קיום סדרי ראיה רחבים עם האם.
החלטה:
א. בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות-דעת המומחים יטה בית-המשפט לאמץ את ממצאי חוות-הדעת ומסקנותיהן.
ב. במקרים שבהם הילדים הנם רכים בשנים מתווספת לשיקוליו של בית-המשפט חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים קטנים יימסרו למשמורת אמם, אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות להורות אחרת (סעיף 25 לחוק).
ג. נשאלת השאלה היכן יוצב רף הראיות הנחוץ לסתירת החזקה,שנקבעה בחוק, ואשר ניתן לה מלוא המשקל בפסיקת בית המשפט העליון?
ד. אמת המידה העליונה בקביעת המשמורת היא כאמור "טובת הילדים", כפי שהיא מוצאת ביטוי בתשתית העובדתית ובחוות דעת המומחים. במקרים בהם הילדים הנם רכים בשנים, מהווה חזקת הגיל הרך שיקול נוסף בבדיקת מאזן היכולת ההורית, המוביל לקביעת ההורה המשמורן.
ה. מקום שביהמ"ש מוצא, בהסתמך על התשתית העובדתית כי טובתם של הילדים דורשת מסירת המשמורת בהם לידי אביהם, חרף גילם הרך, לא תהווה החזקה מכשול לקבלת החלטה שכזו. את השימוש בחזקה יש לעשות בעיקר באותן פרשות בהן קיים ספק של ממש אם תהא זו טובת הילדים להימסר למשמורת אמם או למשמורת אביהם.
ו. במקרים שכאלה יש להיעזר בחזקה, ולהעדיף את משמורת האם על פני משמורת האב. לעומת זאת משנוטה הכף באופן מובהק לכוון העדפת האב דווקא כמשמורן, לטובתם של הקטינים, לא יהיה זה ראוי להשתמש בחזקה באופן העלול לדעת היושב בדין לפגוע בעקרון העל של שמירת טובת הילדים ורווחתם.
ז. במקרה דנן, לפי ממצאי בדיקת המסוגלות ההורית, לאב יכולת טובה יותר להעניק לילדים מסגרת עקבית, יציבה, ברורה ומעמיקה. תפקודו ההורי של האב מעורר רושם חיובי ביותר, בעוד האם מצויה במצוקה לא מבוטלת עקב מכלול הנסיבות, עד כדי קושי של ממש לשאת לבד בגידול הילדים. לפיכך, נסתרה חזקת הגיל הרך.
ח. טובתם של הקטינים להיות בשלב זה של חייהם במשמורתו של אביהם, תוך קיום קשר אינטנסיבי עם אמם.
תביעת האם נדחתה, תביעת האב התקבלה. המשמורת בילדי הצדדים תימסר לאביהם.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
