תשלום מזונות 

ב"ל 2319/03 , אמנה נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת ע' איצקוביץ

עו"ד סעאידה האשם לתובעת.

03.05.2004

העובדות:
התובעת נשואה למר קסאם, ממנו נולדו לה ילדים. בי"ד השרעי פסק מזונות לזכותה ולזכות ילדיה. המוסד לביטוח לאומי החליט להפסיק את תשלום המזונות בהתאם לחוק מזונות (הבטחת תשלום) (להלן: "חוק המזונות") בטענה שהתובעת מתגוררת עם מר קסאם. לטענתו לפי תיקון תשס"ג (2) לחוק המזונות, התווסף להגדרת "זוכה" שבסעיף 1 לחוק המזונות התנאי האוסר על מגורים משותפים בין הזוכה לחייב. כנגד החלטה זו הוגשה תביעה זו. לטענת התובעת היא מתגוררת עם ילדיה בדירה בת שני חדרים, באותו בניין שבו מתגורר החייב בעלה, עם כניסה נפרדת. בעלה נפרד ממנה לפני כ-12 שנה הוא אינו משתתף בהוצאותיה למעט סכום פעוט של חשמל ומים. אין הם מקיימים חיים משותפים בשום מובן. בעלה מתגורר בחלק השני והנפרד של הבית עם שתי נשים אחרות וילדיהן. ביהמ"ש קיבל התביעה.

החלטה:
א. תיקון מס' 2 בא להוסיף תנאי לצורך זכאות לתשלום ע"פ החוק: שלא יהיו מגורים משותפים בין הזוכה לבין החייב.
ב. המבחנים אשר ישמשו לקביעה, במקרה של משפחה פוליגמית, אם מתקיים משק בית משותף הם: האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם הם גרים בבתים נפרדים, ומה המרחק בין בית בת הזוג האחת לבתיהן של בנות הזוג האחרות איתן גר האיש, האם האישה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, האם חל שינוי במעמדה בגלל הגירושין, האם נולדו לבני הזוג ילדים אחרי הגירושין, האם אבי הילדים ישן, מבקר או מחזיק מבגדיו בבית האישה, האם אבי הילדים נושא בתשלומים כל שהם, כגון חשמל, טלפון וכו' בבית בו גרה האישה, מי מקבל את קצבת הילדים, האם לאישה חשבון בנק משלה.
ג. במקרה זה, על אף שמדובר, לכאורה, במשפחה פוליגמית שבה הבעל נשוי לשלוש נשים, הוכח כי התובעת הוצאה ממעגל המשפחה, ולא מקיימת מגורים משותפים או משק בית משותף עם הבעל ויתר נשותיו. לפיכך מתקיימת הדרישה שבסעיף 1 לחוק המזונות ועל החייב לשלם לה מזונות.

התביעה נתקבלה.