תמ"ש 5522/02, ר.י. נ' ג.פ.
השופטת נ' מימון
עו"ד א' זינגר לתובעת; עו"ד י' גלבוע לנתבע.
29.12.2003
העובדות:
התובעת והתובע נישאו בשנת 1988, לשניהם אלה נישואים שניים ולשניהם ילדים מנישואים הקודמים ואין להם ילדים משותפים. זוהי תביעה ותביעה שכנגד לעריכת איזון משאבים ברכוש. התובעת טוענת כי הנתבע הבריח כספים על רקע הפירוד. הנתבע טוען כי לא חל על הצדדים חוק יחסי ממון משום שהסכימו על הפרדה רכושית וכן משום שאלו נישואיהם השניים של בני הזוג ואין להם ילדים משותפים. הנתבע טוען כי הנתבעת שילמה כספים לבנותיה במהלך השנים ומבקש לכללם באיזון והתובעת מבקשת לכלול אוסף שעונים של הנתבע באיזון. ביהמ"ש דחה את רוב טענות הנתבע וערך איזון משאבים בנכסי בני הזוג.
החלטה:
א. היות שהצדדים נישאו לאחר ינואר 1974 חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג שקובע משטר להפרדה רכושית בין בני זוג המחליף את משטר חזקת השיתוף והוא איזון המשאבים.
ב. לשאלת נישואין שניים או העדר ילדים משותפים, אין כל השפעה או השלכה על עריכת איזון המשאבים בין הצדדים, אלא שנכסים שנרכשו לפני הנישואין לא יכללו באיזון המשאבים, אלא אם כן ניתן להצביע על כוונת שיתוף ספציפית.
ג. חוק יחסי ממון מאפשר הסדר בעניין נכסי בני הזוג שהוא הסדר אחר מהקבוע בחוק, אם הצדדים הסכימו לכך בכתב ואושרו בפני רשות או ביהמ"ש (סעיף 2 לחוק). לפיכך טענת הנתבע כי הצדדים הסכימו ביניהם על עיקרון של הפרדה רכושית אינה רלבנטית כל עוד הסכמה זו אינה בהסכם ממון לפי החוק.
ד. אמנם בני זוג רשאים במהלך הנישואין לעשות כל פעולה משפטית בינם לבין עצמם ואז אין דרישות מיוחדות הנדרשות לעריכת פעולות משפטיות אלה, לרבות הסכם בענייני רכוש ואולם כשמדובר בהסכם רכושי לעת פקיעת הנישואין, כי אז על דרישות החוק להתקיים.
ה. חובת ההוכחה מוטלת על מי שברצונו לטעון כי כספים או רכוש המצוי בחשבונו, או על שמו, יש להוציאם מנכסי האיזון כיוון ששייכים לקטגוריה של נכסים המוצאים מכלל האיזון לפי סעיף 5(ב) לחוק, כגון כספי ירושה, מתנה וכו'.
ו. התשלומים שהתובעת שילמה לבנותיה היו להוצאות שוטפות, בידיעת הנתבע ובהסכמתו וגם הוא הוציא הוצאות עבור ילדיו. אין מקום לעקוב אחר הוצאות אלו משך כל שנות הנישואין, אלא אם כן מדובר בסכומים משמעותיים ושעה שמדובר בניסיונות הברחת כספים (סעיף 7 לחוק). בנסיבות העניין התשלומים ששילמה התובעת הם סבירים ואינם בגדר הברחת כספים מנכסי האיזון.
ז. לעומת זאת העברת סכום של 200,000 ש"ח מחשבון הנתבע לביתו בעיתוי המשבר והפירוד, הינה הברחת כספים בנסיבות העניין, ועל כן יש לקחת סכום זה בחשבון בעת עריכת איזון המשאבים.
ח. לנתבע אוסף שעונים שחלקם קיבל במתנה וירושה וחלקם רכש. אולם בנסיבות העניין לפי סעיף 7 ו- 4 לחוק, כל אחד מבני הזוג רשאי לעשות פעולה ברכושו לרבות רכישת חפצים לשימושו האישי, וכל עוד אין מדובר בניסיון הברחת נכסים, וכל עוד אין מדובר בסכומים ניכרים או מופרזים כי אם במתנות רגילות הנהוגות בנסיבות העניין, אף אם המתנות הן מתנות עצמיות לאמור בבחינת מתנות לרוכשן, ובמיוחד אם נרכשו משך שנים מדי פעם כל פעם בסכום סביר - כי אז אין להכלילם בנכסי האיזון.
ט. יש לראות בשעונים אשר נרכשו במשך שנים ואשר הנתבע עונדם מדי פעם כתכשיטיו של גבר הרוכש או מקבל מתנות, תכשיטים ורוכש תכשיטים, כפי שהאישה רוכשת לעצמה תכשיטים ומקבלת תכשיטים במתנה.
י. אמנם לכל אחד מהצדדים היה רכב עם כניסתו לנישואין, ברם הצדדים החליפו רכבים כל שנתיים ולכן לא ניתן לומר שהם לא ברי איזון. ככל נכס השייך לכל אחד מהצדדים ייכלל אף רכבם של כל אחד מהצדדים בנכסי האיזון.
יא. חובות ברי איזון הם כאלה שבן הזוג שיצרם פעל בדרך מקובלת ובתום לב ולצורך המשך החיים המשותפים של שני בני הזוג ולא בדרך של הפרת אמון. על יסודות אלו וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו יקבע ביהמ"ש אם חוב הוא בר איזון.
יב. במקרה זה חשבונה של התובעת מצוי ביתרת חובה. בנסיבות העניין במשך השנים שולמו כל הוצאות הבית העיקריות מחשבונה לרבות תשלומי מזונות לילדיו של הנתבע ואין זה ראוי שהתובעת תישא בחוב זה לבדה.
התביעה נתקבלה ברובה.
השופטת נ' מימון
עו"ד א' זינגר לתובעת; עו"ד י' גלבוע לנתבע.
29.12.2003
העובדות:
התובעת והתובע נישאו בשנת 1988, לשניהם אלה נישואים שניים ולשניהם ילדים מנישואים הקודמים ואין להם ילדים משותפים. זוהי תביעה ותביעה שכנגד לעריכת איזון משאבים ברכוש. התובעת טוענת כי הנתבע הבריח כספים על רקע הפירוד. הנתבע טוען כי לא חל על הצדדים חוק יחסי ממון משום שהסכימו על הפרדה רכושית וכן משום שאלו נישואיהם השניים של בני הזוג ואין להם ילדים משותפים. הנתבע טוען כי הנתבעת שילמה כספים לבנותיה במהלך השנים ומבקש לכללם באיזון והתובעת מבקשת לכלול אוסף שעונים של הנתבע באיזון. ביהמ"ש דחה את רוב טענות הנתבע וערך איזון משאבים בנכסי בני הזוג.
החלטה:
א. היות שהצדדים נישאו לאחר ינואר 1974 חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג שקובע משטר להפרדה רכושית בין בני זוג המחליף את משטר חזקת השיתוף והוא איזון המשאבים.
ב. לשאלת נישואין שניים או העדר ילדים משותפים, אין כל השפעה או השלכה על עריכת איזון המשאבים בין הצדדים, אלא שנכסים שנרכשו לפני הנישואין לא יכללו באיזון המשאבים, אלא אם כן ניתן להצביע על כוונת שיתוף ספציפית.
ג. חוק יחסי ממון מאפשר הסדר בעניין נכסי בני הזוג שהוא הסדר אחר מהקבוע בחוק, אם הצדדים הסכימו לכך בכתב ואושרו בפני רשות או ביהמ"ש (סעיף 2 לחוק). לפיכך טענת הנתבע כי הצדדים הסכימו ביניהם על עיקרון של הפרדה רכושית אינה רלבנטית כל עוד הסכמה זו אינה בהסכם ממון לפי החוק.
ד. אמנם בני זוג רשאים במהלך הנישואין לעשות כל פעולה משפטית בינם לבין עצמם ואז אין דרישות מיוחדות הנדרשות לעריכת פעולות משפטיות אלה, לרבות הסכם בענייני רכוש ואולם כשמדובר בהסכם רכושי לעת פקיעת הנישואין, כי אז על דרישות החוק להתקיים.
ה. חובת ההוכחה מוטלת על מי שברצונו לטעון כי כספים או רכוש המצוי בחשבונו, או על שמו, יש להוציאם מנכסי האיזון כיוון ששייכים לקטגוריה של נכסים המוצאים מכלל האיזון לפי סעיף 5(ב) לחוק, כגון כספי ירושה, מתנה וכו'.
ו. התשלומים שהתובעת שילמה לבנותיה היו להוצאות שוטפות, בידיעת הנתבע ובהסכמתו וגם הוא הוציא הוצאות עבור ילדיו. אין מקום לעקוב אחר הוצאות אלו משך כל שנות הנישואין, אלא אם כן מדובר בסכומים משמעותיים ושעה שמדובר בניסיונות הברחת כספים (סעיף 7 לחוק). בנסיבות העניין התשלומים ששילמה התובעת הם סבירים ואינם בגדר הברחת כספים מנכסי האיזון.
ז. לעומת זאת העברת סכום של 200,000 ש"ח מחשבון הנתבע לביתו בעיתוי המשבר והפירוד, הינה הברחת כספים בנסיבות העניין, ועל כן יש לקחת סכום זה בחשבון בעת עריכת איזון המשאבים.
ח. לנתבע אוסף שעונים שחלקם קיבל במתנה וירושה וחלקם רכש. אולם בנסיבות העניין לפי סעיף 7 ו- 4 לחוק, כל אחד מבני הזוג רשאי לעשות פעולה ברכושו לרבות רכישת חפצים לשימושו האישי, וכל עוד אין מדובר בניסיון הברחת נכסים, וכל עוד אין מדובר בסכומים ניכרים או מופרזים כי אם במתנות רגילות הנהוגות בנסיבות העניין, אף אם המתנות הן מתנות עצמיות לאמור בבחינת מתנות לרוכשן, ובמיוחד אם נרכשו משך שנים מדי פעם כל פעם בסכום סביר - כי אז אין להכלילם בנכסי האיזון.
ט. יש לראות בשעונים אשר נרכשו במשך שנים ואשר הנתבע עונדם מדי פעם כתכשיטיו של גבר הרוכש או מקבל מתנות, תכשיטים ורוכש תכשיטים, כפי שהאישה רוכשת לעצמה תכשיטים ומקבלת תכשיטים במתנה.
י. אמנם לכל אחד מהצדדים היה רכב עם כניסתו לנישואין, ברם הצדדים החליפו רכבים כל שנתיים ולכן לא ניתן לומר שהם לא ברי איזון. ככל נכס השייך לכל אחד מהצדדים ייכלל אף רכבם של כל אחד מהצדדים בנכסי האיזון.
יא. חובות ברי איזון הם כאלה שבן הזוג שיצרם פעל בדרך מקובלת ובתום לב ולצורך המשך החיים המשותפים של שני בני הזוג ולא בדרך של הפרת אמון. על יסודות אלו וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו יקבע ביהמ"ש אם חוב הוא בר איזון.
יב. במקרה זה חשבונה של התובעת מצוי ביתרת חובה. בנסיבות העניין במשך השנים שולמו כל הוצאות הבית העיקריות מחשבונה לרבות תשלומי מזונות לילדיו של הנתבע ואין זה ראוי שהתובעת תישא בחוב זה לבדה.
התביעה נתקבלה ברובה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
