תמ"ש 87471/00, פלוני נ' פלוני
השופט ג' גוטזגן
עו"ד ש' מרום-פינקלשטיין לתובע 1 האפוטרופא-לדין; עו"ד מ' ליפקין לתובעת 2; עו"ד ג' גאזאווי לנתבע 1; עו"ד ר' גולדשמיט ליועמ"ש.
08.01.2004
עובדות:
התובעת ילדה את התובע מס' 2 (להלן: הקטין) כחצי שנה לאחר שהיא והנתבע מס' 2 התגרשו. אלא שלטענת שניהם לא היו ביניהם יחסים אינטימיים או כל קשר שהוא כשנתיים טרם הגירושין. התובעת הגישה תביעת מזונות ומדור כנגד הנתבע מס' 1, לטענתה ניהלה עמו קשר רומנטי בתקופה בה נכנסה להריון והוא אבי הקטין. זוהי הכרעה בשאלה המקדמית האם יש להורות על ביצוע בדיקת רקמות לפי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 המונע בסעיף 3(ד) עריכת בדיקת אבהות בהעדר צו של ביהמ"ש. הנתבע 1 הודיע כי גם אם יוודע כי הוא אבי הקטין, הוא אינו מוכן לשמש לו אב פסיכולוגי, אולם הוא ישלם לו מזונות כחובתו ע"פ דין. מצבו הכלכלי טוב במידה ניכרת משל הנתבע 2.
החלטה:
א. קביעת אבהות היא נושא הנתון לסמכותו של ביהמ"ש האזרחי בלבד. אולם במקרה כגון זה יש חשיבות לדין האישי משום שמדובר על קטין שנולד לאישה נשואה. לפיכך כרגע בעלה לשעבר נחשב האב לפי החזקה "רוב בעילות אחר הבעל". אלא שאם יוודע כי הנתבע 1 הוא האב הגנטי עולה חשש לממזור הקטין.
ב. אלא שחשש זה אינו גדול משום שגם אם תוצאת בדיקת-הרקמות תהא כי הקטין הוא בנו של נתבע 1 אין בסמכות ביהמ"ש לפסלו כממזר; שכן, שאלת הממזרות היא מחוץ לסמכותו. בית-הדין הרבני, שאמון על נושא הממזרות, אינו כפוף ל"מעשה בית-דין", שנוצר בבית-המשפט האזרחי ופועל ע"פ דיני ראיות משלו. יתר על כן, ההלכה מסתמכת על הלכות ופיקציות שונות כדי להמנע מהדבקת התו של ממזרות על ילד. ביה"ד הרבניים עושים מאמצים חריגים, על-מנת שלא להכריז על קטין ממזר. במספר פסקי-דין שיצאו תחת ידיהם נקבע, שאין להסתמך על בדיקת-רקמות להוכחת אבהות, אף כשזו נעשית. בתי הדין נטו שלא להכיר בבדיקה כהוכחה ודאית שיהא בה משום הטלת פגם של ממזרות בצאצא. לשם כך נוטה ביה"ד לפצל ולהפריד בין סוגיית המזונות לסוגיית האבהות.
ג. אלא שגם אם יוכרז הקטין כממזר, הנזק בכך אינו כה גדול משום שראשית המשמעויות של הכרזה כזאת מצומצמות לעניין נישואין (ממזר יכול לשאת גיורת או ממזרה בלבד, וכך במשך עשר דורות), ושנית משום שבחברה החילונית בה הקטין בעניין זה חי, אין משמעות רבה לשאלה הממזרות ובעיקר לאור השינויים בחברה והפתיחות שקיימת.
ד. ההכרעה צריכה להעשות ע"פ עיקרון טובת הילד. אולם רוחב היריעה שיש לשקול תחת מושג זה הורחבה רבות בפסיקה בשנים האחרונות. ניתן לכלול בה אינטרסים, זכויות ושיקולים אחרים.
ה. קיימים אינטרסים רבים של הקטין התומכים בגילוי האמת אודות האב הגנטי. קיים אינטרס פסיכולוגי רגשי לילד לדעת מי אביו הגנטי, שיש בו השלכה על תחושת הזהות והעצמי של הקטין; יש לכך השלכות על ההתפתחות הרגשית, השכלית והחברתית שלו; יש לכך חשיבות רפואית בכל הקשור לפגמים גנטיים, מחלות תורשתיות וכן השתלת איברים. הסיכוי שיזכה לאב חברתי פסיכולוגי גדל מאוד אם יוודע מי האב הגנטי, לעומת היום בו שני הנתבעים מתכחשים לאבהותם. בשל מצבו הכלכלי הטוב של הנתבע 1, אם יוודע כי הוא אכן האב הגנטי, יוטב להפליא מצבו הכלכלי של הקטין.
ו. קיימים גם אינטרסים נוספים שתומכים בגילוי האמת כגון: שוויון - אם ביהמ"ש לא יאפשר בדיקת אבהות לילד של נשואה להבדיל מילד של הפנויה, נוצר דין שונה לילד של פנויה לעומת ילד של נשואה, במקרה זה גם אי שוויון מבחינה כלכלית; הזכות להיות הורה, של הנתבע 1 והזכות שלא להיות הורה של הנתבע 2, ששתיהן זכויות יסוד חשובות מאוד. אין זה הוגן לכפות על הנתבע 2 חובת מזונות לכל החיים ועוד חיובים הכרוכים בהורות כאשר קיים ספק כה גדול אשר לאבהותו, ספק שניתן להסיר; אינטרס מוסרי - מדיניות משפטית לפיה אדם המקיים יחסים עם נשואה פטור מאחריות עבור ילדו, היא לא מוסרית; אינטרס אוניברסלי - לגילוי אבהות וגילויי האמת.
ז. ההחלטה אם להתיר בדיקת אבהות תלויה בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה לאור טובת הילד הניצב בפני ביהמ"ש. במקרה זה טובתו של הילד תתגשם באופן הטוב ביותר אם תוודע זהות האב הגנטי ועל כן יש להתיר עריכת בדיקת אבהות.
בית משפט הורה על עריכת בדיקת רקמות.
השופט ג' גוטזגן
עו"ד ש' מרום-פינקלשטיין לתובע 1 האפוטרופא-לדין; עו"ד מ' ליפקין לתובעת 2; עו"ד ג' גאזאווי לנתבע 1; עו"ד ר' גולדשמיט ליועמ"ש.
08.01.2004
עובדות:
התובעת ילדה את התובע מס' 2 (להלן: הקטין) כחצי שנה לאחר שהיא והנתבע מס' 2 התגרשו. אלא שלטענת שניהם לא היו ביניהם יחסים אינטימיים או כל קשר שהוא כשנתיים טרם הגירושין. התובעת הגישה תביעת מזונות ומדור כנגד הנתבע מס' 1, לטענתה ניהלה עמו קשר רומנטי בתקופה בה נכנסה להריון והוא אבי הקטין. זוהי הכרעה בשאלה המקדמית האם יש להורות על ביצוע בדיקת רקמות לפי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 המונע בסעיף 3(ד) עריכת בדיקת אבהות בהעדר צו של ביהמ"ש. הנתבע 1 הודיע כי גם אם יוודע כי הוא אבי הקטין, הוא אינו מוכן לשמש לו אב פסיכולוגי, אולם הוא ישלם לו מזונות כחובתו ע"פ דין. מצבו הכלכלי טוב במידה ניכרת משל הנתבע 2.
החלטה:
א. קביעת אבהות היא נושא הנתון לסמכותו של ביהמ"ש האזרחי בלבד. אולם במקרה כגון זה יש חשיבות לדין האישי משום שמדובר על קטין שנולד לאישה נשואה. לפיכך כרגע בעלה לשעבר נחשב האב לפי החזקה "רוב בעילות אחר הבעל". אלא שאם יוודע כי הנתבע 1 הוא האב הגנטי עולה חשש לממזור הקטין.
ב. אלא שחשש זה אינו גדול משום שגם אם תוצאת בדיקת-הרקמות תהא כי הקטין הוא בנו של נתבע 1 אין בסמכות ביהמ"ש לפסלו כממזר; שכן, שאלת הממזרות היא מחוץ לסמכותו. בית-הדין הרבני, שאמון על נושא הממזרות, אינו כפוף ל"מעשה בית-דין", שנוצר בבית-המשפט האזרחי ופועל ע"פ דיני ראיות משלו. יתר על כן, ההלכה מסתמכת על הלכות ופיקציות שונות כדי להמנע מהדבקת התו של ממזרות על ילד. ביה"ד הרבניים עושים מאמצים חריגים, על-מנת שלא להכריז על קטין ממזר. במספר פסקי-דין שיצאו תחת ידיהם נקבע, שאין להסתמך על בדיקת-רקמות להוכחת אבהות, אף כשזו נעשית. בתי הדין נטו שלא להכיר בבדיקה כהוכחה ודאית שיהא בה משום הטלת פגם של ממזרות בצאצא. לשם כך נוטה ביה"ד לפצל ולהפריד בין סוגיית המזונות לסוגיית האבהות.
ג. אלא שגם אם יוכרז הקטין כממזר, הנזק בכך אינו כה גדול משום שראשית המשמעויות של הכרזה כזאת מצומצמות לעניין נישואין (ממזר יכול לשאת גיורת או ממזרה בלבד, וכך במשך עשר דורות), ושנית משום שבחברה החילונית בה הקטין בעניין זה חי, אין משמעות רבה לשאלה הממזרות ובעיקר לאור השינויים בחברה והפתיחות שקיימת.
ד. ההכרעה צריכה להעשות ע"פ עיקרון טובת הילד. אולם רוחב היריעה שיש לשקול תחת מושג זה הורחבה רבות בפסיקה בשנים האחרונות. ניתן לכלול בה אינטרסים, זכויות ושיקולים אחרים.
ה. קיימים אינטרסים רבים של הקטין התומכים בגילוי האמת אודות האב הגנטי. קיים אינטרס פסיכולוגי רגשי לילד לדעת מי אביו הגנטי, שיש בו השלכה על תחושת הזהות והעצמי של הקטין; יש לכך השלכות על ההתפתחות הרגשית, השכלית והחברתית שלו; יש לכך חשיבות רפואית בכל הקשור לפגמים גנטיים, מחלות תורשתיות וכן השתלת איברים. הסיכוי שיזכה לאב חברתי פסיכולוגי גדל מאוד אם יוודע מי האב הגנטי, לעומת היום בו שני הנתבעים מתכחשים לאבהותם. בשל מצבו הכלכלי הטוב של הנתבע 1, אם יוודע כי הוא אכן האב הגנטי, יוטב להפליא מצבו הכלכלי של הקטין.
ו. קיימים גם אינטרסים נוספים שתומכים בגילוי האמת כגון: שוויון - אם ביהמ"ש לא יאפשר בדיקת אבהות לילד של נשואה להבדיל מילד של הפנויה, נוצר דין שונה לילד של פנויה לעומת ילד של נשואה, במקרה זה גם אי שוויון מבחינה כלכלית; הזכות להיות הורה, של הנתבע 1 והזכות שלא להיות הורה של הנתבע 2, ששתיהן זכויות יסוד חשובות מאוד. אין זה הוגן לכפות על הנתבע 2 חובת מזונות לכל החיים ועוד חיובים הכרוכים בהורות כאשר קיים ספק כה גדול אשר לאבהותו, ספק שניתן להסיר; אינטרס מוסרי - מדיניות משפטית לפיה אדם המקיים יחסים עם נשואה פטור מאחריות עבור ילדו, היא לא מוסרית; אינטרס אוניברסלי - לגילוי אבהות וגילויי האמת.
ז. ההחלטה אם להתיר בדיקת אבהות תלויה בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה לאור טובת הילד הניצב בפני ביהמ"ש. במקרה זה טובתו של הילד תתגשם באופן הטוב ביותר אם תוודע זהות האב הגנטי ועל כן יש להתיר עריכת בדיקת אבהות.
בית משפט הורה על עריכת בדיקת רקמות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
