אבחון חולי לב ברפואה מרחוק
דר' ניצן יניב
התבגרות האינטרנט מאפשרת לבצע כיום מן הבית, במחשב ובסלולר יותר ויותר פעולות שחשובות לאיכות החיים של הצרכן הבודד ובעיקר רפואה מונעת.
טכנולוגיות כמו פס רחב באינטרנט מאפשרות לצרכן מביתו לבצע יותר ויותר פעולות של רפואה מונעת שקודם לכן היו מצריכות הליכה פיזית שלו למרפאה, ולא סתם למרפאת המשפחה אלא למרפאה מתמחה כדי לעדכן את הרופא על חידושים לצורך שיקול דעת שלו, לתת בדיקות וכדומה.
הבשלת האינטרנט בכלל ולאחרונה בסלולר בפרט, הופכת את שוק הבריאות המקוון לתחום צומח וחזית מאבק עיקרי בין חברות הענק כמו גוג ואחרות. חברות אלו מתמודדות כיום לא רק על ניהול תיק רופא המשפחה והבדיקות באינטרנט, אלא גם על ביצוע בדיקות שונות ועד לניהול של פרופיל גנטי כרכיב משלים לתיק האישי.
בעוד שתחום ניהול הבריאות והפרופיל הגנטי הוא היום מנוע צמיחה מרכזי באינטרנט, תחום מסורתי אחר של רפואה מרחוק נמצא במצב בו הוא אינו צומח במקרה הטוב, ונסוג יחסית להיקף השוק במקרה הסביר.
כיוון שמחלות לב וגורמי סיכון להן הם גורם תחלואה ותמותה עיקרי, פותח מזה שנים שוק של רפואה מרחוק למעקב אחר חולי לב מאותרים בביתם , בעיקר לאחר אירוע לב, ובעיקר בשיטת האקג.
התשובה לשאלה מדוע שוק זה לא התרחב בכלל, וגם למניעת אירועי לב או טרם שהם קרו היא מורכבת, וכוללת לדעתי את הנושאים הבאים.
העיקרון הבסיסי להצלת חייו של חולה לב ומתן טיפול מתאים הוא איתור מחלת לב: מוקדם ככל האפשר. הטכנולוגיה המופעלת כיום ברפואה מרחוק היא בעיקר האקג. טכנולוגיה שמדידתה בבית רק בחלק מן הערוצים וללא מבחן המאמץ, נמוכה מדיוק של 50%, כלומר יעילותה דומה להטלת מטבע.
טכנולוגיית האקג מודדת בעיקרה ליקוים שכבר קרו בפעילות הלב עצמו, והיא פחות יעילה בניבוי אירועים בהתפתחות מחלת לב בכלל.
שיקול נוסף, הוא מידת החרדה הנוספת שגורמת הבדיקה לנבדק. עצם חיבור אלקטרודות אקג, גם במגע הפיזי שלהן וגם בדימוי שיש להן: מקושרות להתקף לב שכבר קרה, וגורמת לחרדה לנבדק.
שיקול נוסף הוא תהליך הבדיקה עצמו. הנבדק גם אם הוא עושה את הבדיקה בביתו, עומד ללא הבנה ושליטה של הבדיקה מול רופא גם אם הוא נמצא במקום רחוק.
כתוצאה מכל השיקולים הקיימים בהפעלת אקג כטכנולוגיה עיקרית של אבחון חולי לב בסיכון ברפואה מרחוק, נסוג כאמור אבחון ביתי זה מרחוק.
זאת בעוד תחומי בריאות אחרים, מציעים יותר ויותר שירותים לצרכן בביתו באמצעות האינטרנט בסלולר או בטלפון.
מכיוון שמחלות לב יחד עם מצבי הסיכון להם כמו יתר לחץ דם הם עדיין גורמי תחלואה ותמותה עיקריים בעולם ובישראל, יש חשיבות לברר, האם יש דרך אחרת לבצע את אבחון חולי הלב בסיכון מרחוק, כדי לשפר דרמטית את הטיפול ולהוריד את התמותה כתוצאה של אבחון מוקדם ובזמן.
במחקר יישומי שעשיתי במימון קרן "תנופה" של המדען הראשי, ושהוצג אחר כך על ידי קרן תנופה של המדען הראשי בתחרות העולמית של יישומים מדעיים חדשים של האיחוד האירופאי וזכה שם בפרס, הוכחתי כי ניתן להציע חלופות לאבחון חולי לב שנמצאים בסיכון גבוה באמצעות רפואה מרחוק , על ידי הצעת חלופות טכנולוגיות ומחקריות שפורסמו בשנים האחרונות ומתחילות לקבל את הכרת הממסד הרפואי והמדעי, כחלופה לשיטה הקיימת, של ביצוע הבדיקה באמצעות אקג טלפוני.
כפי שבבתי חולים נכנסות טכנולוגיות חדשות ויעילות יותר לאבחון מחלות לב גם בשלב מוקדם בנוסף לאקג כמו הצנתור הווירטואלי, כך מוצאים לאחרונה מחקרים רפואיים כי ניתן להשתמש למרפאה השכונתית או בבית גם בסנסורים פשוטים דוגמת האצבעון האופטי שמוכר לנו מחדרי המיון וההתאוששות. חברות שונות בעולם ובישראל מוצאות במחקרים שלהם כי סנסור זה יעיל יותר בשישים אחוז (60%) מן האקג.
רכיב נוסף הוא המדד הנבדק. החברות שהזכרתי ומחקרים רפואיים נוספים מוצאים למשל כי גם מדד פשוט כמו דופק, יכול לתת בניתוח נכון של ההשתנות שלו, ניבוי טוב בהרבה מאקג של התפתחות מחלת לב בראשיתה בכלל, ושל סיכון של חולי לב הנמצאים בחשש לאירוע בפרט.
רכיב שלישי הוא שיטת הבדיקה. בסקירת הספרות שעשיתי מצאתי, כי לשיטת ה"תנשום עמוק" המוכרת של הרופא והסטטוסקופ יש בהקשרים רפואיים נפשיים ותרבותיים אחרים, משמעות רחבה הרבה יותר.
מתברר כי אותו מדד של כמה נשימות עמוקות , שהוא מבחן המאמץ שנמצא במחקרים כיעיל יותר לחישן האצבע האופטי ולמדדים כמו השתנות דופק הלב כיעיל, יש משמעות רחבה יותר, של בדיקת מערכת העצבים הקשורה למוח וללב בכלל, ולהפעלת ויסות שלה לרגיעה במקום למתח בפרט.
כך שפעולת הנשימות העמוקות היא המבחן היעיל יותר בכלל ולרפואה מרחוק בפרט, למדידת איכות תפקוד המערכת הקרדיו וסקולרית, יש אפקט מיידי מרגיע. לפי תורות היוגה והמדיטציה בשיטת הנשימות המרגיעות כבר לאחר שתי נשימות אמור להרגיש גם חולה לב שאינו במצב חמור : רגיעה.
רכיב נוסף בשיטת הבדיקה החלופית, הוא ממשק המשתמש. אחת הסיבות לחוסר ההצלחה השיווקית של האקג הביתי, וגם לתת השימוש בה אצל חולי לב, המעדיפים לא להשתמש במכשיר גם שיש להם מחושים בחזה וכדומה, היא שלא רק שיטת הבדיקה מפחידה, אלא גם שהתלות ברופא מרחוק, או במכשירים חדשים יותר גרף מפחיד, מוסיפה עוד לחרדת חולה הלב בביתו.
מאחר ואותם החיישנים והמדדים משמשים כאמור גם בשיטת הביופידבק באמצעות דימוי ויזואלי, בדומה לספינה הממקדת את העיניים במכשיר ראייה ממוחשב, כך ניתן גם להשתמש בדימוי ויזואלי כזה במסך של מכשיר הבדיקה המקוון כמו המחשב או הסלולר, לצורך ניהול הבדיקה כמשחק.
יתר על כן, כיוון שביצוע הבדיקה מהווה גם מעין "תרגילי הרפיית יוגה של הנשימה" ומשנה את המצב המוחי והגופני למצב של רגיעה, יש לו גם השפעה חיובית מצטברת על פעילות המערכת הקרדיו וסקולרית.
כך שבמקום מכשיר אקג ביתי שיהיה מוטל ללא שימוש בבית , ניתן לעודד דווקא את השימוש במכשיר חלופי כזה של אבחון מצבי סיכון לב מרחוק, כיוון שהם סוג של רפואה מונעת.
בפגישות שהיו לי בזמנו בעקבות מענק המדען הראשי עם נציגי חברות סלולר גדולות כגון סמסונג, התברר לי אז כי מכשירי הטלפון הסלולרי לא היו אז בשלים למערכת כזאת , ולכל היותר יכולים לשמש כמודם להעברת נתונים של אינטרנט סלולרי, שגם הוא היה אז מוגבל, ממכשיר חיצוני יעודי.
לכן נעצרו גם פיתוחים רבים אחרים בארץ ובעולם, של חברות בתחום הקרדיולוגיה ובתחומים נוספים. זאת מכיוון שחברות אלו רצו גם את מעורבות הצרכן בבדיקה, ולא רק להשתמש בטלפון או באינטרנט כקו טלפוני חד כיווני משופר.
גם גישת המכשיר הנפרד, למרות שנכונה בעיקרה והיא מגמה מתפתחת בנושא הרפואה מרחוק בכלל, ובממשקי ביופידבק בפרט, עדיין מצריכה מכשיר תקשורת זמין.
בעידן, בו המחשב הנייד, מחשב כף היד והטלפון הסלולרי הופכים למכשיר אחד, וגם אנשים שהם חולי לב לאחר אירוע שואפים להמשיך להיות ניידים ככל האפשר, אין לדעתי הצדקה לבקש מן המשתמש לסחוב איתו מזוודה של מתאם ומכשיר מדידה, בזמן שהוכח כי ניתן להטמיע חישן אצבע כזה גם בסלולר עצמו, כפי שעושות זאת כיום חברות במחלות אחרות כמו סכרת.
הצמיחה המהירה של הפלטפורמות המאוחדות החדשות כמו מחשב נייד עם מודם סלולרי, או טלפון סלולרי חדש דוגמת אייפון של אפל, ואחיו קטן מודו מישראל, משנים גם את שוק הטלפון הסלולרי.
אפל למשל, מודעת כי חלק מקריסה של חברות סלולר כמו של סימנס ומוטורולה נובעת מכך שחברות אלו לא פתחו את המכשיר ליישומים מותאמים אישית כמו שהדבר אפשרי כיום במחשב האישי, ופתחה עקב כך את הסלולר שלה ליישומים שונים.
המכשירים החדשים של מחשב וסלולר, הם כיום החיבור של אדם לעולם, לא רק באמצעות קול וסמס, אלא גם באמצעות אינטרנט סלולרי.
חברות כמו גוגל חיברו בין אורח החיים החדש הזה, לבין תחום הבריאות כרכיב מרכזי באיכות החיים והפכו תחום זה למנוע צמיחה מרכזי עבורן.
מחלות לב וגורמי סיכון, כיוון שהן גורם תמותה ותחלואה עיקרי, הם רכיב מרכזי בבריאות ובאיכות החיים של הצרכן.
כיוון שלרפואה יש ידע טכנולוגיה ותרופות יעילות לחולה לב בסיכון המצוי בבית החולים, המאמץ העיקרי בהפחתת התמותה הוא איתור חולה לב חדש או קיים בסיכון גבוה לאירוע כגון אוטם מוקדם ככל האפשר.
איתור כזה לא מספיק במרפאת המשפחה, אלא צריך להיעשות למשל במקרה של חולים שכבר עברו התקף לב ולכן הם נמצאים בסיכון גבוה להתקף נוסף גם בביתם.
השיטה הקיימת מבוססת בעיקר על אקג והיא לא רק שלא יעילה אלא גם מזיקה מבחינה פסיכו-סומטית.
ניתן להתבסס על טכנולוגיות חלופיות שהוכחו במחקרים רפואיים רבים, כדי להציע שיטה חלופית של אבחון חולי לב בסיכון גבוה מרחוק, באמצעות ממשק מרגיע ויעיל במכשיר הביתי ודרך האינטרנט.
וכך למשל, למרות שכיום אנשים מבוגרים הם פחות צרכני אינטרנט במחשב ובסלולר, ניתן על ידי ממשק פשוט, לתת להם גם משחק עם אפשרות למשוב מעודד של הרופא שאחראי על רפואה מונעת מרחוק על שיפור מדדי תפקוד הלב שלהם מרחוק כתוצאה של אימון סדיר במכשיר.
זאת במקום הגישה הקיימת של מכשיר מפחיד במגירה ליד הטלפון שבסלון, שמחכה להתקף הבא חס וחלילה.
הוספת תכנות קולי של רופא וירטואלי המנחה את בדיקת הנשימות והמשחק, יכולה גם היא לשפר ולחיוב את חווית המשתמש
דר' ניצן יניב
התבגרות האינטרנט מאפשרת לבצע כיום מן הבית, במחשב ובסלולר יותר ויותר פעולות שחשובות לאיכות החיים של הצרכן הבודד ובעיקר רפואה מונעת.
טכנולוגיות כמו פס רחב באינטרנט מאפשרות לצרכן מביתו לבצע יותר ויותר פעולות של רפואה מונעת שקודם לכן היו מצריכות הליכה פיזית שלו למרפאה, ולא סתם למרפאת המשפחה אלא למרפאה מתמחה כדי לעדכן את הרופא על חידושים לצורך שיקול דעת שלו, לתת בדיקות וכדומה.
הבשלת האינטרנט בכלל ולאחרונה בסלולר בפרט, הופכת את שוק הבריאות המקוון לתחום צומח וחזית מאבק עיקרי בין חברות הענק כמו גוג ואחרות. חברות אלו מתמודדות כיום לא רק על ניהול תיק רופא המשפחה והבדיקות באינטרנט, אלא גם על ביצוע בדיקות שונות ועד לניהול של פרופיל גנטי כרכיב משלים לתיק האישי.
בעוד שתחום ניהול הבריאות והפרופיל הגנטי הוא היום מנוע צמיחה מרכזי באינטרנט, תחום מסורתי אחר של רפואה מרחוק נמצא במצב בו הוא אינו צומח במקרה הטוב, ונסוג יחסית להיקף השוק במקרה הסביר.
כיוון שמחלות לב וגורמי סיכון להן הם גורם תחלואה ותמותה עיקרי, פותח מזה שנים שוק של רפואה מרחוק למעקב אחר חולי לב מאותרים בביתם , בעיקר לאחר אירוע לב, ובעיקר בשיטת האקג.
התשובה לשאלה מדוע שוק זה לא התרחב בכלל, וגם למניעת אירועי לב או טרם שהם קרו היא מורכבת, וכוללת לדעתי את הנושאים הבאים.
העיקרון הבסיסי להצלת חייו של חולה לב ומתן טיפול מתאים הוא איתור מחלת לב: מוקדם ככל האפשר. הטכנולוגיה המופעלת כיום ברפואה מרחוק היא בעיקר האקג. טכנולוגיה שמדידתה בבית רק בחלק מן הערוצים וללא מבחן המאמץ, נמוכה מדיוק של 50%, כלומר יעילותה דומה להטלת מטבע.
טכנולוגיית האקג מודדת בעיקרה ליקוים שכבר קרו בפעילות הלב עצמו, והיא פחות יעילה בניבוי אירועים בהתפתחות מחלת לב בכלל.
שיקול נוסף, הוא מידת החרדה הנוספת שגורמת הבדיקה לנבדק. עצם חיבור אלקטרודות אקג, גם במגע הפיזי שלהן וגם בדימוי שיש להן: מקושרות להתקף לב שכבר קרה, וגורמת לחרדה לנבדק.
שיקול נוסף הוא תהליך הבדיקה עצמו. הנבדק גם אם הוא עושה את הבדיקה בביתו, עומד ללא הבנה ושליטה של הבדיקה מול רופא גם אם הוא נמצא במקום רחוק.
כתוצאה מכל השיקולים הקיימים בהפעלת אקג כטכנולוגיה עיקרית של אבחון חולי לב בסיכון ברפואה מרחוק, נסוג כאמור אבחון ביתי זה מרחוק.
זאת בעוד תחומי בריאות אחרים, מציעים יותר ויותר שירותים לצרכן בביתו באמצעות האינטרנט בסלולר או בטלפון.
מכיוון שמחלות לב יחד עם מצבי הסיכון להם כמו יתר לחץ דם הם עדיין גורמי תחלואה ותמותה עיקריים בעולם ובישראל, יש חשיבות לברר, האם יש דרך אחרת לבצע את אבחון חולי הלב בסיכון מרחוק, כדי לשפר דרמטית את הטיפול ולהוריד את התמותה כתוצאה של אבחון מוקדם ובזמן.
במחקר יישומי שעשיתי במימון קרן "תנופה" של המדען הראשי, ושהוצג אחר כך על ידי קרן תנופה של המדען הראשי בתחרות העולמית של יישומים מדעיים חדשים של האיחוד האירופאי וזכה שם בפרס, הוכחתי כי ניתן להציע חלופות לאבחון חולי לב שנמצאים בסיכון גבוה באמצעות רפואה מרחוק , על ידי הצעת חלופות טכנולוגיות ומחקריות שפורסמו בשנים האחרונות ומתחילות לקבל את הכרת הממסד הרפואי והמדעי, כחלופה לשיטה הקיימת, של ביצוע הבדיקה באמצעות אקג טלפוני.
כפי שבבתי חולים נכנסות טכנולוגיות חדשות ויעילות יותר לאבחון מחלות לב גם בשלב מוקדם בנוסף לאקג כמו הצנתור הווירטואלי, כך מוצאים לאחרונה מחקרים רפואיים כי ניתן להשתמש למרפאה השכונתית או בבית גם בסנסורים פשוטים דוגמת האצבעון האופטי שמוכר לנו מחדרי המיון וההתאוששות. חברות שונות בעולם ובישראל מוצאות במחקרים שלהם כי סנסור זה יעיל יותר בשישים אחוז (60%) מן האקג.
רכיב נוסף הוא המדד הנבדק. החברות שהזכרתי ומחקרים רפואיים נוספים מוצאים למשל כי גם מדד פשוט כמו דופק, יכול לתת בניתוח נכון של ההשתנות שלו, ניבוי טוב בהרבה מאקג של התפתחות מחלת לב בראשיתה בכלל, ושל סיכון של חולי לב הנמצאים בחשש לאירוע בפרט.
רכיב שלישי הוא שיטת הבדיקה. בסקירת הספרות שעשיתי מצאתי, כי לשיטת ה"תנשום עמוק" המוכרת של הרופא והסטטוסקופ יש בהקשרים רפואיים נפשיים ותרבותיים אחרים, משמעות רחבה הרבה יותר.
מתברר כי אותו מדד של כמה נשימות עמוקות , שהוא מבחן המאמץ שנמצא במחקרים כיעיל יותר לחישן האצבע האופטי ולמדדים כמו השתנות דופק הלב כיעיל, יש משמעות רחבה יותר, של בדיקת מערכת העצבים הקשורה למוח וללב בכלל, ולהפעלת ויסות שלה לרגיעה במקום למתח בפרט.
כך שפעולת הנשימות העמוקות היא המבחן היעיל יותר בכלל ולרפואה מרחוק בפרט, למדידת איכות תפקוד המערכת הקרדיו וסקולרית, יש אפקט מיידי מרגיע. לפי תורות היוגה והמדיטציה בשיטת הנשימות המרגיעות כבר לאחר שתי נשימות אמור להרגיש גם חולה לב שאינו במצב חמור : רגיעה.
רכיב נוסף בשיטת הבדיקה החלופית, הוא ממשק המשתמש. אחת הסיבות לחוסר ההצלחה השיווקית של האקג הביתי, וגם לתת השימוש בה אצל חולי לב, המעדיפים לא להשתמש במכשיר גם שיש להם מחושים בחזה וכדומה, היא שלא רק שיטת הבדיקה מפחידה, אלא גם שהתלות ברופא מרחוק, או במכשירים חדשים יותר גרף מפחיד, מוסיפה עוד לחרדת חולה הלב בביתו.
מאחר ואותם החיישנים והמדדים משמשים כאמור גם בשיטת הביופידבק באמצעות דימוי ויזואלי, בדומה לספינה הממקדת את העיניים במכשיר ראייה ממוחשב, כך ניתן גם להשתמש בדימוי ויזואלי כזה במסך של מכשיר הבדיקה המקוון כמו המחשב או הסלולר, לצורך ניהול הבדיקה כמשחק.
יתר על כן, כיוון שביצוע הבדיקה מהווה גם מעין "תרגילי הרפיית יוגה של הנשימה" ומשנה את המצב המוחי והגופני למצב של רגיעה, יש לו גם השפעה חיובית מצטברת על פעילות המערכת הקרדיו וסקולרית.
כך שבמקום מכשיר אקג ביתי שיהיה מוטל ללא שימוש בבית , ניתן לעודד דווקא את השימוש במכשיר חלופי כזה של אבחון מצבי סיכון לב מרחוק, כיוון שהם סוג של רפואה מונעת.
בפגישות שהיו לי בזמנו בעקבות מענק המדען הראשי עם נציגי חברות סלולר גדולות כגון סמסונג, התברר לי אז כי מכשירי הטלפון הסלולרי לא היו אז בשלים למערכת כזאת , ולכל היותר יכולים לשמש כמודם להעברת נתונים של אינטרנט סלולרי, שגם הוא היה אז מוגבל, ממכשיר חיצוני יעודי.
לכן נעצרו גם פיתוחים רבים אחרים בארץ ובעולם, של חברות בתחום הקרדיולוגיה ובתחומים נוספים. זאת מכיוון שחברות אלו רצו גם את מעורבות הצרכן בבדיקה, ולא רק להשתמש בטלפון או באינטרנט כקו טלפוני חד כיווני משופר.
גם גישת המכשיר הנפרד, למרות שנכונה בעיקרה והיא מגמה מתפתחת בנושא הרפואה מרחוק בכלל, ובממשקי ביופידבק בפרט, עדיין מצריכה מכשיר תקשורת זמין.
בעידן, בו המחשב הנייד, מחשב כף היד והטלפון הסלולרי הופכים למכשיר אחד, וגם אנשים שהם חולי לב לאחר אירוע שואפים להמשיך להיות ניידים ככל האפשר, אין לדעתי הצדקה לבקש מן המשתמש לסחוב איתו מזוודה של מתאם ומכשיר מדידה, בזמן שהוכח כי ניתן להטמיע חישן אצבע כזה גם בסלולר עצמו, כפי שעושות זאת כיום חברות במחלות אחרות כמו סכרת.
הצמיחה המהירה של הפלטפורמות המאוחדות החדשות כמו מחשב נייד עם מודם סלולרי, או טלפון סלולרי חדש דוגמת אייפון של אפל, ואחיו קטן מודו מישראל, משנים גם את שוק הטלפון הסלולרי.
אפל למשל, מודעת כי חלק מקריסה של חברות סלולר כמו של סימנס ומוטורולה נובעת מכך שחברות אלו לא פתחו את המכשיר ליישומים מותאמים אישית כמו שהדבר אפשרי כיום במחשב האישי, ופתחה עקב כך את הסלולר שלה ליישומים שונים.
המכשירים החדשים של מחשב וסלולר, הם כיום החיבור של אדם לעולם, לא רק באמצעות קול וסמס, אלא גם באמצעות אינטרנט סלולרי.
חברות כמו גוגל חיברו בין אורח החיים החדש הזה, לבין תחום הבריאות כרכיב מרכזי באיכות החיים והפכו תחום זה למנוע צמיחה מרכזי עבורן.
מחלות לב וגורמי סיכון, כיוון שהן גורם תמותה ותחלואה עיקרי, הם רכיב מרכזי בבריאות ובאיכות החיים של הצרכן.
כיוון שלרפואה יש ידע טכנולוגיה ותרופות יעילות לחולה לב בסיכון המצוי בבית החולים, המאמץ העיקרי בהפחתת התמותה הוא איתור חולה לב חדש או קיים בסיכון גבוה לאירוע כגון אוטם מוקדם ככל האפשר.
איתור כזה לא מספיק במרפאת המשפחה, אלא צריך להיעשות למשל במקרה של חולים שכבר עברו התקף לב ולכן הם נמצאים בסיכון גבוה להתקף נוסף גם בביתם.
השיטה הקיימת מבוססת בעיקר על אקג והיא לא רק שלא יעילה אלא גם מזיקה מבחינה פסיכו-סומטית.
ניתן להתבסס על טכנולוגיות חלופיות שהוכחו במחקרים רפואיים רבים, כדי להציע שיטה חלופית של אבחון חולי לב בסיכון גבוה מרחוק, באמצעות ממשק מרגיע ויעיל במכשיר הביתי ודרך האינטרנט.
וכך למשל, למרות שכיום אנשים מבוגרים הם פחות צרכני אינטרנט במחשב ובסלולר, ניתן על ידי ממשק פשוט, לתת להם גם משחק עם אפשרות למשוב מעודד של הרופא שאחראי על רפואה מונעת מרחוק על שיפור מדדי תפקוד הלב שלהם מרחוק כתוצאה של אימון סדיר במכשיר.
זאת במקום הגישה הקיימת של מכשיר מפחיד במגירה ליד הטלפון שבסלון, שמחכה להתקף הבא חס וחלילה.
הוספת תכנות קולי של רופא וירטואלי המנחה את בדיקת הנשימות והמשחק, יכולה גם היא לשפר ולחיוב את חווית המשתמש
