ע"א 8564/06, סעיד חסן סולטאני ז"ל ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'
כב' השופטים א' גרוניס, א' חיות, י' דנציגר
עו"ד יער-בר שלמה למערערים, עו"ד רוהר מיכאל ואח' למשיבים
07.07.2008
העובדות:
1. בפנינו ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, שדחה את תביעת המערערים לפס"ד הצהרתי לפיו בטלים שטרי משכנתא עליהם חתם המערער 1 (להלן:"המנוח") בשנת 1996 בקשר לחובות המשיבים 2-3 (להלן:"השטרות") למשיב 1 (להלן:"הבנק"), בכפוף לקיזוז יתרות החובה שהיו בחשבונות המשיבים 2-3 בבנק, שלטובתם נערכו השטרות, עובר לחתימה עליהם.
2. בשנת 1996 חתם המנוח על שטרות, לפיהם משכן לטובת הבנק את זכויותיו בחלקה 30 ובחלקה 35 בגוש 7780 (להלן:"הנכס"), שהוא היה בעליהן הרשום היחיד. מטרת המשכון הייתה לסייע למשיב 2, בנו, בניהול עסק משפחתי של מפעל לייצור שקיות פלסטיק שהיה ממוקם בנכס (להלן:"העסק"). אחים נוספים של המשיב 2 הועסקו אף הם בעסק, וקיימת מחלוקת בנוגע למעורבות האחים בעסק. במעמד החתימה על השטרות, שבוצעה בבית המנוח, נכחו המנוח, אשתו, בנו ועו"ד אלסתאר, בפניו חתם המנוח על השטרות.
3. עובר לרישום המשכנתא לטובת הבנק, הייתה רשומה על הנכס הערת אזהרה לטובת בן אחר של המנוח, שהוסרה בכדי לאפשר רישום משכנתא לטובת הבנק. עוד היו רשומים על הנכס הערות על שעבודים בגין חובות של המנוח למס רכוש. בשנת 1998 סולקה המשכנתא על חלקה 30, לאחר שהמנוח חתם על הסכם למכירתה לצד שלישי, ולצורך המכר חתם המנוח גם על ייפוי כוח נוטריוני.
4. ביום 17.7.00 מונה בנו של המנוח, כמאל (המערער 3), לאפוטרופוס לגופו ולרכושו של המנוח, בהסתמך על תעודת רפואית של ד"ר אנטולי קריינין.
5. לאחר שהמשיבים 2-3 כשלו בהשבת חובותיהם לבנק, ביקש הבנק לממש את הנכס בהתאם למשכנתא שניתנה לטובתו.
6. אז הגישו המשיבים את תביעתם, לפס"ד הצהרתי על בטלות השטרות. התביעה נדחתה, בכפוף לקיזוז יתרות החוב בחשבונות עובר לחתימה על שטרי המשכנתא, ומכאן הערעור שבפנינו.
הערעור נתקבל.
החלטה:
1. ביהמ"ש קמא קבע כי מאחר והבנק הפר את חובת הגילוי באשר לקיומם של חובות בחשבונות שלטובתם ניתנה המשכנתא, עובר לחתימה על השטרות, יש לקזז ממסגרת המשכנתא את היתרות העדכניות של חובות אלו, כפי שיחשב הבנק, ואולם אין בכך כדי לפגוע בתוקפו של שטר המשכנתא.
2. ביהמ"ש סבור שאין לקבל קביעה זו. סעיף א' לכל אחד משטרי המשכנתא עליהם חתם המנוח, קובע כדלקמן: "הממשכנים מתחייבים בזה לשלם לבנק, את כל הסכומים, המגיעים או שיגיעו לבנק מאת... בין מאת כל החייבים ביחד ובין מאת אחד או אחדים מהם לחוד על חשבון הסכומים המובטחים..."
3. תכלית המשכנתא שאותה העניק המנוח בהתאם לשטרות, ככל משכנתא, הייתה להבטיח את תשלום הסכומים המגיעים או שיגיעו לבנק מבעלי החשבונות. בנוסף, הבנק הפר את חובת הגילוי בכך שלא מסר למנוח מידע בדבר יתרות החוב הקיימות בחשבונות נשוא המשכנתא.
4. הפרת חובת הגילוי בנסיבות אלה, מביאה לבטלות שטר המשכנתא באופן מוחלט, הואיל והנתון בדבר חובות קיימים בחשבונות במועד החתימה על השטרות הינו מהותי ביותר, קל וחומר כאשר מדובר בעסק המצוי בקשיים פיננסיים, ויתכן בהחלט כי אילו היה המנוח מודע למצב החוב בחשבונות, כפי שהיה עובר לחתימה, לא היה ממשכן את הנכס שבבעלותו.
5. הגם שבנסיבות המקרה ניתן היה לכאורה להבחין בין החובות שהיו קיימים עובר לחתימה על השטרות לבין החובות שנוצרו לאחר מכן, ביהמ"ש אינו סבור שניתן לבצע הפרדה מלאכותית בין החובות לסוגיהם, ולבטל את המשכנתא רק בהתייחס לחובות "העבר", כאשר המשכנתא תעמוד בתוקפה ביחס לחובות "העתיד". הפרדה זו מנוגדת להלכה הפסוקה במסגרתה קבע בימ"ש זה, לא אחת, כי היא אינה אפשרית.
6. לאור האמור לעיל, ביהמ"ש סבור כי פסיקת ביהמ"ש קמא בענייננו אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה באשר לתוצאות הפרת חובת הגילוי לערב, אותה יש ליישם גם בנסיבות של הפרת חובת הגילוי לממשכן.
7. אין בקביעה לפיה שטר המשכנתא עליו חתם המנוח בטל, כדי לגרוע מזכותו של הבנק לגבות את הכספים להם הוא זכאי מהמשיבים 2-3 ומן המנוח בדרכים אחרות, ע"פ כל דין, ואין בקביעה זו כדי לגרוע מתוקפם של השעבודים שנרשמו על הנכס בגין חובות של המנוח למס רכוש, ללא כל קשר לשטר המשכנתא.
8. משהגיע ביהמ"ש לכלל מסקנה כי שטר המשכנתא בטל, ממילא מתייתר הדיון בשתי השאלות הנוספות בדבר כשירותו של המנוח לחתום על שטרי המשכנתא ובדבר תחולתה של חזקת השיתוף בענייננו.
9. אשר על כן, הערעור נתקבל.
כב' השופטים א' גרוניס, א' חיות, י' דנציגר
עו"ד יער-בר שלמה למערערים, עו"ד רוהר מיכאל ואח' למשיבים
07.07.2008
העובדות:
1. בפנינו ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, שדחה את תביעת המערערים לפס"ד הצהרתי לפיו בטלים שטרי משכנתא עליהם חתם המערער 1 (להלן:"המנוח") בשנת 1996 בקשר לחובות המשיבים 2-3 (להלן:"השטרות") למשיב 1 (להלן:"הבנק"), בכפוף לקיזוז יתרות החובה שהיו בחשבונות המשיבים 2-3 בבנק, שלטובתם נערכו השטרות, עובר לחתימה עליהם.
2. בשנת 1996 חתם המנוח על שטרות, לפיהם משכן לטובת הבנק את זכויותיו בחלקה 30 ובחלקה 35 בגוש 7780 (להלן:"הנכס"), שהוא היה בעליהן הרשום היחיד. מטרת המשכון הייתה לסייע למשיב 2, בנו, בניהול עסק משפחתי של מפעל לייצור שקיות פלסטיק שהיה ממוקם בנכס (להלן:"העסק"). אחים נוספים של המשיב 2 הועסקו אף הם בעסק, וקיימת מחלוקת בנוגע למעורבות האחים בעסק. במעמד החתימה על השטרות, שבוצעה בבית המנוח, נכחו המנוח, אשתו, בנו ועו"ד אלסתאר, בפניו חתם המנוח על השטרות.
3. עובר לרישום המשכנתא לטובת הבנק, הייתה רשומה על הנכס הערת אזהרה לטובת בן אחר של המנוח, שהוסרה בכדי לאפשר רישום משכנתא לטובת הבנק. עוד היו רשומים על הנכס הערות על שעבודים בגין חובות של המנוח למס רכוש. בשנת 1998 סולקה המשכנתא על חלקה 30, לאחר שהמנוח חתם על הסכם למכירתה לצד שלישי, ולצורך המכר חתם המנוח גם על ייפוי כוח נוטריוני.
4. ביום 17.7.00 מונה בנו של המנוח, כמאל (המערער 3), לאפוטרופוס לגופו ולרכושו של המנוח, בהסתמך על תעודת רפואית של ד"ר אנטולי קריינין.
5. לאחר שהמשיבים 2-3 כשלו בהשבת חובותיהם לבנק, ביקש הבנק לממש את הנכס בהתאם למשכנתא שניתנה לטובתו.
6. אז הגישו המשיבים את תביעתם, לפס"ד הצהרתי על בטלות השטרות. התביעה נדחתה, בכפוף לקיזוז יתרות החוב בחשבונות עובר לחתימה על שטרי המשכנתא, ומכאן הערעור שבפנינו.
הערעור נתקבל.
החלטה:
1. ביהמ"ש קמא קבע כי מאחר והבנק הפר את חובת הגילוי באשר לקיומם של חובות בחשבונות שלטובתם ניתנה המשכנתא, עובר לחתימה על השטרות, יש לקזז ממסגרת המשכנתא את היתרות העדכניות של חובות אלו, כפי שיחשב הבנק, ואולם אין בכך כדי לפגוע בתוקפו של שטר המשכנתא.
2. ביהמ"ש סבור שאין לקבל קביעה זו. סעיף א' לכל אחד משטרי המשכנתא עליהם חתם המנוח, קובע כדלקמן: "הממשכנים מתחייבים בזה לשלם לבנק, את כל הסכומים, המגיעים או שיגיעו לבנק מאת... בין מאת כל החייבים ביחד ובין מאת אחד או אחדים מהם לחוד על חשבון הסכומים המובטחים..."
3. תכלית המשכנתא שאותה העניק המנוח בהתאם לשטרות, ככל משכנתא, הייתה להבטיח את תשלום הסכומים המגיעים או שיגיעו לבנק מבעלי החשבונות. בנוסף, הבנק הפר את חובת הגילוי בכך שלא מסר למנוח מידע בדבר יתרות החוב הקיימות בחשבונות נשוא המשכנתא.
4. הפרת חובת הגילוי בנסיבות אלה, מביאה לבטלות שטר המשכנתא באופן מוחלט, הואיל והנתון בדבר חובות קיימים בחשבונות במועד החתימה על השטרות הינו מהותי ביותר, קל וחומר כאשר מדובר בעסק המצוי בקשיים פיננסיים, ויתכן בהחלט כי אילו היה המנוח מודע למצב החוב בחשבונות, כפי שהיה עובר לחתימה, לא היה ממשכן את הנכס שבבעלותו.
5. הגם שבנסיבות המקרה ניתן היה לכאורה להבחין בין החובות שהיו קיימים עובר לחתימה על השטרות לבין החובות שנוצרו לאחר מכן, ביהמ"ש אינו סבור שניתן לבצע הפרדה מלאכותית בין החובות לסוגיהם, ולבטל את המשכנתא רק בהתייחס לחובות "העבר", כאשר המשכנתא תעמוד בתוקפה ביחס לחובות "העתיד". הפרדה זו מנוגדת להלכה הפסוקה במסגרתה קבע בימ"ש זה, לא אחת, כי היא אינה אפשרית.
6. לאור האמור לעיל, ביהמ"ש סבור כי פסיקת ביהמ"ש קמא בענייננו אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה באשר לתוצאות הפרת חובת הגילוי לערב, אותה יש ליישם גם בנסיבות של הפרת חובת הגילוי לממשכן.
7. אין בקביעה לפיה שטר המשכנתא עליו חתם המנוח בטל, כדי לגרוע מזכותו של הבנק לגבות את הכספים להם הוא זכאי מהמשיבים 2-3 ומן המנוח בדרכים אחרות, ע"פ כל דין, ואין בקביעה זו כדי לגרוע מתוקפם של השעבודים שנרשמו על הנכס בגין חובות של המנוח למס רכוש, ללא כל קשר לשטר המשכנתא.
8. משהגיע ביהמ"ש לכלל מסקנה כי שטר המשכנתא בטל, ממילא מתייתר הדיון בשתי השאלות הנוספות בדבר כשירותו של המנוח לחתום על שטרי המשכנתא ובדבר תחולתה של חזקת השיתוף בענייננו.
9. אשר על כן, הערעור נתקבל.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
