קיבלתם ב"מתנה" וירוס ממי שחמד לו לצון? חדרו לכם למחשב והעתיקו, מחקו או שינו קבצים? נגרם לכם נזק בשל כך? המערכות קרסו והעסק הושבת למספר ימים? מלבד העבירות הפליליות הכרוכות במעשים הנ"ל יש למעשים אלה גם תוצאות נזיקיות – כלומר, אתם עשויים להיות זכאים לפיצוי נכבד בשל נזקים, ישירים ועקיפים שנגרמו לכם. נחמה עשויה לספק לכם גם העובדה שכל מעשה שכזה ברשת, ממש כמו רוב מעשי הפשע הרגילים, מותיר אחריו "עקבות" ובדרך כלל אף את זהות המבצע.
מאסר לשלוש שנים
על-פי חוק[1] העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו; מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו. העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים: מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב; כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור. לעניין זה "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" הינם מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם. עוד קובע החוק, כי החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו - מאסר שלוש שנים.
החוק קובע במפורש כי הפרעה שלא כדין לשימוש במחשב או בחומר מחשב, בכל דרך שהיא, לרבות על ידי גזילת דבר המגלם חומר מחשב, מחיקת חומר מחשב, גרימת שינוי בו או שיבושו בכל דרך אחרת, שלא כדין, מהווה עוולה אזרחית, כלומר נזק בר פיצוי. החוק מוסיף וקובע, כי הנטל להראות שהמעשים הנזכרים דלעיל נעשו כדין רובץ על הנתבע – זאת בניגוד לכלל לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה". עם זאת לשם קבלת פיצוי בשל אותם מעשים יש להוכיח, כי הנזק נגרם בשל התרשלותו של הנתבע.
היחידה לחקירת עבירות מחשב
בתי-המשפט פסקו לא פעם עונשי מאסר בשל עבירות מחשב וכיום במיוחד מתייחסת לכך מערכת המשפט בחומרה. במידה ונפגעתם על-ידי אלמוני בכל צורה ואופן שהם אין צורך להרים ידיים. כל פעולה המתבצעת במרחב האינטרנט או במחשב מותירה אחריה עקבות. לפיכך, ברובם המכריע של המקרים, ניתר יהיה לאתר את המזיק ולשקול נקיטת הליכים פליליים או אזרחיים כנגדו (במידה ונגרם נזק). על חלקו הפלילי של הנושא מופקד מפלג עבירות מחשב ביאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה שבמשטרת ישראל). אותה יחידה כוללת אנשי מקצוע שעיקר עיסוקם באיתור עברייני מחשבים.
בימים טרופים אלה בוודאי שאין לזלזל בהיקף הנזק העלול להגרם על-ידי פשעי מחשב למיניהם. תוצאותיהם של אלה עשויות לנוע בין אי-נוחות, טרדה ובהלה זמנית לבין נזק רחב היקף ובלתי הפיך למערכות גדולות. כך למשל עלולה קריסה של מספר מערכות להביא להשבתתו המוחלטת של ארגון גדול למספר ימים, לאובדן, שיבוש או גניבת מידע יקר ערך ולנזק ישיר ועקיף של מיליוני דולרים.
טרור ברשת
בזמנים בהם אנו מצויים, התפתחה אף תופעה שעדיין לא ניתנה לה, כך נראה, העדיפות הראויה על-ידי גורמי הממשל והתקשורת – טרור וירטואלי. הגורמים המצויים בעניינים הללו כבר הבינו מזה זמן כי תחום זה מהווה אחד ממוקדי הסיכון הגדולים ביותר למערכות שלטוניות וציבוריות גדולות. ייתכן ותחום זה, לצידו של תחום הטרור הביולוגי, הנו תחום "העתיד" של הטרור.
בעוד עיקר הציבור מוטרד מהטרור הגרעיני וממטעני החבלה הרי שהתקשורת נוטה להזניח דווקא את סוגי הטרור "האטרקטיביים" אף יותר. פיתוח אמצעי לוחמה גרעיניים הינו עניין מורכב ויקר עד מאוד במונחי זמן וכסף בעוד שאמצעי לוחמת מחשבים ולוחמה ביולוגית הם דלי תקציב ורבי-השפעה. אין צורך להכביר מילים על השפעת קריסת מערכות חיוניות או רחבות היקף. די לשם כך אם נדמיין קריסת מערכות מוחלטת וארוכת טווח של חברת החשמל, המים, בתי-החולים, חברות וארגוני ענק או מערכות שלטוניות אזרחיות וצבאיות אחרות.
הרלוונטיות לעניינינו הינה שגם אותם טרוריסטים אינם חסינים מפני זרועו הארוכה של החוק. במקרים רבים, גם כאשר הנכם מותקפים בידי גורם עוין מחוץ לישראל, עדיין ניתן לפעול כנגדו – הן אזרחית והן פלילית (בעיקר בארצות המערב כמובן). שיטות פעולה שכאלה חביבות עד מאוד על גורמים ברשות הפלשתינית ואין כל מניעה כיום לפעול כנגדם – אזרחית – בתנאי שהיתה מעורבות של גורמי ממשל פלסטיניים ולו בעקיפין.
אין מניעה עדרונית לנקוט בהליכים אזרחיים, לקבלת פיצוי על נזקים, בבית-משפט בישראל. דווקא העניין הנחשב בדרך כלל לבעייתי בהקשר זה – גביית הכספים לאחר קבלת פסק-הדין - אינו בעייתי לרוב כלל ועיקר. בימים אלה מעוכבים על-ידי ישראל כספים רבים המיועדים להיות מועברים לידי הרשות. אותם כספים ניתנים, בדרך כלל, לגבייה בקלות רבה באמצעות גורמי ממשל ישראלים המחזיקים בהם.
ניתן להזכיר בהקשר זה שגם בתחומי משפט אזרחיים נוספים בהם קיימת אחריות או מעורבות של גורמי ממשל פלסטיניים יכולים אותם גורמים להתבע במערכת המשפט הישראלית ולהתחייב בתשלום פיצויים. כך נעשה כבר למשל במקרי תביעות של נפגעי טרור. גם למדינות זרות עשויה לעמוד אחריות נזיקית במקרים מסוימים. אין צורך להרים ידיים עם הקושי הראשון באיתור העבריין או כאשר מגלים שהוא תושב הרשות או מדינה זרה אחרת. כל עניין כזה, אשר גרם נזק משמעותי ומצדיק זאת, צריך להבדק משפטית ועניינית לגופו
[1] חוק המחשבים, התשנ"ה-1995
תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
www.rnc.co.il
