איך תתפסו את רשימת הלקוחות שלקח העובד המפוטר 

במסגרת הליך משפטי שהתנהל[1] ציווה בית-הדין על "תפיסת" מחשבי עובד שפוטר לאחר שהקים חברה, פרץ לכאורה למחשבי החברה התובעת, השיג את רשימת הלקוחות ועשה בה שימוש כדי להתחרות בה. ה"תפיסה" במקרים מסוג זה מתבצעת על-ידי כונס נכסים כסעד שהעניק המחוקק, באמצעות חוק עוולות מסחריות[2], לעסקים נפגעים.

במסגרת ההליך האמור הוגשה לבית-הדין בקשה למנות, במעמד צד אחד (ללא ידיעת הנתבע), כונס נכסים. התובעת היתה חברה בתחום שירותי מחשוב, מערכות מידע, רשתות תקשורת ותמיכה טכנית לחברות, מוסדות וגופים פרטיים. הנתבעת הינה חברה שתחום עיסוקה זהה לתחום בו עוסקת התובעת ואשר הוקמה על-ידי העובד זמן קצר בטרם הפסקת עבודתו כמנכ"ל התובעת.

בתוקף תפקידו, כך נטען, היה פתוח בפני העובד כל המידע העיסקי הקיים בתובעת לרבות סודותיה העסקיים. המידע היה נגיש לו הן במקום מושבו כמנהל במשרדי התובעת והן באמצעות מחשב מחובר לאינטרנט בביתו. מספר ימים לאחר יסודה של החברה הנתבעת, כך נטען, פנה העובד למספר עובדי התובעת וניסה לשדל אותם לעבור לעבוד אצל הנתבעת. העובד הוציא מהמחשב שהיה בביתו מידע אודות הלקוחות, הספקים והחוזים הקיימים בין התובעת ללקוחותיה וכן מידע אודות התימחור והשיווק.

באותו מקרה נטען כי זמן קצר לאחר מכן פנה העובד ללקוחות קבועים של התובעת והציע להם את שירותיו במחיר נמוך יותר מהמחיר שסוכם בינם לבין התובעת.

עובד אחר של התובעת (הטכנאי) התפטר אף הוא. ביום עזיבתו את עבודתו התחיל לעבוד אצל הנתבעת. ברשותו היתה הסיסמא המאפשרת גישה לשרת התובעת מרחוק, דהיינו ממחשב חיצוני. באמצעות הסיסמא וכן שם משתמש, אשר שניהם סודיים, ניתן היה להגיע למידע שבמחשב התובעת.

זמן קצר לאחר מכן גילו עובדי התובעת חדירה מבחוץ למערכת תוך שימוש בסיסמתו של הטכנאי ובניית עותק של כל תיקיית פקסים שנשלחו ושהתקבלו במשך כשנה. בתיקיית הפקסים, תועדו למעשה כל ההתכתבויות עם הלקוחות, הספקים והמוסדות שונים. בין השאר, בתיקייה נשמרו הצעות מחיר ללקוחות, התכתבויות חסויות עם לקוחות ועם ספקים ומידע נוסף.

במקרה שכזה רשאי בית-המשפט, על-פי חוק, למנות כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת נכסים בחצרים המוחזקים על ידי נתבע או אדם אחר אשר הופקו תוך ביצוע עוולה, או שימשו לביצועה או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן וזאת אם הוכח להנחת דעתו של בית-המשפט, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולת גזל סוד מסחרי. אם הוכח כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד שני הצדדים, עלולה לגרום למבקש נזק חמור או להעלמת נכסים, רשאי בית-המשפט ליתן צו במעמד צד אחד (ללא ידיעת הנתבע).

נקבע כי הצו המבוקש (תפיסת נכסים) הינו סעד מרחיק לכת ופולשני אשר יש בו כדי לפגוע בפרטיותו של אדם. לפיכך, יש לשקול בזהירות רבה אם להעניקו ובכל מקרה, הוא ינתן רק אם הוא עומד במבחן התכלית והמידתיות, וודאי משמדובר בבקשה שנדונה במעמד צד אחד בלבד.

באותו מקרה נקבע כי הונח יסוד מספיק לטענות העובדתיות שבפי התובעת לפיהן, היו המשיבה והעובד מעורבים בחדירה למחשב המבקשת. למצער, קבע בית-הדין, כי מדובר בגזילה ובשימוש של סודות מסחריים הכוללים רשימת לקוחות, הצעות מחיר, העתקי הזמנות לקוח ומסמכים נוספים. לפיכך שוכנע בית-הדין כי יש למנות כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה וכן, לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן.

ועד נקבע כי יש יסוד מוצק לחשש, כי בהעדר מינוי כונס נכסים במעמד צד אחד, ניתן יהיה להעלים את חומר הראיות. אשר על כן, הורה בית-הדין על מינוי כונס נכסים המוסמך להכנס לחצרי הנתבעת יחד עם איש מחשבים ויחד עם שני עדים, שאינם עובדי התובעת; לחפש ולתפוס את מחשב הנתבעת ואת הקבצים ותכתובת הדואר האלקטרוני שמקורו במחשבי התובעת וכן, להעתיק את כל המידע הנ"ל; לשמור את כל החומר שיתפס סגור וחתום עד לדיון במעמד הצדדים; לשם ביצוע כל האמור לעיל, להיעזר במשטרת ישראל ולהכנס לחצרי הנתבעת בליווי שוטר.

כמו-כן נאסר על כונס הנכסים ועל כל אדם שייסיע לו במלאכת החיפוש והתפיסה, לגלות כל סוד מסחרי שיתגלה לעיניו במהלך התפיסה, אלא אם כן יותר הדבר במפורש בהחלטה שיפוטית. צו דומה ניתן גם במקרים נוספים[3].

נראה כי הסעדים שהעניק המחוקק לבתי-העסק באמצעות חוק עוולות מסחריות מתחילים להיות מיושמים, טיפין טיפין, על-ידי בתי-המשפט. אם כי היישום הינו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי הרי עדיין יש לברך על מה שמסתמן כמגמה למיצוי הכלים שמעניק החוק.




[1] בש"א (ביד"ע-ת"א) 2331/03 קומסיטק שירותי מחשוב 1999 בע"מ נ' אילן מזוז, החלטה מיום 22/5/03
[2] חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 ותקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס-1999
[3] ראו למשל ת.א. 38611/03 (שלום-ת"א) גראד תוכנה ופרויקטים בע"מ נ' אוריאל וייס