גובה האגרה בתביעות ביטוח 

אדם המבקש להביא את ריבו בפני שופט בישראל, נדרש לשלם אגרה בסכום לא מבוטל. קושי מיוחד מתעורר אצל מי שנפגע נזקי גוף, או אצל משפחה שמפרנסה נפטר. חסרון הכיס אשר נגרם לנפגעים אלה באסונם, הוא זה המאלץ אותם לפנות לעזרת בתי המשפט. הוא זה שגם מכביד עליהם את תשלום את האגרה.

תוך התחשבות באוכלוסייה זו, הותקן הסדר מיוחד לגבי תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ההסדר המיוחד קובע כי בשלב הגשת התביעה לבית המשפט, משלם הנפגע-התובע רק 831 ש"ח בבית המשפט המחוזי ו- 415 ש"ח בבית משפט השלום, לא כולל אגרת פרוטוקול.

האגרה המלאה, 35,517 ש"ח בבית המשפט המחוזי ו- 5,683 ש"ח בבית משפט השלום, משולמת רק בסוף ההליך המשפטי. אם התובע יזכה בדין, הנתבע (שהוא בדרך כלל, בתביעות מסוג זה, מבטח) יחויב באגרה.

למען השלמת התמונה נוסיף, כי בתביעות כספיות אחרות, חייב התובע, בדרך כלל, באגרה בשיעור של 2.5 אחוזים מסכום התביעה. אגרה זו משולמת בשני שיעורים: המחצית הראשונה, בעת הגשת ההליך. המחצית השניה, עד שבעה ימים לפני מועד שמיעת הראיות בתיק.

האם בתביעה כנגד מבטח לתשלום תגמולי ביטוח בגין מוות, אובדן כושר עבודה, מחלה או נכות, חל ההסדר המיוחד. שמא היא חייבת באגרה רגילה.

המצב המשפטי כיום בסוגייה אינו ברור. גזברויות אחדות, כמו זו של בית המשפט בתל אביב, מסרבות להחיל את ההסדר המיוחד על תביעות גוף בביטוח. ישנן גזברויות, כמו אלה של בתי משפט השלום בנתניה ובכפר סבא המחילים על תביעות לתגמולי ביטוח בגין מוות, ונזקי גוף את ההסדר המיוחד כדבר שבשגרה.