עצות מעשיות לנפגע בתאונת דרכים 

רישום פרטי הרכבים המעורבים

הנהגים המעורבים בתאונה, חייבים להציג בפני הנפגע את רישיונות הרכב, פוליסת ביטוח החובה ותעודות זהות. רצוי כי הנפגע, ככל שהמצב הרפואי מאפשר זאת, או מי מטעמו, ירשמו את כל פרטי הרישיונות והפוליסה, כבר בזירת התאונה. חשוב להעתיק נכון את פרטיהם האישיים של הנהגים, שם מבטח החובה, מספר פוליסת ביטוח החובה ומספר הרכב. כן מומלץ לרשום פרטי עדים לתאונה.

אישור משטרה

רצוי לפנות למשטרה בהזדמנות הראשונה לקבלת אישור אשר יפרט את מועד ומקום התאונה, פרטי הרכבים המעורבים ומבטחי החובה, פרטי הנהגים המעורבים ופרטי הנפגעים בתאונה.

הצגת אישור משטרה מאפשרת קבלת טיפול רפואי ללא תשלום. המוסדות הרפואיים המטפלים גובים את עלות הטיפול הרפואי ממבטח הרכב.

הקפדה על קבלת טיפול רפואי ותיעודו

פינוי באמבולנס - הנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני על ידי צוות רפואי של מגן דוד אדום בזירת התאונה. הנפגע זכאי גם לפינוי באמצעות אמבולנס לבית החולים. הטיפול הראשוני והפינוי באמבולנס ממומנים ישירות על ידי מבטח הרכב.

קבלת טיפול בבית החולים ? אם הנפגע לא פונה לבית החולים על ידי מד"א, רצוי כי יפנה, בכוחות עצמו, בהזדמנות הראשונה, לחדר מיון של בית החולים הקרוב. רצוי לעשות כן, בכל מקרה של פגיעה או חבלה, גם אם נראה שהיא חולפת, או זניחה.

על הנפגע לציין, בפני פקידת הקבלה ובפני הרופאים, כי הגיע לחדר המיון בעקבות תאונת דרכים.

נפגע תאונת דרכים, זכאי להיבדק בחדר מיון, ללא תשלום. חשבון הטיפולים מופנה על ידי בית החולים ישירות למבטח החובה, לאחר המצאת אישור המשטרה על התאונה לבית החולים.

במהלך הטיפול הרפואי בחדר מיון או במחלקות אשפוז, על הנפגע להקפיד ולתאר בפני הרופאים המטפלים את כל הכאבים והמגבלות מהם הוא סובל, גם אם אלה לא בולטים לעין ונראים חולפים או זניחים.

המשך טיפול רפואי אף מעבר לסל הבריאות ? המשך הטיפול הרפואי הכלול בסל הבריאות, ניתן לנפגע לא תשלום, במסגרת קופת החולים בה הוא חבר. כאמור, חברת הביטוח חייבת לממן לנפגע גם טיפולים ותרופות שאינם בסל הבריאות. הדבר נעשה באמצעות הקופה, או מוסד רפואי אחר. כדי למנוע מחלוקת מיותרת, רצוי לקבל מראש התחייבות המבטח למימון טיפולים ותרופות שאינם בסל הבריאות.

יש להקפיד להעלות בפני הרופאים המטפלים את כל הכאבים והמגבלות מהם הנפגע סובל. על הנפגע לבקש הפניות מתאימות לרופאים מקצועיים ולמומחים. כך לדוגמא, אם הנפגע סובל מחבלת ראש, או אם התעוררו כאבי ראש או סחרחורות, יש לבקש הפניה למומחה מתאים (נוירולוג, נוירוכירורג וכו' בהתאם למקרה).

טיפולים נפשיים - תאונת הדרכים היא אירוע טראומתי. במקרים רבים היא גורמת לבעיות נפשיות או להתפרצות בעיות נפשיות רדומות. לכן במקרים מתאימים, רצוי לבקש מרופא המשפחה הפנייה לטיפול פסיכיאטרי, או פסיכולוגי. בית המשפט העליון קבע כי גם טיפול הניתן על ידי פסיכולוג, יכול לשמש בסיס למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, אף שהפסיכולוג איננו רופא.

איסוף מידע ומסמכים לצרכי המשפט

כאמור לעיל, בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להבדיל מתביעות נזיקין אחרות, גובה הפיצויים נקבע על בסיס חוות דעת מומחים רפואיים שבית המשפט ממנה. הנפגע אינו רשאי להביא חוות דעת של מומחים מטעמו.

עם הגשת התביעה לבית המשפט, פונה עורך דינו של הנפגע, בבקשה בכתב, למנות רופא מומחה (לעיתים יותר מאחד), מטעם בית המשפט, שיחווה דעתו על המצב הרפואי, המגבלות ושיעורי הנכות של הנפגע.

בפני מומחה זה, יהא על הנפגע להביא את כל התיעוד הרפואי שנאסף במהלך הטיפולים, לרבות, כאמור, כרטיס  טיפולים הנערך על ידי פסיכולוג. הנפגע חייב לשטוח בפני המומחה הממונה את כל תלונותיו, כאביו ומגבלותיו על מנת שהמומחה ייתן חוות דעת לבית המשפט על המצב הרפואי הזמני והסופי ויקבע גם את שיעורי הנכות הרפואית והתפקודית.

חוות דעתו של המומחה וקביעת אחוזי הנכות על ידו, מהווים כאמור בסיס לקביעת סכום הפיצויים עבור כאב וסבל, אבדן כושר השתכרות וראשי נזק נוספים. לכן, אם לא יהיה בידי הנפגע תיעוד מלא ומפורט של תלונותיו, מגבלותיו, בדיקותיו, אבחנות הרופאים המטפלים, תרופות, טיפולים שקיבל ועוד, עלולה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ללקות בחסר ולקפח את הנפגע.

מסיבה זו, על הנפגע לצלם ולאסוף (ניתן לעשות זאת באמצעות חברה המתמחה באיסוף חומר רפואי), את כל מסמכי הטיפול הרפואי, מסמכי האשפוז, הפניות לטיפולים רפואיים, מרשמים, צילומי רנטגן, בדיקות אחרות כמו CT, MRI, תעודות אי כושר עבודה, תעודות רפואיות שניתנות במהלך הטיפול ועוד.

כאמור, חומר רפואי זה נחוץ כדי לשכנע את בית המשפט כי יש בסיס למנות מומחה רפואי בתחום מסוים או במספר תחומים. החומר יוצג בפני המומחה הממונה ואמור לשמש בסיס לקביעותיו ולחוות דעתו. כאב, הגבלה או ליקוי, שאין לגביהם רישום רפואי שוטף, יקשה לקבל עבורם פיצוי.

תיעוד ההוצאות האחרות

הנפגע חייב להקפיד לאסוף קבלות ולערוך רישומים על ההוצאות השונות שנגרמו לו בעקבות התאונה.

מדובר בהוצאות עבור רכישת תרופות, עזרים רפואיים, פנייה לקבלת ייעוץ רפואי, נסיעה במוניות, ברכב, חנייה, נסיעה בתחבורה ציבורית לקבלת טיפולים רפואיים, פיזיוטרפיה, צילומי רנטגן, עזרה או תוספת עזרה בבית, הפסד ימי עבודה, כלכלה מיוחדת וכיוצ"ב.

הוצאה הנגרמת כתוצאה מתאונה, היא כל הוצאה שהנפגע לא היה מוציא אלמלא התאונה. איסוף ותיעוד ההוצאות, נחוץ לשם הוכחת נזקים מיוחדים בעקבות התאונה לצורך השבתן מהמבטח.

התמודדות עם חוקרים של חברת הביטוח

דברים שיש לדרוש בטרם חקירה

ביקורת נוקבת מושמעת לא אחת על ידי בתי המשפט, על חוקרים להוטים, המנסים להכשיל נפגעים. עם זאת, הנפגע חייב לשתף פעולה עם חברת הביטוח וזו רשאית לעשות שימוש בחוקרים פרטיים. כדי לשתף פעולה מבלי להיכשל, מומלץ כי הנפגע יפנה לייעוץ משפטי בטרם המפגש עם החוקר. על הנפגע להודיע לחוקר הפונה אליו, כי הוא מיוצג על ידי עורך דין. יש לדרוש כי החקירה תיעשה בנוכחות עורך הדין וכן הסכמה מראש ובכתב כי העתק של תמליל החקירה וכן של כל הודעה בכתב מטעם הנפגע, יימסרו לידי עורך הדין. לעניין זה חשיבות רבה ביותר. אם לא דורשים זאת בכתב ומראש, חברות הביטוח אינן מאפשרות לנפגע, לעיין לאחר מכן בתמליל ובהודעות. כך, בשל מעבר השנים, או מסיבות שאין להן כל קשר לאמינות הנפגע, עלולות להתגלות סתירות בין העדות בבית המשפט, לבין התמליל וההודעות. 

זכויות הנחקר

§   החוקר חייב להציג בפני הנחקר רישיון חוקר פרטי.

§   לחוקר אסור להתחזות כשוטר, כפקח, כעובד ציבורי, כבעל מקצוע הטעון רישיון על פי חוק, דוגמת עורך דין, רופא, או רואה חשבון.

§   לחוקר אסור להתחזות כשליח של גוף אחר. כך לדוגמא, אסור לחוקר לומר כי הוא בא מטעם הרשויות, חברה ממשלתית, או כל גוף אחר.

§   לחוקר אסור לבוא בדברים עם קטין, אלא בנוכחות הורהו או באישורו מראש ובכתב.

§   לחוקר מותר להקליט שיחה שהוא מבצע עם הנפגע, או עם נחקר אחר, משום שהחוקר המקליט הוא אחד המשתתפים בשיחה. לעומת זאת, אסור לחוקר להקליט שיחה שבוצעה בין שניים אחרים, אלא אם כן אחד מהמשוחחים מסכים להקלטה.

§   נפגע המשוחח עם חוקר, השולח אליו דואר רגיל, או אלקטרוני, פקס וכיוצא באלה, חייב להניח שכל הנאמר בשיחות או במסמכים, עלול לשמש נגדו ביום מן הימים בבית המשפט.

§   החקירה חייבת להיעשות תוך פגיעה מינימאלית בפרטיותו של הנפגע ורק אם הדבר הכרחי. באחד המקרים, סירב בית המשפט לקבל כראיה צילומים שנעשו על ידי חוקרת. בית המשפט קבע כי החוקרת חדרה לפרטיותו של הנפגע, תוך שהיא מתחזה ומציגה עצמה כעורכת סקר. בנוסף, חברת הביטוח יכולה לברר את מצבו הרפואי של הנפגע, באמצעות מומחים רפואיים ועל ידי חקירות שאין בהן פגיעה בפרטיות.

הזכות למידע ומסמכים שבידי חברת הביטוח

טענת חיסיון

בחברות הביטוח מצוי חומר העשוי להיות לעזר לנפגע, כמו הודעות של עדים וחוקרים, מסמכים המאשרים את גרסת המבוטח, חוות דעת של רופאים ומומחים אחרים. לעיתים מצוי בידי חברת הביטוח חומר העלול להפתיע את הנפגע. אילו הנפגע ידע עליו מראש, היה פועל להשיג מבעוד מועד עדויות, מסמכים וחוות דעת, שיש בהם להזים את החומר שבידי חברת הביטוח.

חברת הביטוח, כמו כל צד במשפט, חייבת לגלות מראש את מלוא החומר שבידיה, כדי שהנפגע יוכל להתכונן כהלכה ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו. במיוחד לנפגע זכות לקבל חומר שהושג בשיתוף פעולה עמו, כמו חוות דעת מומחה רפואי של חברת הביטוח שבדק את הנפגע.

מסמך אשר הוכן לקראת משפט ייהנה מחיסיון וחברת הביטוח תהיה רשאית לא לאפשר לנפגע לעיין בו, רק כאשר המסמך הוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, או כאשר הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד ורק כאשר המטרה הדומיננטית בהכנתו של המסמך הייתה לצורך המשפט. מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים שאינם קשורים למשפט צפוי, לא ייהנה מחיסיון, גם אם תרומתו למשפט הייתה צפויה.

האם חברת הביטוח רשאית לחזור בו מטענת החיסיון

בסוגיה זו קיימת מחלוקת בין השופטים. ישנם הסבורים כי חברת ביטוח שביקשה וקיבלה חיסיון, לא תוכל בהמשך ההליך המשפטי, לעשות שימוש במסמך החסוי. לכן חברת ביטוח הדורשת חיסיון מסתכנת. ייתכן שהשופט לא יתיר לה להסיר את החיסיון. היא עלולה לאבד ראייה חשובה להוכחת הגנתה. 

דחיית העיון בחומר חקירה שבידי חברת הביטוח

האם במקום לבקש חיסיון ולקחת סיכון כאמור, יוכל המבטח לבקש כי גילוי מסמכים מסוימים יידחה עד לאחר שהנפגע ייחקר בבית המשפט?

בית המשפט העליון קבע, כי חברת הביטוח חייבת לגלות את כל המסמכים שברשותה ולאפשר לנפגע לעיין בהם כבר בפתח המשפט, אלא אם כן השופט סבור, שעיון במסמכים בשלב מוקדם, עשוי לשבש את חשיפת האמת. השופט יטה יותר לדחות את עיון הנפגע במסמכים כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע, מאשר על שיעור הנזק. השופט גם רשאי לעיין בעצמו במסמך בטרם יקבע אם לאפשר לנפגע את העיון בו. הנפגע ביקש לעיין בהודעות שמסר לחוקרים זמן קצר לאחר התאונה, ואשר סתרו, לטענת חברת הביטוח, את גרסת הנפגע בכתב תביעתו. בית המשפט העליון קבע כי אין לאפשר לנפגע לעיין בהודעות שמסר אלא רק לאחר חקירתו הנגדית בבית המשפט.

אולם במקרה מאוחר יותר, סירב בית המשפט העליון לאפשר לחברת הביטוח להגיש את תצהירי החוקרים מטעמה רק לאחר חקירת הנפגע בבית המשפט. זאת למרות שעדותו של הנפגע בדבר נסיבות התאונה הייתה עדות יחידה, וחברת הביטוח הכחישה את עצם התרחשות התאונה. העובדה שהטתה את הכף הייתה, שהנפגע כבר מסר את גרסתו ביחס לקרות התאונה. ממילא הוא עשוי להיתפס עליה, כלומר, לא יוכל להתאים אותה לאמור בתצהירי החוקרים.

הזכות למידע ומסמכים שבידי מוסדות ורשויות

מוסדות ורשויות אוגרים בארכיביהם ובגנזכיהם מידע ומסמכים רבים. אלה יכולים להיות לעזר רב לנפגע. מצד שני על הנפגע לקחת בחשבון כי מידע הנמסר על ידו למוסדות ולרשויות אלה פתוח גם בפני חברות הביטוח. עשינו רשימה חלקית בלבד של המוסדות, הרשויות והמסמכים שניתן למצוא בהם:

בתי חולים - רשומות רפואיות, דו"ח וועדות חקירה

המוסד לביטוח לאומי - תשלומים, פרוטוקולי ועדות רפואיות, נכויות, סיעוד, ניידות

משטרת ישראל - תיקי חקירה, עדויות, דו"ח בוחן תאונות דרכים, פרטי מעורבים בתאונת דרכים

משרד הרישוי - רישיון נהיגה, שלילה, רכב, עיקולים, רכב גנוב

משרד הביטחון - סעיפי ליקוי בצה"ל, ועדות רפואיות, דוחו"ת קצין תגמולים

רשויות המס - דוחו"ת מס הכנסה, דוחו"ת מע"מ, הכנסות

משרד החינוך - דוחו"ת תאונות, תיקים אישיים תלמידים, גליונות ציוני תלמידים

משרד העבודה - דוחו"ת תאונות עבודה, דוחו"ת פיקוח

משרד הרווחה - מצב סוציאלי, עבר משפחתי

משרד התחבורה - פרטי נהגים, טסט, רישיונות, רישומי בעלות

חברות הביטוח - מדור תיאום ובקרה באבנר-תאונות קודמות

חיסיון המידע והמסמכים שבידי מוסדות ורשויות

האם המוסדות והרשויות רשאים לדרוש חיסיון לגבי מידע העשוי להיות לעזר לנפגע? השאלה עלתה במקרה בו בית חולים טען לחיסיון על דו"ח בדיקה פנימי של צוות רפואי שמינה מנהל בית החולים לבדיקת אירוע מסוים.

לדו"ח מסוג זה אין חיסיון בחוק. בית המשפט העליון קבע כי גם לא ראוי שבית המשפט ייצור, במסגרת סמכותו ושיקול דעתו, חיסיון הלכתי מיוחד לדו"חות כאלה. הדו"חות נערכים לרוב סמוך לאירוע, ועל כן הם חסרי תחליף מבחינת העיתוי, הרלבנטיות, הנגישות למידע וייחודיות המידע הכלול בהם. על פי החוק, לכל חולה הזכות לדעת מה הטיפול שהוא קיבל ועומד לקבל. לכן לא ייתכן שבית המשפט יקבע כי החולה לא זכאי לדעת על אירועים, מעשים, מחדלים והוראות שהביאו אותו למצב בו הוא נתון לאחר הטיפול.

באותו אופן קבע בית המשפט כי על מינהל התעופה לחשוף דו"ח חקירה פנימי על תאונת מטוס.

המלצות לנפגע בנוגע לבדיקות פוליגרף

§   אינך חייב להסכים לדרישת או להצעת חברת הביטוח לעבור בדיקת פוליגרף וגם אל תסכים. אין לחברת הביטוח כל זכות לדרוש ממך ללכת לבדיקת פוליגרף.

§   אל תיפול בפח ההבטחה שבדיקת הפוליגרף "תזרז" את התשלום, או כי סירובך ללכת לבדיקה יפגע באמינותך בבית המשפט. זה פשוט לא נכון.

§   אם אתה מאלה שאינם מסוגלים לסרב מבלי לתרץ, אתה יכול להפנות את מי שמציע לך בדיקת פוליגרף אל בית המשפט העליון, אשר קבע, כי בדיקת הפוליגרף טרם הוכרה כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת.

§   אם למרות המלצתנו, הבעת נכונות ללכת לבדיקת פוליגרף, עשה זאת לפחות בלי לחתום על הסכם פוליגרף. במקרה כזה, אם תצא דובר שקר, לא ניתן יהיה להגיש את תוצאות הבדיקה לבית המשפט. לעומת זאת, אם לא תצא דובר שקר, חברת הביטוח תהיה חייבת לשלם לך את הפיצויים.

§   אם למרות כל האזהרות, החלטת לחתום על הסכם פוליגרף, עליך לוודא לפחות שהסכם הפוליגרף לא יקבע שתוצאות הבדיקה תכרענה את גורל תביעתך, אלא רק כי תהוונה חלק מהראיות במשפט.

§   אם חתמת כבר על הסכם פוליגרף, עדיף שלא תלך לבדיקה. במקרה הרע, תביעתך תובא בפני שופט שיחייב אותך לעבור את הבדיקה. קיימים גם סיכויים טובים שתביעתך תובא בפני שופט שיפטור אותך מהבדיקה.

§   אם חתמת על הסכם פוליגרף ויצאת דובר שקר, עדיין לא הכול אבוד. העובדה שיצאת דובר שקר בבדיקה, אינה אומרת כי אכן אתה שקרן. כזכור, בית המשפט העליון קבע, כי ממצאי בדיקת הפוליגרף, טרם הוכרו כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת.

§   מה שעלול להכשיל אותך כעת, היא רק העובדה שהסכמת, שלא בחוכמה, לחתום על הסכם פוליגרף. אתה עדיין יכול לקוות, כי תיקך יובא בפני שופט המחזיק בדעה שיש לפסול הסכם פוליגרף כאשר חברת הביטוח לא הבהירה למבוטח את מגבלות הבדיקה, או לא הדגישה בפניו כי אין הוא חייב להיבדק, או לא הבהירה לו כי אם יימצא דובר שקר, ישללו זכויותיו, או כאשר הסכם הפוליגרף נחתם שלא במעמד עורך דין שהסביר למבוטח את משמעות החתימה.

המלצות לנפגע בנוגע להצעות פשרה

חברות הביטוח מתנות תשלום פיצויים כנגד חתימה על כתב קבלה ושחרור. לתשומת לבך: בחתימתך על כתב זה אתה מוותר על כל תביעותיך, גם העתידיות וגם עבור נזקים שהוחמרו או שלא ידעת עליהם.

הסכנה הממשית הטמונה בויתור שכזה, הנעשה בטרם עת, היא שהמצב הרפואי עלול להסתבך או להחמיר. ייתכנו גם נזקים שעלולים להתגלות רק בעתיד. שהרי, טיבם של נזקים גופניים להתייצב, רק בחלוף תקופה מתאימה ממועד התאונה.

כתב הקבלה והשחרור עלול להותיר את הנפגע ללא פיצוי עבור הסתבכויות, או החמרות של המצב הרפואי, כמו גם עבור נזקים לא ידועים בשלב החתימה.

לכן מומלץ, במקרים מתאימים, להתייעץ עם רופא מומחה ועם עורך דין, ולהסכים לפשרה רק לאחר שלפי חוות דעתם המצב והנכות הרפואיים התגבשו.

בעיה מיוחדת עלולה להתעורר לגבי קטינים. לעיתים מאובחנת מחלה, שהמומחים מקשרים אותה לתאונה שארעה בעת שהחולה היה קטין.

קטין בן שמונה נפגע בתאונת דרכים. חברת הביטוח שלחה אל הוריו חוקר. זה החתים את ההורים על כתב ויתור, כנגד פיצוי בסך של מאה וחמישים שקל. לאחר זמן, לקה הקטין באפילפסיה. התעורר חשד שמקור המחלה בתאונה. בית המשפט ביטל את כתב הויתור. הורי הקטין נחשבים כנאמנים של בנם הקטין. מי שחותם על כתב ויתור עם נאמנים, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הרשאי לבטל את כתב הויתור, אם הוא מקפח את הקטין. חברת הביטוח במקרה זה, כך קבע בית המשפט, אמורה הייתה לדעת כי יישוב התביעה כנגד תשלום זעום מהווה הפרה של חובת הנאמנות מצד ההורים. והרי נזקי הקטין עלולים להתגלות במועד מאוחר יותר.

ראוי גם להיזהר בעת הפקדת המחאה של חברת ביטוח בבנק. בכל הפקדה נדרשת חתימה על גב ההמחאה. יש לבדוק, אם בגב ההמחאה, מעל המקום המיועד לחתימה, לא מופיע נוסח של כתב ויתור. במקרה כזה, אין לחתום על גב ההמחאה. על הנפגע לפנות לחברת הביטוח ולדרוש מכתב המאשר כי חתימתו על גב ההמחאה נעשית לצורך הפקדת ההמחאה. הא ותו לא.

מתי להגיש את התביעה לבית המשפט

פסק הדין הניתן על ידי בית המשפט ממצה את כל זכויות הנפגע. לא ניתן לתבוע פיצוי נוסף לאחר מתן פסק הדין (אלא במקרים נדירים), גם אם מצב הנפגע יוחמר.

לכן רצוי להגיש את התביעה לבית המשפט רק לאחר גיבושו הסופי של הנזק ואיסוף כל המידע והמסמכים.

התיישנות התביעה

התביעה חייבת להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שבע שנים ממועד קרות התאונה. לעיתים, כאשר הנפגע הוא גם המבוטח בביטוח החובה, כדי למנוע מחלוקת מיותרת, חייבים להגישה תוך שלוש שנים ממועד התאונה.

כאשר הנפגע לא מגלה מייד עם התאונה כי הוא סובל ממחלה מסוימת, יתחיל מרוץ ההתיישנות מהיום בו גילה הנפגע את המחלה. אולם כאן קיימת מגבלה שאסור להתעלם ממנה: אסור שיעברו בכל מקרה עשר שנים מיום התאונה. אם לדוגמא אדם עבר תאונת דרכים ביום 1.1.1995 ורק ביום 1.1.2000 גילה כי הוא סובל ממחלה מסוימת, עליו להגיש את תביעתו עד 1.1.2005.

בתי המשפט ניסו לצמצם את מגבלת 10 השנים, החילו אותה רק על רכיב הנזק שבעילת התביעה וקבעו שאין היא חלה על רכיבים אחרים כמו רכיב הקשר הסיבתי.

כך למשל, אדם שחלה בטרשת נפוצה שמונה שנים לאחר התאונה. רק כעבור שנה נוספת גילו הרופאים שקיים קשר סיבתי בין הטרשת לתאונת הדרכים. בית המשפט קבע כי מגבלת 10 השנים אינה חלה במקרה זה. הנפגע יכול להגיש את תביעתו לבית המשפט שבע שנים לאחר גילוי הקשר הסיבתי, ללא מגבלת 10 השנים מיום התאונה.

אדם שנפגע בתאונת דרכים בהיותו מתחת לגיל 18, יכול להגיש את תביעתו לבית המשפט לא יאוחר מתום שבע שנים מיום הגיעו לגיל 18, דהיינו עד ליום הולדתו ה- 25.

נפגע בעבודה חייב להגיש את ההודעה על הפגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי תוך שנים עשר חודש ממועד התאונה.

אם יש לנפגע ביטוח אישי המזכה אותו בתגמולי ביטוח, כגון, ביטוח לאובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, תאונות אישיות, וכל סוגי ביטוחי החיים, עליו להגיש את התביעה לתגמולי ביטוח תוך שלוש שנים לבית המשפט. לא די בהגשתה לחברת הביטוח.

השכר שעורך הדין רשאי לקחת

על פי החוק וכללי לשכת עורכי הדין, כאשר שכר טרחת עורך הדין נקבע על פי התוצאות, הוא משולם בסוף ההליך, על פי סכום הפיצויים הכולל שישולם לנפגע בפועל במסגרת התביעה: 8 אחוזים במקרה שמושגת פשרה לפני הגשת תביעה לבית משפט; 11 אחוזים במקרה שמושגת פשרה לאחר הגשת תביעה לבית משפט;  13 אחוז במקרה בו ההליך המשפטי מוצה  בפסק דין. לשכר הטרחה מתווסף מ.ע.מ. כחוק.

בתי המשפט מוסיפים כדבר שבשגרה, על הפיצויים שנפסקים לטובת הנפגע, את שיעורי שכר הטרחה המפורטים לעיל. גם אם התיק מסתיים בפשרה, נהוג שחברת הביטוח מכסה את שכר הטרחה של עורך הדין המייצג את הנפגע.