מסירת נכס מרצון בידי גנב 

מהו אירוע ביטוחי

גניבת רכב באישון לילה, נחשבת לארוע ביטוחי. לעומת זאת, אי כיבוד המחאה שקיבל המבוטח תמורת מכירת מכוניתו - לא תיחשב מקרה ביטוח.

בשני המקרים נפרד המבוטח ממכוניתו ללא תמורה כספית. אך רק המקרה הראשון מקנה לו זכות תביעה כלפי מבטחיו.

לא תמיד האבחנה כל כך פשוטה. נניח שהמבוטח מפרסם מודעה למכירת מכוניתו ומראש בא אליו רמאי עם המחאה מזויפת. המבוטח מתפתה, נותן לרמאי את המכונית ונותר בלא כלום. כיצד יתבוננו בתי המשפט על מקרה זה?

האירוע

התשובה לשאלה זו נמצאת בפסק דין חדש שניתן בימים אלה בבית המשפט העליון בתחום ביטוח היהלומים.
אברהם פלוק עסק שנים רבות בסחר יהלומים עם מרדכי סיביאר. אחת מצורות ההתקשרות ביניהם היתה בקונסיגנציה. פלוק מסר לידיו של סיביאר יהלומים וזה האחרון יצא לאתר קונים פוטנציאליים.

באחת העסקאות מעל סיביאר באמונו של פלוק ונטל את היהלומים מבלי לשלם עבורם. הענין הסתיים בהרשעתו של סיביאר בגניבה והוא נדון למאסר.

פלוק פנה בתביעה אל מבטחי היהלומים, חתמי ללוידס בלונדון. בבית משפט העליון טענו החתמים כי פלוק בעצם נפרד מהיהלומים מרצונו. הוא לא איבד אותם אלא רק את הכספים שהיו צריכים להשתלם תמורתם. כספים אלו (להבדיל מהיהלומים עצמם) אינם מבוטחים.

נקודת ראותו של המבוטח היא הקובעת

השופט יעקב מלץ דחה טענה זו. לדעתו יש לבחון את הדברים מנקודת ראותו של המבוטח, תוך התעלמות ממצבו הנפשי (כוונת המרמה או הגניבה) של מי שהפיל את המבוטח בפח.

החשוב הוא לפיכך שפלוק התכוון להפקיד את היהלומים בידי סיביאר עד שיימצא קונה. כל עת שלא נמצא קונה נותרו היהלומים בבעלותו של פלוק, ומבעלותו נגנבו, גם אם בפועל סיביאר ביצע את הגניבה.

בשלב זה היה פלוק זוכה בתביעתו. אלא שהפוליסה הכילה חריג הפוטר את המבטחים מחבותם, במקרה של מעילה באמון על ידי מתווך אשר בידיו הפקיד המבוטח את היהלומים.

מעילה באמון על ידי מתווך

לגבי חריג זה ניסה פלוק לטעון כי סיביאר כלל אינו מתווך. הרי הוא לא התכוון לעסוק בתווך אלא מלכתחילה ביקש לגנוב את היהלומים.

גם כאן, קובע השופט מלץ, יש לבחון את הדברים מנקודת ראותו של המבוטח. אם המבוטח מסר את היהלומים מרצונו במסגרת הליך המכירה, למי שהוא חלק ממנגנון השיווק של היהלומים הרי חריג מתקיים. במילים אחרות המבוטח - פלוק ראה בסיביאר מתווך וזה החשוב.

התוצאה היא שאברהם פלוק נותר ללא היהלומים, ללא תמורתם הכספית וגם ללא כל תרופה מצד מבטחיו.

מסמך 39