חתימת המבוטח על הצעת הביטוח אינה נדרשת 

האירוע

סוכן הביטוח יצחק מוריה נהג לפקוד מעת לעת את מסעדתו של מיכאל איסחרוב.

בהיותו איש מכירות נמרץ לא נח בין הסעודות וניסה לעניין את מארחו בעשיית ביטוח.

מוריה הבטיח לאיסחרוב פוליסה שתקנה לו תשלום גם במקרה של נכות צמיתה ממחלה.

הסוכן החתים את לקוחו על הצעת ביטוח. את ההצעה העביר לחברת הביטוח איילון.

חברת איילון לא היתה מוכנה לאשר את הביטוח לפי תנאי הסוכן. זה פנה לפיכך לחברת הביטוח סלע, מילא במו ידיו הצעת ביטוח חדשה שאת פרטיה העתיק מההצעה הקודמת ואף חתם בעצמו על ההצעה החדשה. חברת סלע קיבלה את ההצעה והוציאה פוליסה לביטוח תאונות אישיות.

חודשיים לאחר תחילת הביטוח הסתבר כי איסחרוב סובל מגידול ממאיר ומנכות מלאה וצמיתה.

כאשר פנה איסחרוב לקבל את תגמולי הביטוח מאת חברת סלע גילה כי הפוליסה לפי לשונה ותנאיה מכסה נכות צמיתה, שמקורה בתאונה בלבד ולא עקב מחלה.

תביעת פיצויים מסוכן שהטעה את המבוטח

נדהם מהגילוי הגיש איסחרוב תביעה נגד סוכנו מוריה ואכן כל השופטים שדנו בעניין היו בדיעה כי ניתן על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח לתבוע פיצויים בנזיקין מסוכן ביטוח שהטעה את לקוחו בתיאור היקף הכיסוי הביטוחי של עסקת הביטוח.

החוק הינו דורש את חתימת המבוטח על הצעת הביטוח

יחד עם זאת קיבלו השופטים שושנה נתניהו וגבריאל בך את טענתו של הסוכן כי גם המבוטח נהג שלא כדין והפר את חובת הגילוי הקבועה בחוק. מהחומר הרפואי שהובא לפני בית המשפט הסתבר כי איסחרוב סבל ממחלת לב כבר 22 שנה.

שני השופטים לא היו מוכנים לקבל את טענת איסחרוב כי הצעת הביטוח השניה שהוגשה לחברת סלע לא הוצגה בפניו ואינה חתומה על ידו. החוק אינו דורש את חתימת המבוטח על טופס ההצעה לביטוח ואינו דור