מדינת ישראל נ. אחמד חטאב 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ  2978/08
 
בפני:  
 כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
 כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
 כבוד השופטת ע' ארבל
 
המערערת:
 מדינת ישראל

 נ  ג  ד
 
המשיבים:
 1. אחמד חטאב
 2. קאסם אליוסף
 
ערעור על גזר-דין של בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 21.2.2008 בת"פ 1131/07 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' מוניץ-מנהיים
 

תאריך הישיבה:
 כ"ג בסיון התשס"ח      
 (26.6.08)
 
בשם המערערת:
 עו"ד זיו אריאלי
בשם המשיב 1:
 עו"ד ואסים דאהר
בשם המשיב 2:
 עו"ד ניזאר עבוד
 
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1. המשיבים הורשעו בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, בחמש עבירות של קשר לביצוע פשע, בשתי עבירות של התפרצות בתחבולה למקום מגורים, בגניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס. המשיב 1 הורשע גם בשלוש עבירות של התפרצות למקום מגורים ובשלוש עבירות של גניבה ועבירה של הסעה שלא-כדין. המשיב 2 הורשע בארבע עבירות נוספות של התפרצות למקום מגורים, בארבע עבירות של גניבה ובעבירה של שהייה בישראל שלא-כדין.
 המשיב 1 נידון למאסר למשך 50 חודשים בנוסף לעונש של מאסר מותנה; המשיב 2 נדון למאסר למשך 54 חודשים וכן למאסר מותנה.

  ערעור המדינה מכוון כנגד קולת העונש.

2. העונש שהוטל על המשיבים, כך סבורה המדינה, אינו הולם את חומרת המעשים אותם ביצעו. אין המדובר במקרה חד-פעמי; המדובר בשורה ארוכה של עבירות חמורות אותן ביצעו המשיבים לאחר שחברו יחד ותכננו היטב את המעשים. במעשיהם גרמו המשיבים נזקי רכוש קשים וגם הסבו פגיעות נפשיות חמורות לקרבנות העבירות בהטילם עליהם אימה בעת שתקפו אותם בתוך ביתם.
 ואכן, המעשים אותם ביצעו שני המשיבים חמורים ביותר ונגועים באלימות קשה. הם פרצו לביתן של שתי נשים, איימו עליהן באקדחי דמי, תקפו אותן ונטלו מהן תכשיטי זהב ודברי ערך אחרים. בשלוש הזדמנויות נוספות הם פרצו לבתים וגנבו מתוכם רכוש רב, לרבות מכשירי חשמל, כסף ותכשיטים. הם עשו שימוש בכרטיס אשראי אותו גנבו ומשכו באמצעותו 12,000 ש"ח במזומן. המשיב 2 התפרץ בעצמו, פעם נוספת, לדירת מגורים וגנב מתוכה תכשיטי זהב. כל אותה עת שהה בישראל שלא-כדין – זאת לאחר שהמשיב 1 הסיעו.
 אין ספק כי העונש הוטל עליהם אינו משקף את חומרת העבירות שביצעו. יש להטיל עליהם עונש שיבטא את הסלידה הראויה מן המעשים האלה ואת הצורך בהרתעת המשיבים ואחרים מפני ביצוע עבירות כה חמורות.
 יחד עם זאת, בחרנו שלא למצות את הדין עם המשיבים ולא רק בשל שאין אנו נוהגים לעשות כן במסגרת ערעור. במקרה זה הבאנו בחשבון השיקולים לעונש את העובדה שעל נאשמת אחרת, שהייתה שותפה למקצת מן המעשים שבוצעו על-ידי המשיבים 1 ו-2, הוטל עונש קל יחסית של מאסר בפועל לתקופה של 13 חדשים. אכן, חלקה קטן לאין שעור מחלקם של המשיבים בביצוע מעשי העבירה, אך סברנו כי יש להביא בחשבון העונש גם את גזר-הדין בעניינה.
 בהתחשב בכל אלה, אנו מקבלים את הערעור. המשיבים ירצו, כל אחד מהם, עונש של מאסר בפועל לתקופה של 72 חודשים בניכוי ימי מעצרם. יתר ההוראות שנקבעו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי  - יישארו בעינן.

המשנה-לנשיאה
השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה.
 ש ו פ ט ת
השופטת ע' ארבל:
אני מסכימה.
 ש ו פ ט ת

  הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.

 ניתן היום, י"א בתמוז התשס"ח (14.7.2008).