עיון בתיק חקירת ביטוח - חיסיון מול גילוי 

רוני עבליני הגיש לבית המשפט תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח מגדל.

לטענת עבליני, דלת תא המטען ברכבו נטרקה על ידו.

עבליני דרש כי מגדל תכסה את הנזקים שנגרמו ליד, על בסיס פוליסת ביטוח חובה שנרכשה על ידי עבליני במגדל.

במהלך המשפט, דרש עבליני כי מגדל תאפשר לו לעיין בעותק מהגירסה בכתב שמסר לחוקר מטעם מגדל וכן בעותק מקלטת, המכילה שיחה שנוהלה בין החוקר לעבליני.

עבליני ביקש לקבל חומר זה לעיון מראש, בטרם עלייתו על דוכן העדים.

מגדל סרבה לדרישתו של עבליני בטענה של חסיון חומר החקירה.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעת השופט שמואל פינקלמן בבית המשפט המחוזי בחיפה.

לפנינו סוגיה החוזרת תדיר על שולחן המשפטים, קובע השופט פינקלמן. מדובר במציאת האיזון הראוי בין הזכות לחסיון מול חובת הגילוי. מצד אחד ראוי להקנות חסיון למסמך שהוכן לקראת משפט. מתדיין המכין עצמו לקראת משפט רשאי להיות חופשי מן החשש שכל החומר שאסף לשם הצלחת משפטו - ייחשף בפני יריבו.

מצד שני, חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו, כדי שחומר העשוי להוציא לאור את צדקתו של היריב, ייחשף גם הוא בפני השופט.

בתי המשפט נחלקו בעמדותיהם לא רק בשאלת האיזון בין הזכות לחסיון אל מול חובת הגילוי.
קיים ויכוח עז ונוקב בין השופטים גם בשאלה אם צד למשפט שהסתיר מסמך בטענה של חסיון רשאי לאחר מכן, במהלך המשפט, להסיר את החסיון ולעשות שימוש במסמך כנגד היריב.

מקומי, מעיד השופט פינקלמן על עצמו, בין השופטים הסבורים כי אין בסוגיה זו כללים נוקשים אלא כל מקרה ונסיבותיו שלו. יש לאבחן בין אמצעי לתכלית, מסביר השופט. התכלית היא לשפוט את העם משפט צדק. האמת קודמת לכל והיא עיקר העיקרים.

מכאן העדיפות בכל המתייחס לחקר האמת. הזכות לחסיון וחובת הגילוי הם אמצעים בלבד, נתיב אחד מני רבים למשפט צדק.

טול לדוגמא תביעה בעילה של רשלנות רפואית, שפרטיה נהירים לרופא - הנתבע, מול תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים בה אנו חיים רק מפיו של התובע - הנפגע.

בתביעה הראשונה יבקש בית המשפט להקל מעל התובע את חקר האמת. הדגש יושם על חובת הגילוי. בתביעה השניה יאפשר בית המשפט לנתבע חקירה נגדית הולמת, כדי לעמוד על מהימנות התובע. כאן יושם הדגש על החסיון.

במקרה שלפנינו, פוסק השופט, מדובר בתביעה לפיצויים אשר לגבי עובדותיה - חיים אנו מפיו של עבליני. עבליני טוען שדלת תא המטען ברכב נסגרה על ידו והסבה לו נזק. הוא היחיד שנוכח בתאונה ורק הוא יודע את האמת לאמיתה.

בקשתו של עבליני היא לדעת מראש את הגירסה שנמסרה על ידו לחוקרי מגדל. אם אמת דיבר אל החוקרים, כי אז האמת אחת היא, ואין לו צורך לקבל את המסמכים בהם נרשמו דבריו; אלא אם כן חושש עבליני לסתירה בין מה שאמר לחוקרים לעדותו בבית המשפט. עבליני מבקש בעצם "לערוך את הדין" וכן למנוע סתירות בעדותו, דבר זה אין לאפשר לו.

לפיכך קבע השופט פינקלמן בסופו של דיון, כי מסמכי החוקרים, אותם סירבה מגדל למסור לעבליני, אכן חסויים הם על כל הנפקות העולה מהחסיון (בר"ע 1450/97).

מסמך 307