האם מעבר לסכום הביטוח זכאי המבוטח גם לפיצויים 

המחלוקת עתיקת היומין

בימים אלה הוכרע בבית המשפט העליון ויכוח עתיק יומין במשפט הביטוח. מדובר בשאלה אם מעבר לסכום הביטוח זכאי המבוטח גם לפיצויים. זאת כאשר חוזה הביטוח עמו מופר וחברת הביטוח מבצעת את תשלומיה באיחור.

חברת הליסינג של בנק הפועלים העמידה לשימושו של עלי גרנאוי מעמיס - קטרפילר בתנאים של שכר-מכר. המעמיס נגנב באתר עבודה בדרום הארץ.

חברת הביטוח כלל, בה היה המעמיס מבוטח, העלתה שורה של טענות. אפילו את עצם אירוע הגניבה הכחישה. המחלוקת בין הצדדים התגלגלה עד לבית המשפט העליון.

התנהגות מבטח בחוסר תום לב

במהלך הדיון הביע השופט יעקב מלץ תרעומת קשה על התנהגותה של חברת כלל ואופן ניהול המשפט על-ידה שלא בתום-לב.

אחד היסודות של עסקת הביטוח הוא האמון שציבור המבוטחים רוחש כלפי המבטח.

ניסיון של מבטח להשתחרר בנימוקי סרק מחבותו אינו עוזר לבניית אמון כזה. הפתרון נעוץ במדיניות השיפוטית שעל בתי המשפט לנקוט בה.

הכבדה יתרה כנגד המבטח - לדעת מלץ - שכרה בהפסדה. הסיכון בתשלומים חריגים עלול להתגלגל בסופו של חשבון אל פתחו של ציבור המבוטחים.

מאידך, בבסיסה של עסקת הביטוח, עומדת השאיפה להמריץ את המבטח לאפשר למבוטח להתאושש מהנזק שנגרם לו, סמוך לאירוע מקרה הביטוח.

ריבית עונשית בביטוחים אישיים

בביטוחי חיים, תאונות אישיות, רכב ודירות קיימת כבר הוראת חוק מפורשת המחייבת מבטח המפגר בתשלומיו לשלם ריבית עונשית של עד 12% צמודה לשנה וזאת בנוסף להפרשי ההצמדה והריבית הרגילים.

הוצאות מימון בביטוחים עסקיים

הוראה זו אמנם אינה חלה על ביטוחים עסקיים, קובע השופט מלץ, אך היא מלמדת אותנו מהי המדיניות הראויה בעיני המחוקק. כאשר המבטח מתמהמה שלא בתום לב ונמנע מלשלם את תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב הוא עלול לשאת בהוצאות מימון של הנפגע בשיעור מוגדל.

באיזון האינטרסים בסוגיה זו המדיניות הנכונה היא להעדיף את המבוטחים והמוטבים על פני חברות הביטוח.
בית המשפט העליון חייב בסוף הדיון את חברת כלל לשלם לגרנאוי את מלוא סכום הביטוח עם הפרשי הצמדה וריבית. הזכות לפיצויים בשל הפרת החוזה הוכרה אף היא למבוטח או המוטב הנקובים בפוליסה. במקרה זה חברת הליסינג של בנק הפועלים.

מתוך שלא לשמה, העשירה חברת כלל את פסיקת בתי המשפט וסיפקה למבוטח הבודד כדברי השופט מלץ "כלים כדי לקבל שפוי מלא עבור נזקיו, המעמידו במצב בו היה, לפני קרות הארוע הביטוחי".

מסמך 43