הנה יש בראשינו שבעה פתחים לעולם, והם שני עיניים שני אוזניים שני נחיריים ופה אחד. וכן שני עיניים לרמז שאם אנו רואים דבר לא טוב יש בידנו הכוח להוציא אותו מהתודעה שלנו, וזהו שני עיניים אחד להכניס ואחד להוציא, וכך עם האוזניים שאם אנו שומעים דבר לא טוב יש בידנו הכוח להוציא את זה מאיתנו וכך עם הנחיריים, ורק הפה הוא אחד להורות לנו שכל מה שאנו מוציאים מפינו אין אפשרות להחזיר.
וכל מה שאדם מוציא מפיו יש לו משמעות גדולה מאוד, וכל מה שעובר על האדם הוא גזר את זה על עצמו בדיבוריו, למשל שואלים אדם על פלוני ומעשיו ואדם דן אותו לכף חובה ואומר מגיע לאדם זה כך וכך, באותו הרגע הוא גזר זה הדבר על עצמו על מעשיו שדומים הם לאותו מעשה פלוני. וכן בהיות האדם בעצבות ובמשבר אז הוא מקלל את עצמו וכו'. לכן צריך האדם להיזהר מאוד מאוד ממה שהוא מוציא מפיו. וזה מה שאומר הבעל שם טוב "דבר טוב יהיה טוב".
וכן על ידי הדיבור אפשר להכיר את האדם, כי הרי אי אפשר לדעת את מחשבות האדם ואת צפון נפשו וליבו, אלא רק במה שפיו מוציא.
נמצא שהתגלות ליבו ומחשבתו ונפשו הם בדיבוריו, לכן על ידי הדיבור יכול אדם לשלוט ולתקן מחשבותיו ונפשו, שירגיל עצמו לדבר טוב ולבשר בשורות טובות, ובאותה שעה שבאה פיו להוציא דיבורים לא טובים ישלוט במחשבתו ויוציא דיבורים טובים. ואזי יכול לתקן את מחשבותיו ונפשו בתכלית התיקון.
אבל אם אדם שאין פנימיותו האמיתית מתוקנת וכלפי חוץ הוא מדבר דיבורים טובים ואין זה לתיקון פנימיותו עליו נאמר "אין פיו וליבו שווים" ואדם זה לא נאמן לגבי עצמו ולסביבתו.
לכן ייקח האדם את כוח הדיבור וישתמש עימו ככלי רוחני לגלות את פנימיותו האמיתית ולתקנה בהתאם, והזוכה לזה אשריו ואשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.
וכל מה שאדם מוציא מפיו יש לו משמעות גדולה מאוד, וכל מה שעובר על האדם הוא גזר את זה על עצמו בדיבוריו, למשל שואלים אדם על פלוני ומעשיו ואדם דן אותו לכף חובה ואומר מגיע לאדם זה כך וכך, באותו הרגע הוא גזר זה הדבר על עצמו על מעשיו שדומים הם לאותו מעשה פלוני. וכן בהיות האדם בעצבות ובמשבר אז הוא מקלל את עצמו וכו'. לכן צריך האדם להיזהר מאוד מאוד ממה שהוא מוציא מפיו. וזה מה שאומר הבעל שם טוב "דבר טוב יהיה טוב".
וכן על ידי הדיבור אפשר להכיר את האדם, כי הרי אי אפשר לדעת את מחשבות האדם ואת צפון נפשו וליבו, אלא רק במה שפיו מוציא.
נמצא שהתגלות ליבו ומחשבתו ונפשו הם בדיבוריו, לכן על ידי הדיבור יכול אדם לשלוט ולתקן מחשבותיו ונפשו, שירגיל עצמו לדבר טוב ולבשר בשורות טובות, ובאותה שעה שבאה פיו להוציא דיבורים לא טובים ישלוט במחשבתו ויוציא דיבורים טובים. ואזי יכול לתקן את מחשבותיו ונפשו בתכלית התיקון.
אבל אם אדם שאין פנימיותו האמיתית מתוקנת וכלפי חוץ הוא מדבר דיבורים טובים ואין זה לתיקון פנימיותו עליו נאמר "אין פיו וליבו שווים" ואדם זה לא נאמן לגבי עצמו ולסביבתו.
לכן ייקח האדם את כוח הדיבור וישתמש עימו ככלי רוחני לגלות את פנימיותו האמיתית ולתקנה בהתאם, והזוכה לזה אשריו ואשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.
כותב המאמר מתמחה ברוחניות ובנפש האדם על פי תורת הקבלה והחסידות ותורתו של רבי נחמן מברסלב.
ניתן לפנות אליי לשאלות רוחניות הערות וכדומה בדואר אלקטרוני בכתובת:
n_wisdom@nana10.co.il
ניתן לפנות אליי לשאלות רוחניות הערות וכדומה בדואר אלקטרוני בכתובת:
n_wisdom@nana10.co.il
