פלוני נ. מדינת ישראל 

בבית המשפט העליון
 
רע"פ  5778/08
 
בפני:  
 כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:
 פלוני

 נ  ג  ד

המשיבה:
 מדינת ישראל
 
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בע"פ 503/08, מיום 14.5.08, בפני הנשיא  השופט י' פלפל, סגן נשיא השופט נ' הנדל, והשופטת ש' דברת
 
בשם המבקש:                        בעצמו

החלטה
 
1. בעקבות הודאתו, קבע בית-המשפט לנוער בקרית-גת, כי המבקש ביצע עבירות  אינוס ומעשים מגונים באחותו הצעירה ממנו בשנתיים, בעת שהייתה כבת 12 שנים. עם זאת, החליט בית-המשפט שלא להרשיע את המבקש ולהסתפק בהעמדתו בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים, וזאת בעקבות המלצת השירות המסתמכת, בין היתר, על נכונותם של המבקש ומשפחתו להירתם לתהליך טיפולי, ונוכח ההליך השיקומי הממושך אותו סיים המבקש בהצלחה והשתלבותו במעון לגמילה מסמים.

2. כשלושה חודשים לאחר מתן פסק-דינו של בית-המשפט לנוער, דיווח לו שירות המבחן כי המבקש הורחק מהקהילה הטיפולית בה שולב, מאחר וקיים יחסי-מין בהסכמה עם אחת המטופלות במעון, וזאת בניגוד לכללים הנהוגים שם. בעקבות כך, פנתה המשיבה לבית-המשפט לנוער באשקלון, ועתרה להרשעת המבקש ולהטלת עונש של מאסר על-תנאי. בית-המשפט דחה את הבקשה, וזאת בעקבות שילובו המוצלח של המבקש בקהילה טיפולית חדשה.

3. בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע קיבל ערעור שהגישה המשיבה, והרשיע את המבקש בעבירות אינוס וביצוע מעשים מגונים. משכך, נגזרו למבקש עשרה חודשי מאסר על-תנאי, ובצדם נותר על כנו צו הפיקוח שהוצא בידי בית-המשפט לנוער.

4.  עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, נוכח השקפתו כי זה שגה עת הרשיעו, חרף הפגיעה שעתידה להיות לכך לעתידו ושיקומו. עוד סובר המבקש, כי קביעת בית-המשפט קמא לפיה הורשע בידי הערכאה הדיונית, מעידה על טעות שנפלה בשיקול-הדעת שהופעל בעניינו. המבקש עותר גם כי ימונה לו סנגור, וכי יתאפשר לו להשלים את טיעוניו בכתב במועד אחר.

5. דינה של הבקשה להידחות. כידוע, רשות לקיומו של ערעור שני תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת טעם עקרוני. הבקשה הנוכחית אינה כזו, שכן היא עוסקת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש, ובהן בלבד ((ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). גם עיון בבקשה גופה מחייב את דחייתה. אף שנפלה שגיאה טכנית בפסק-דינו של בית-המשפט קמא, אשר כתב כי המבקש הורשע בבית-המשפט לנוער, לא מצאתי כי שגגה זו הובילה לעיוות-דין או לפגיעה כלשהי במבקש. מספר פסקאות לאחר קביעה זו מתייחס בית-המשפט קמא לכך שעניינו של המבקש הגיע לפתחו אך משום אותה הימנעות מהרשעה, עליה נסב הערעור. באשר לסטייה מהמלצתו של שירות-המבחן, הרי שבית-משפט זה חזר וקבע כי המלצתו של שירות-המבחן מהווה שיקול אחד מבין מכלול שיקולים אשר בית-המשפט נדרש להם לצורך הכרעתו, ומכאן שגם בהשגה זו אין ממש (ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' סגל, פ"ד לה (4) 313, 318 (1981)). נוכח האמור, ומאחר והמבקש עצמו ציין כי הסנגוריה הציבורית, בפניה הניח את בקשתו לייצוג, לא מצאה מקום להיעתר לו, לא מצאתי מקום ללכת לקראתו גם בעניין זה.
 
   אשר על כן, הבקשה נדחית.

  ניתנה היום, י"ד בתמוז התשס"ח (17.07.08).